על רקע פרסום תחקירי צה"ל לציבור בימים האחרונים, ולאחר דרישת, החליט אתמול (שני) שירות הביטחון הכללי לפרסם את תחקיריו, תוך השמטת החלקים המודיעיניים, הכלים ושיטות הפעולה של הארגון נוכח היותן מסווגות. בשורה התחתונה, בשירות הביטחון הכללי מצביעים על כישלון במתן ההתרעה לסיכול הטבח, מדווחים על הקושי בגיוס מקורות "יומינט" (מודיעין אנושי) ברצועה (גיוס שהיה באחריותו הבלעדית של הארגון), מצביעים על חלוקת אחריות לא נכונה עם צה"ל ותהליכים מודיעיניים לקויים. במסמך התחקיר שהופץ ומתפרסם כעת, יש גם לא מעט ביקורת מרומזת על הדרג המדיני.
מהתחקירים עולה כי הסיבות העיקריות לכשל הן: טיפול חסר במידע המודיעיני על תכנית הפשיטה הרחבה של חמאס, "חומת יריחו", לאורך שנים, באופן שלא הפך את איום הפשיטה לאיום ייחוס; היעדר חלוקת אחריות ברורה עם צה"ל ביחס להתרעה למלחמה, על רקע השתנות האיום מארגון טרור לארגון צבאי; אי התאמת תפיסת הסיכול המשולב להתמודדות עם איומי טרור לאיומים צבאיים, ומתן משקל יתר למענים מתחום סיכול הטרור, שאינם מותאמים לאויב המתנהג כצבא; ופערים בטיפול במידע ובאינטגרציה המודיעינית בליל ה-7 באוקטובר, כמו גם עבודה מודעינית שלא על פי תורת הלחימה הסיכולית, היתוך מידע חסר עם צה"ל והיעדר שימוש במודל ההתרעה. כן נמצאו פערים מודיעיניים במנגנוני הבקרה על עבודת המודיעין, והערכה שגויה כי חמאס פועל להבערת יהודה ושומרון, ולא עבר לשלב הפריצה.
ברקע הדברים, בשב"כ ציינו כי הייתה הבנה שגויה של חוזק המכשול והמענה המבצעי הצה"לי, כוננות חמאס לא אותגרו מספיק בהערכות מתחרות, והמודיעין היה מועט יחסית, גם כתוצאה ממגבלות חופש פעולה וקושי "הולך וגובר ביכולת עצמאית של שב"כ לסגור מעגל מודיעיני מבצעי ברצועת עזה".
"לא נמצא זלזול ביריב, להפך"
בהתרסה מסוימת, אולי לדרג המדיני, בשב"כ ציינו כי הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס באופן שאיפשרו את יציאתו למלחמה הן מדיניות של שקט שאפשרה לו התעצמות מאסיבית, הזרמת כסף קטארי והעברתו לזרוע הצבאית של חמאס, כרסום מתמשך בהרתעה הישראלית, ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות, ומשקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות.
בתחקיר השב"כ נכתב במפורש כי "לא נמצא זלזול ביריב. להפך: הייתה הבנה עמוקה של האיום, יוזמות ורצון לסכל את האיום ובמיוחד את ראשי חמאס".
אחת הסיבות המרכזיות לכשל: הערכות שגויות על תוכנית "חומת יריחו"
תחקיר שב"כ חופף לתחקיר הצה"לי, בכך שהוא מצביע על כך כי תכנית הפשיטה הנרחבת של חמאס, "חומת יריחו", הגיעה לידי השירות בשני מועדים שונים: ב-2018 וב-2022. בשב"כ מציינים כי התכניות הללו לא עובדו לכדי איומי ייחוס, כך נכתב בתחקיר, ולכן לא הוצגו כתרחיש של מערכה עתידית אל מול הרצועה. רצף סימנים "חלשים", החל מקיץ 2023, לא שוייכו לאיום זה. "אנו מזהים בכך את אחת הסיבות המרכזיות לכשל", נמסר בתחקיר.
"היעדרו של איום ייחוס זה פגע בהכוונת האיסוף של שב"כ, בהבנת ההקשר של ידיעות שהצטברו לאורך התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר, ובמיוחד בימים ובשעות שלפני תחילת ההתקפה, ופגם ביכולת קבלת ההחלטות ב-7 באוקטובר".
