בוגרי נבחרות ישראל במדעים: מכשירים את הדור הבא של המדליסטים

בשיתוף מרכז מדעני העתיד

הסגל המובחר של נבחרות ישראל במדעים, המורכב ממאות צעירים וצעירות בכיתות ט'-י"א מכל רחבי הארץ, הולך ונבנה בימים אלו, כאשר שלב א' של תהליך המיון לקראת סופו. ביום רביעי הקרוב, 26 בפברואר, יערכו המיונים לנבחרת בכימיה ויומיים לפני כן, ב־24 בחודש, ייערכו המיונים לנבחרת הפיזיקה, ומדובר בהזדמנות לכל מי שמעוניין לקחת חלק בהצלחה ולהצטרף לדור העתיד של המדענים בישראל.

יונתן גוטנמכר, בן 17 וחצי מראשון לציון, הוא חבר בנבחרת בכימיה ובמקביל החל את המסלול לתואר ראשון באוניברסיטה העברית. "התחלתי בנבחרת ישראל הצעירה במדעים, שם למדנו מגוון מקצועות מדעיים", הוא מספר, "לא באתי עם רקע בנושא, פשוט החלטתי שאני רוצה ללמוד מדעי המחשב ומתמטיקה כי ההורים שלי עוסקים במדעי המחשב. אלא שבנבחרת הצעירה גיליתי שאני נהנה בעיקר מכימיה ובכיתה ט' ניגשתי למיונים לנבחרת הבוגרת והתקבלתי. השתתפתי בסך הכל בארבע אולימפיאדות בינלאומיות למדעים וזכיתי במדליות כסף. אבל עוד לפני הזכיות, מצאתי בלימודים בנבחרת אתגר שלא נתקלתי בו בשום מקום. קשה אפילו להשוות בין החשיבה שנדרשת לפתרון החידות בנבחרת לבין מה שאנחנו נדרשים לו בלימודים לתואר או בבית הספר. השאלות פה ברמה גבוהה מאוד ובכל פעם מחדש אנחנו לומדים כיצד להתמודד איתן. למדתי לא להיכנע - ולא משנה כמה קשה השאלה. מפתחים פה כישורים שאי אפשר לפתח אותם בשום מקום אחר".

מלבד כימיה, ישנן ארבע נבחרות נוספות בתחום המדעים - מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה ומדעי המחשב. את הנבחרות מובילים משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, הן מיועדות לתלמידות ותלמידים בכיתות ט' עד י"א ומאגדות בתוכן את מיטב המוחות הצעירים, כשכל אחת מהן מונה כחמישים תלמידים מצטיינים. לאורך שנת הלימודים נפגשים חברי הנבחרות ללימודים ולאימונים משותפים, ואחת המטרות העיקריות היא להכין אותם לקראת האולימפיאדה הבינלאומית בתחומם הנערכת מדי שנה. מתוך כל נבחרת נשלחת קבוצה של ארבעה עד שישה תלמידים המתמודדים מול מיטב המוחות הצעירים מרחבי העולם, וההישגים מדברים בעד עצמם — לאורך השנים זכו הצעירים הישראלים בעשרות מדליות אולימפיות והביאו כבוד רב למדינה.

תהליך המיון כולל שלושה שלבים, הראשון בהם מתקיים באופן מקוון. ההשתתפות פתוחה לכל תלמידות ותלמידי ישראל, ללא עלות כספית — החל משלבי המיון, דרך האימונים בנבחרת, ועד הנסיעה לאולימפיאדה. תלמידים המעוניינים להשתתף יכולים למצוא את כל המידע הדרוש, כולל מועדי המיון ומבחני תרגול, בפורטל התלמידים, חפשו ברשת: "נבחרות ישראל במדעים".

"תמיד מחפשים את הדבר הנוסף לחקור"

ליהיא ניב, בת 19 מרעננה, מדריכה בנבחרת ישראל בפיזיקה, לאחר שזכתה במסגרתה במדליית הכסף באולימפיאדה לפני שנה. לצד הסיפוק הגדול שהיא שואבת מהיותה מדריכה, היא מייחסת חשיבות גם לעובדה שהצליחה כבת במקצוע שרוב התלמידים בו הם בנים. "הרגשתי גאווה מאוד גדולה על הזכייה במדליית הכסף. בתור בת במקצועות המדעים יש נטייה טבעית להעריך בחסר את היכולות ולחשוב שאולי לא אצליח ושלא ייצא כלום, ומאוד התרגשתי שעם כל החששות והחרדות שהיו לפני — בסוף כן הצלחתי. התחלתי בנבחרת ישראל הצעירה במדעים בכיתה ח', הגעתי לנבחרת במקרה דרך מבחן מקוון שעשו לנו בכיתה, אבל במהלך המיונים האחרונים, כשעשו לנו הרצאות, פתאום היה לי מאוד מעניין.

