המחיר הכפול של הסרבנות: הנזק הכלכלי שנגרם לכל משפחה יהודית לא חרדית

בעוד תקציב המדינה הולך ומחוקק לו, כדאי שנרשום לעצמנו את מה שלא ידוע, לגבי המשמעות שלו עבור הציבור היהודי הלא חרדי בארץ. תחזיקו חזק – לפי התקציב, גם בשנה הבאה כל משפחה לא חרדית תשלם מכיסה בכל חודש יותר מ־6,000 שקלים למגזר החרדי, כדי להחזיק אותו ברמת החיים הנוכחית.

הנתון המדהים הזה נחשף במחקר רחב היקף שערך בשנים האחרונות מכון קהלת, ופורסם רק לפני כמה חודשים, בפרופיל נמוך. הנתונים מחדדים את המחיר הכלכלי שמשלמת החברה הישראלית לשם החזקת החברה החרדית, שחיה ברמת חיים שהיא לא מסוגלת להרשות לעצמה, על חשבוננו.

זהו מחיר כבד שנוסף למחיר ההשתמטות והסרבנות החרדיים. מדובר בחור בכיס שגדול בהרבה מעלות התמיכות באברכים ובתקציבי הישיבות - נזק כלכלי ישיר שנגרם לכל משפחה יהודית לא חרדית, שהולך ומאמיר בכל שנה. הסרבנות וההשתמטות הם רק בונוס שאנחנו מקבלים כגמול על כך שאנחנו זנים ומפרנסים אותם.

את המחקר ערכו מי שהיו בעבר חברים בצוות הכלכלי של פורום קהלת, בראשות ד"ר מיכאל שראל. הוא חושף את הבעיה הכלכלית החמורה ביותר שנעוצה בשירותים שהממשלה מעניקה מתקציבה לכלל הציבור, כגון בריאות, חינוך, סבסוד גנים והשכלה, תחבורה ציבורית, משכנתאות ודומיהם.

איך מממנים את כל אלו? - באמצעות המיסים של מי שמשלם, כמובן. אבל זהו האבסורד הגדול - שהציבור החרדי מקבל את מלוא התמיכות לחלשים, ובדרך כלל הרבה יותר מהציבור היהודי האחר, כאשר הקיום היומיומי שלו ממומן על ידי מי שמשלמים מיסים. בין היתר הוא מקבל כיסוי רפואי משופר במיוחד, למרות שהוא לא יכול להרשות לעצמו לשלם עליו, סבסוד תחבורה ציבורית שהוא משתמש בה יותר מיתר האוכלוסייה, הוא זוכה להנחות אדירות בארנונה, בסבסוד החינוך של הילדים, ועוד לאין קץ.

בניגוד לתפיסה המוטעית כאילו מדובר בשירותים חינם, אלו עולים גם עולים למי שכן משלם מיסים. אבל כיוון שרוב החרדים לא מתפרנסים, ורוב מי שכן מתפרנס לא מגיע לסף המס, יוצא שהציבור החרדי, ברובו המכריע, מקבל הרבה יותר ממה שהוא משלם. מנגד, הציבור היהודי הלא חרדי משלם הרבה יותר ממה שהוא מקבל - יותר מ-6,000 שקל לחודש למשק בית, כאמור. 

הבעיה בתקציב שעומד לעבור בקרוב היא לא רק שהוא לא צודק, אלא שהוא דוחף עוד יותר את הכלכלה והחברה הישראלית לקריסה. המשך השיטה הנוכחית מעודד את החרדים להתמיד ולהחריף את דרכם, דרך החיים בתנאי העולם הראשון עם הכנסות של העולם השלישי, על חשבון הברון. הם גם מקיימים את מצוות פרו ורבו ללא חשבון, כי מישהו אחר פורע את הצ'ק. לכן גם החלק היחסי של החרדים באוכלוסייה גדל בכל שנה, מחריף ומקצין את הבעיה, עד ליום שבו נקרוס כולנו.

שיא החוצפה

במקביל לדיוני התקציב נישאו השבוע הכרזות סרבנות חצופות והרסניות משני הצדדים. מצד אחד אנשי שמאל, שנושאים לשווא את שם הדמוקרטיה - מטיפים ל"הפסקת התנדבות" ולמרי גלוי. מצד שני מי שמסרבים לשרת בהיקפים אדירים – החרדים. ברוח הזו "חיזקה ואימצה" השבוע "מועצת החכמים" של ש"ס את ידיו של יצחק יוסף – מסית ותיק ובולט ששימש עד לא מכבר כרב הראשי הספרדי, שהסית השבוע גם את "הבטלנים" החרדים שלא להתגייס.

