רוצים לייצג את ישראל באולימפיאדות המדעים? ההזדמנות שלכם אולי מחכה כאן

בשיתוף מרכז מדעני העתיד

מי מאיתנו לא חולם לפעמים? למי אין רצון עז להגשים מטרה? לשנות את העתיד? ומי מאיתנו לא יודע שכדי להגשים חלומות דרושים – לצד שאיפות, התמדה וכוח רצון – גם כלים מעשיים?

אם אתם חולמים להוביל את עולם המדע הישראלי בעוד עשור, הכלים הללו מחכים לכם בנבחרות ישראל במדעים, המעניקות הכשרה מתקדמת לתלמידות ותלמידים בחטיבת הביניים ובתיכון בתחומי המתמטיקה, הפיזיקה, הכימיה, מדעי המחשב והביולוגיה – בימים אלה מתקיימים המיונים אליהן.

 לכולם יש הזדמנות

המיונים לנבחרת ישראל במדעים מתקיימים באופן מקוון ופתוחים לכל תלמידות ותלמידי ישראל בכיתות ט'-י"א מכל רחבי הארץ. חפשו ברשת "נבחרות ישראל במדעים" – הצטרפו למיונים ושתפו תלמידות ותלמידים מוכשרים נוספים. לכולכם יש הזדמנות לשנות את העתיד.

ההשתתפות בנבחרות כוללת מספר שלבים, בהם מבחני מיון ראשוניים ולאחריהם שלבי הכשרה והדרכה הנערכים במוסדות אקדמיים שונים. התלמידות והתלמידים המצטיינים בכל תחום מתקדמים לשלבים מתקדמים יותר, במטרה לבחור את הנציגים שייצגו את ישראל באולימפיאדות הבינלאומיות. משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את נבחרות ישראל המדעים וכל נבחרת מוכשרת במוסד אקדמי שונה.

מבחני המיון לשנת 2025 החלו בפברואר, כאשר לכל תחום יש שני מועדים אפשריים למבחן. בפתח המיונים לנבחרות הכימיה (26.2) והפיזיקה (24.2). בכל נבחרת מתאמנים כ- 50 תלמידות ותלמידים מצטיינים, מתוכם נשלחים לייצג את ישראל 4-6 תלמידות ותלמידים.

נבחרת ישראל בכימיה מוכשרת בפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון ונבחרת ישראל בפיזיקה מוכשרת במרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

חושבים שאתם מתאימים להגשים את החלום? בואו נתחיל מכמה חידות מהנות שיראו לכם אם אתם בכיוון הנכון. מוכנים? צאו לדרך.

1. איור: ילד עומד באוטובוס ומחזיק בלון אדום

אמיר נוסע באוטובוס למסיבת יום ההולדת של חברתו, כשבידו בלון הליום גדול וקל מהאוויר. בעת שהאוטובוס עומד ברמזור אדום, הבלון מרחף ישירות כלפי מעלה לכיוון גג האוטובוס. מה יקרה לבלון כשהרמזור יתחלף לירוק והאוטובוס יתחיל להאיץ קדימה?

פתרון: הבלון יעוף קדימה. כפי שכוח הכובד גורם לבלון להיות למעלה, כך גם תאוצה קדימה לגרום לו לעוף קדימה. הסיבה, בשני המקרים, היא שהבלון קל יותר מהאוויר – שנזרק אחורה יחד עם הנוסעים ומפנה מקום מקדימה לבלון. גם בפניות חדות, הבלון נוטה פנימה לתוך הסיבוב – הפוך מהכוח הצנטריפוגלי שכולנו רגילים להרגיש. מומלץ לנסות בבית! במכניקה אנחנו לומדים על כוחות מדומים. "כוח אינרציה" ו"כוח צנטריפוגלי" קיימים רק מנקודת מבטו של הצופה שנמצא בתאוצה, והם דומים באופי שלהם לכוח הכובד.

2. איור: ילדה מחייכת מול פירמידת תפוזים. 

נגה בונה סדרה של פירמידות מתפוזים. כל פירמידה בנויה מריבועים של תפוזים המונחים זה על גבי זה. בפירמידה הראשונה יש תפוז אחד, בשנייה 5, בשלישית 14, וכך הלאה (באיור מופיעה פירמידה מספר 4). מה סדר הגודל של מספר התפוזים בפירמידה מספר 2000?

