קבינט שישי

בחזרה להגנה מרחבית: תחקירי 7 באוקטובר לא התמקדו בסוגיה מרכזית אחת - יישובי העוטף

גם בחלוף שנה וחצי מהכישלון הנורא בהגנת היישובים, המציאות כמעט לא השתנתה: במצב שגרה, פרט לכיתת הכוננות הקיימת כמעט בכל יישוב ספר, יתר התושבים אינם חמושים ואינם מאורגנים להגנת היישוב • בסיכום מלחמת העצמאות כתב בן־גוריון: "הגענו לניצחון בשלושה נתיבים: בנתיב האמונה, בנתיב היצירה החלוצית, בנתיב הייסורים"

לא דיברנו עוד על השנאה

הסנטימנט האנטי-דתי בממסד החילוני אינו עומד לבדו, הוא מתלכד עם האינטרסים של העולם הערבי • גם ב-1967, כאשר הותרנו לווקף את השליטה על הר הבית, מחיקת ההיסטוריה היהודית התאימה לשני הצדדים • בישראל לא עושים הרבה כדי למנוע את השמדת ההיסטוריה היהודית, ונראה כי עד היום יש רבים שזה נוח להם

דבר אלינו, בנט. אבל מה בעצם הוא אומר?

בנט בנה מודל מנהיגות חדשני שבו, לראשונה בהיסטוריה של הדמוקרטיות המתקדמות, אין הרבה חשיבות לעמדותיו האישיות של המנהיג, ואין בהכרח משקל למטען האידיאולוגי שהוא מביא איתו לממשלה • אלא שאי־נקיטת עמדה בימים אלה היא השתמטות מחובה אזרחית עבור כל מי שנמצא במוקד קבלת החלטות או לוטש לשם עיניים

בין מדינה לקהילה

בדומה לכל תופעה אנושית חיובית, גם קהילתיות עלולה להידרדר לקהילתיות־יתר, להפיכת הרגשות הקהילתיים למוחלטים, עד לרמה מסוכנת שתדחק לחלוטין את הצרכים והאינטרסים של המדינה בכללותה • ישראל הקהילתית כבר נכנעה כאשר קיבלה על עצמה להאכיל ולתחזק את השטן באמצעות סיוע לאויב, שמתואר בטעות כהומניטרי