בד בבד התפרסמו נתוני הגיוס של השבועיים האחרונים ליחידות קרביות. האחוזים הרקיעו שוב - יותר מ-100% מהביקוש כמעט בכל היחידות: אצל הבנים 109% מגולני ועד תותחנים, 120% גיוס לחי"ר גבולות, וכך הלאה. אצל הבנות אפילו יותר - 186% למערך האיסוף הקרבי, 129% למג"ב. רק שכל אלו ממש לא משביעים את הארי, לא מדגדגים את צורכי האוגדות החסרות, לא מקילים על העול של המילואימניקים הנפלאים שממשיכים להתנדב ולהקריב.

יצחק יוסף, כשהיה רב ראשי, איים שהחרדים יירדו מהארץ אם ישלחו להם צווי גיוס. לפי המחקר של פורום קהלת אולי עדיף שיירדו, כי אם הם לא מתגייסים - לפחות ייחסכו מכל משפחה לא חרדית יותר מ־6,000 שקלים בחודש.

מחנה הפלסטלינה

שאלה קטנה לחברי הכנסת ולשרי הקואליציה, במיוחד מהליכוד, כמו גם למובילי ערוץ 14 ודומיו: לא מטרידים אתכם הדיווחים לגבי הסכמה של בנימין נתניהו לסגת לחלוטין מרצועת עזה במסגרת מה שמכונה עסקה? ומה לגבי נסיגה מיידית מצפון הרצועה כבר בשלב הראשון, תוך החזרת המחבלים לשם? ומה עם הפקרת קו הגבול עם מצרים וציר נצרים - חזרה לקונספציית החיישנים המהוללת? לא לקחתם את בנימין נתניהו ברצינות לאחרונה, כשהוא הסביר בכישרון את החשיבות של אחיזתנו לנצח בציר פילדלפי ובמעבר רפיח? לא דרשתם פרימטר בגבול הרצועה, שלטון צבאי, תשלום בשטח על 7 באוקטובר, שלא לדבר על ניצחון מוחלט?

הרי כל חברי הכנסת וכמעט כל השרים מודרים עכשיו, בעוד דיווחים מאוד מדאיגים, לפי שיטתם, מגיעים מכל עבר. אז איך זה שאתם שותקים? מדוע אתם לא מציבים קווים אדומים בפומבי? יכול להיות שכרגיל אתם מניחים לבנימין נתניהו ללוש אתכם כרצונו, בהתאם לאינטרס או הגחמה הרגעיים שלו?

עדיין לא מאוחר להוכיח שבכל זאת יש לכם אידיאולוגיה מעבר לסגידה למנהיג הנערץ - להמחיש שעדיין נותרה בכם יושרה. זה הזמן להדגים שיש בקרבכם משהו שהוא מעבר לפלסטלינה.

מאירלנד לאו"ם

סגירת השגרירות הישראלית בדבלין היא צעד יוצא דופן ורב חשיבות. בפעם הראשונה אולי אי־פעם מצהירה ישראל, במעשים, שיש גבול לפגיעה בה. גבול לעוינות, לרדיפה, לאנטישמיות, לפגיעה בכבוד העצמי הלאומי. כן, יש גם מרכיב חשוב שכזה. וכן, יש הבדל בין ספרד לאירלנד, כיוון שאמנם הממשל במדריד עוין בדומה לדבלין אבל הציבור הספרדי, ברובו, לא שונא אותנו, בניגוד לאירים.

רק שאסור לעצור באירלנד. ראשית, רצוי להחיל את עקרון סגירת השגרירות גם על מדינות דומות, כמו דרום אפריקה, שהן אויב לכל דבר. אבל הכי חשוב לפעול מול הארגון המכונה האומות המאוחדות. האו"ם, החל מהמזכ"ל וכלה בבתי הדין והארגונים שלו, הוא מוסד חסר תקנה - רווי אנטישמיות ועוינות אוטומטית כלפינו, ללא סיכוי להחלמה. לכן, לצד אירלנד יש להקפיא את החברות שלנו באו"ם ובארגוניו, עד שניווכח אם דונלד טראמפ יחיל על האו"ם תוכנית אילוף שתשנה אותו מהיסוד.

ככל הנראה זה לא יקרה, ואז באמת לא יהיה לנו מה לחפש שם. ארמון הנציב יוחזר לרשות מקרקעי ישראל, את הכוחות האומללים שלכאורה שומרים על השלום בגבולות נשלח הביתה. גינויים וזובור נמשיך לחטוף, אז למה להמשיך לספק לגיטימציה למבקשי נפשנו? מדוע לשמש כשק חבטות גלובלי? המשחק נגמר.