"בנבחרת הצעירה ניסו ליצור קבוצה של כל הבנות ומצאתי שם גם חברות אבל בהחלט היה פה אתגר והרגשתי צורך להוכיח את עצמי. הבנים כל הזמן דיברו בקול רם על מה שהם עשו במבחנים, עד כמה הצליחו ומה כל אחד יודע. הבנות היו פחות במקום התחרותי שמתרברב בהישגים, וגם במקום פחות בטוח בעצמו. הצוות היה מאוד מודע למצב ואמר לנו שוב ושוב שאנחנו פה בזכות ולא בחסד, שכל אחת פה כי היא מסוגלת ועמדה במיונים, כל אחת חכמה בפני עצמה. הם עשו את המקסימום בתור מדריכה אני רואה שעם הזמן המצב משתפר בהקשר הזה.

"החלטתי להמשיך בנבחרת כמדריכה כי היא נהייתה לי ממש משפחה, בית שני. הנבחרת הבוגרת בפיזיקה עובדת במסגרת של מחנות, והמחנה הראשון עם החניכים שלומדים שנה מתחתי היה שבועיים אחרי שחזרתי מהאולימפיאדה. לא היה דבר שחיכיתי לו יותר מאשר לבוא ולהדריך. מבחינתי פיזיקה זה משהו לחיים וחשוב לי מאוד להמשיך להדריך בנבחרת גם במהלך השירות הצבאי. אני רואה גם שמדריכים אחרים, יותר מבוגרים ממני, ממשיכים ללמוד לתארים במקביל לשירות הצבאי וזה השראה בשבילי".

נועה בן ישראל מפתח תקווה היא חברת נבחרות ישראל בפיזיקה ובמדעי מחשב ורואה את עצמה כמדריכה לאחר שתסיים את לימודיה. "תמיד הרגשתי שהלימודים פה הם מעבר לבקיאות בחומר נטו", היא אומרת, "מעמיקים בכל נושא ומחפשים תמיד את הדבר הנוסף שאפשר לדעת או לחקור. אם למשל באקדמיה עוסקים במתמטיקה ונותנים דגש על הדברים הטכניים, בנבחרות מחפשים תמיד איפה אפשר ללמוד עוד משהו על הנושא, ומה שהופך את הכל למעניין יותר זה שנותנים לך חידות שצריך לחשוב עליהן. זה פותח את המוח, גורם לך לחשוב מחוץ לקופסא. גם מבחינה חברתית יש לנבחרות את הייחוד שלהן, פוגשים פה הרבה צעירים עם תחומי עניין משותפים ואנחנו מקיימים הרבה מפגשים חברתיים בין תלמידים מכל הארץ.

"אני רואה את עצמי כמדריכה פה בעתיד כי אני רוצה לתת לאחרים מהידע ומהניסיון שצברתי פה. אני כיום כבר לומדת לתואר במדעי המחשב ומתכוונת להתגייס ליחידה טכנולוגית  בצה"ל. גם בהמשך, בקריירה האישית, אני רוצה לעסוק בפיזיקה ובמדעי המחשב. המשפחה מאוד תומכת בי וגאה בי".

מעבירים הלאה את קו המחשבה

אחד המאפיינים הבולטים בנבחרות הוא "דור ההמשך" של הבוגרים, שחוזרים כמדריכים כדי להעניק מניסיונם לחברי הנבחרות. יונתן, למשל, מעיד כי העובדה שאותם בוגרים עברו את המסלול בנבחרת וחזרו להדרכה, מעניקה לו ולחבריו ערך מוסף משמעותי: "את החומר שאנחנו לומדים לא יכול להעביר מישהו שאין לו ניסיון בנבחרות. הקושי האמיתי לרוב הוא לאו דווקא לדעת את החומר האקדמי, זה לא מספיק, צריך להבין ולתרגל פתרון שאלות, להתמודד עם דרכי מחשבה אחרות, לדעת לא להיכנע, ומי שאין לו ניסיון בנבחרת לא באמת יכול להעביר את כל זה בצורה אותנטית. מי שעבר את הלימודים בנבחרת, השתתף באולימפיאדה וחוזר כמדריך — מבין אותנו יותר. אני עצמי מדריך כבר היום את הנבחרת הצעירה, יש לי ניסיון ואני יודע באילו דברים כדאי להתרכז ובאילו דברים פחות, מה רלוונטי להם ואיך להשתמש בשיטות מחשבה מחוץ לקופסה".