פתרון: סדר הגודל של מספר התפוזים בפירמידה הוא מיליארד. מספר התפוזים יחסי לנפח הפירמידה, בקירוב. כיוון שפירמידה היא צורה תלת ממדית, הנפח שלה מתכונתי לחזקה שלישית של פרמטר אורך שלה (למשל, אורך צלע הבסיס). אורך הצלע הוא המספר של הפירמידה, ולכן בפירמידה ה-𝑁 יש סדר גודל של  𝑁3תפוזים. לכן כשעוברים מהפירמידה השנייה לפירמידה האלפיים, מספר התפוזים צריך לגדול בערך פי אלף בשלישית, או פי מיליארד.

3. איור: ילדה עומדת מול קודן

כדי להיכנס לבניין צריכה רותם להקיש קוד המורכב מספרות, שכל אחת מהן היא 1,2,3 או 4 ולבסוף להקיש כוכבית. ניתן להקיש ספרה יותר מפעם אחת. רותם שכחה את הקוד, אך זכרה שסכום הספרות שלו הוא 10. כמה פעמים, לכל היותר, תצטרך רותם להקיש את הקוד בהינתן המקרים הבאים:

מקרה א: כאשר מספר הספרות להקשה איננו קבוע?

מקרה ב: כאשר מספר הספרות להקשה הוא בדיוק 4?

פתרון: במקרה א' יש לרותם 401 אפשרויות, במקרה ב' רק 44.

4. איור: ליוויתן, לוטרה, קיפוד ואצה במים

 בחופי אלסקה מתקיימת שרשרת המזון הבאה: לוויתן קטלן ניזון מלוטרות שניזונות מקיפודי ים שניזונים מאצות. אילו שינויים צפויים להתרחש בעקבות עלייה חדה באוכלוסייה של לוויתן קטלן בשרשרת המזון?

פתרון: אוכלוסיית הלוטרות תקטן כי הן נאכלות יותר. אוכלוסיית קיפודי הים תגדל כי לאור זאת, הם ייטרפו פחות. לכן גם תקטן אוכלוסיית האצות, כי יהיו להם יותר טורפים.

5.בכיתה של אילנה לומדים 20 תלמידים. יש לה בכיתה 20 כיסאות, לכל כיסא יש מספר סידורי, ועל כל כיסא רשום מספר סידורי של כיסא אחר, כמתואר באיור הבא (איור כיסאות נקי)

ביום הראשון ללימודים התלמידים מתיישבים בכיסאות בסדר כלשהו, כך שיש תלמיד אחד בכל כיסא. לאחר מכן, בכל יום כל ילד יושב בכיסא שמספרו הסידורי רשום על הכיסא שישב בו ביום הקודם. האם מתישהו במהלך השנה התלמידים יחזרו לאותו הסידור כמו ביום הראשון ללימודים? אם כן, מהו היום הראשון שבו זה יקרה?

פתרון: לאחר 25 ימים.

נצייר חץ מכל כיסא לכיסא שאליו התלמיד שישב בו יעבור ביום למחרת. נראה שהכיסאות מחולקים לשלושה מעגלים זרים.

המעגל הראשון, מתחיל בכיסא מספר 1, עובר לכיסא 7, 11, 13, 4, 18, וחוזר לכיסא מספר 1.  כלומר, כל שישה ימים תלמיד יחזור לכיסא המקורי בו ישב.

המעגל השני, מתחיל בכיסא 2, ועובר ל5, 6, 20, 15, 8, 14, 10 וחוזר לכיסא 2.  כלומר, כל שמונה ימים תלמיד יחזור לכיסא המקורי בו ישב.

המעגל האחרון, מתחיל בכיסא מספר 3, עובר ל9, 19, 17, 12, 16, חוזר לכיסא 3. כאן שוב, תוך שישה ימים התלמיד ישוב למקומו המקורי.

לכן, כעבור כל מספר ימים שמתחלק גם ב-6 וגם ב-8 כל אחד מהתלמידים יחזור למקומו המקורי, והמספר הקטן ביותר הנ"ל הוא 24 (24 ימים אחרי היום הראשון = יום מספר 25, אך קיבלנו גם את התשובה 24 ).

 לפרטים נוספים לחצו כאן >> 

בשיתוף מרכז מדעני העתיד