שון חנץ, בן 20 מגן יבנה, למד גם הוא בנבחרת הכימיה וכיום הוא סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומדריך את הדור הבא של התלמידים. "כשהייתי בכיתה ח' התחלתי ללמוד בתוכנית 'אודיסיאה' שמשלבת בין לימודי אקדמיה ללימודי תיכון ושם נחשפתי לכימיה. הלימודים במסגרת התוכנית היו מאוד חווייתיים עם  דברים מיוחדים שלא לומדים בבית הספר, וזה גרם לי לרצות ללמוד עוד. שמעתי על הנבחרת, ניגשתי למיונים והצטרפתי ל'נבחרת גולן'. נבחרת הכימיה מחולקת לשלוש - גולן, שזאת הנבחרת ברמה הבסיסית שבה מתחילים, אחריה תבור שהמטרה שלה היא לתת מקום לאנשים שנמצאים ברמת ביניים ולהכין אותם לנבחרת התחרותית יותר, וכרמל - שממנה יוצאים לתחרויות.

"מבחינת הלימודים מדובר בצורת חשיבה שאתה ממש לא רגיל אליה. אתה לומד איך להסתכל על כימיה מתוך רעיון של הבנה כמה שיותר עמוקה. מלמדים אותך איך לחשוב, שזה משהו מדהים, אתה לומד איך להסתכל על עקרונות בכימיה וליישם אותם. בתחרות נותנים לך לפתור משהו שאתה לא מכיר ואתה צריך להשתמש בידע שיש לך כדי להסיק לגבי דברים אחרים. כל הלמידה בנבחרת היא כמו תהליך מחקרי, אתה לומד להסיק מסקנות מנתונים שאתה מקבל וזה כלי מאוד חשוב שעוזר לך גם אחר כך.

אני גם חושב שזו חוויה מאוד מגבשת כי עוברים עם חברים מהנבחרת אתגרים ותומכים אחד בשני. השתתפתי בארבע אולימפיאדות וזכיתי בשלוש מדליות ארד ומדליית כסף, וגם זו חוויה בפני עצמה כי פוגשים מכל העולם צעירים כמוך ואתה מתיידד עם אנשים שלא היית פוגש בשום מקום אחר, זו כמו אירוע שמגשר על כל הפערים שיש בין כולם".

למה החלטת שאתה רוצה לחזור לנבחרת כמדריך?

"היה ברור לי כבר במהלך הלימודים שאני רוצה לתרום כדי להכשיר את הצעירים שילמדו פה אחרי. היתרון הגדול בזה שאנחנו מגיעים כמדריכים זה שעברנו את התהליך ובזכות זה אנחנו יכולים להתחבר למה שעובר על התלמיד. אתה יודע איך ההרגשה לפני מבחנים, אתה יודע איך ההרגשה להיות בצד שעובר את כל התהליך ואיך זה להיות לפני תחרות ובתחרות עצמה. אתה ממש יודע איך לעזור ועל מה לתת דגש, וכשאתה מבין את הבן אדם שעומד מולך זה עוזר לתמוך בו ולחזק אותו. מבחינה אנליטית או קוגניטיבית, ככאלה שעברו את התחרות אנחנו יודעים מה מחפשים, מה הסטייל של השאלות, מה הכיוון המסוים, ובכימיה זה מאוד חשוב. התחרות מחולקת לפי הרבה מאוד נושאים אז תמיד יש נושא אחד שאתה הרבה יותר חזק בו מאחרים. אני מלמד נושא שהתחברתי אליו במיוחד וגם הצלחתי בו יחסית אז אני ממש מעביר את קו המחשבה שלי לגביו אל התלמידים וזה מאוד עוזר להם".

בשיתוף מרכז מדעני העתיד