בבחינת אירועי ליל ה-7 באוקטובר, נמצא בתחקירי הצבא כי ההתרעה בנוגע להפעלה חריגה של סימים ברצועה, הועברה לגורמים בצה"ל כבר בסביבות השעה 21:00 בליל ה-6 באוקטובר. אך מתחקירי שב"כ עולה כי בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ, שהופצה למערכת רק בסביבות השעה 01:00 בלילה, נכתב כי: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל 'הסכם ההבנות' ומוערך כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית".
לאור התגברות רצף של סימנים מעידים שעלו לאורך הסופ"ש מכלי טכנולוגי ייעודי שפיתח שב"כ, הופץ ע"י שב"כ למערכת (צה"ל, משטרה והמל"ל) בשעה 03:03 מידע התרעתי בנוסח הבא: "ממידע שברשותנו אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס. עד כה, אין ברשותנו מידע אודות מהות הפעילות, עם זאת יש לציין כי מדובר במצרפיות חריגה ובהינתן סמ"חים (סימנים מעידים) נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס". לפי התחקירים, ההתרעה הצביעה על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס, בפרק זמן שאפשר העלאת כוננות ושינוי הערכות אג"מית בגזרה, אולם לא העידה על היקף המתקפה ומועדה.
בהתייחס להדלקות של ה"סימים", נמצא בתחקיר כי ב-5 באוקטובר בשעות הערב הופצה ידיעה ראשונה לגורמים הרלוונטיים בצה"ל על אינדיקציה לפתיחה של סימים בצפון הרצועה. עד ה-7 באוקטובר בשעה 04:30 הושמשו בהדרגה כ-45 סימים. לשם השוואה ובכדי להסביר את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות בליל ה-7 באוקטובר, בחגי תשרי 2022 הושמשו 38 סימים וברמדאן 2023 הושמשו 37 סימים. כאמור, בשני המועדים הללו בחמאס לא יצאו לפיגוע או למתקפה, אם כי בתחקירי צה"ל עלה כי בדיעבד תכנן חמאס לצאת למתקפה במועדים אלה.
על רקע הסימנים המעידים, ביצע ראש השירות דיון עם כל ראשי הזירות בשעה 4:30 לפנות בוקר. בסיכום הערכת המצב לילית דובר על מספר אפשרויות פעולה, וביניהן עלתה לחומרה אפשרות של הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה או חטיפה, וניתנה הנחיה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה. בתוך כך, גם צוות לוחמים שנשלח לדרום החל להיערך מול נקודות חדירה אפשריות לשטחנו. עוד נמסר בשב"כ כי, "ההחלטות בדיון התבססו על מידע חסר שהיה באותו מועד, הן בשל היעדרה של תכנית המתקפה על שולחן קבלת ההחלטות, הן בשל מיעוט סנסורים והן בשל פערי כיסוי שלא היו מוכרים. לצד זאת, החשש ממיסקלקולציה לאור אפשרות שחמאס נערך לתקיפה מצד ישראל והדרדרות לכדי לחימה כאשר ברקע - לקיחת אחריות של חמאס לראשונה על פיגוע ביהודה ושומרון. ממסמכי האמש"ט שנתפסו ברצועה, לומדים כי בחמאס היה חשש מתקיפה ישראלית מיד אחרי החגים".
בתחקירי השב"כ צוין עוד כי נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני והסיכולי בליל ה-7 באוקטובר. עוד נמצא כי שליחת כוח "טקילה" כמענה לתרחיש פשיטה נקודתית, הערכת יתר של יכולות המכשול הקרקעי ושל כוחות צה"ל שבגבול, וכן אופי השיח שהתקיים במהלך הלילה בין שב"כ לבין פיקוד דרום - תרמו לתחושת מקבלי ההחלטות כי הפעולות שננקטו הן בהלימה לאיום. עוד העירו בשב"כ בתחקירים על ליקויים בהיתוך המידע המודיעיני עם אמ"ן, כאשר שתי אינדיקציות לפעילות חריגה שזוהו באמ"ן בלילה לא היו חלק מתמונת המצב המודיעינית בפני השירות.
עיקר הסיבות הישירות לכשלים המודיעיניים על פי תחקיר השב"כ:
- האיסוף המודיעיני שנפגע כתוצאה מהצרת חופש הפעולה ברצועת עזה, שהתנהגה כשטח סגור וצמצמה יכולת מבצעית לתקוף מנגנוני גילוי של היריב.
- פערי גיוס והפעלת סוכנים אנושיים – לאור היעדר נגישות לשטח ועבודה "מנגד" בלבד. ברקע הדברים צוין המבצע שכשל בחאן יונס ב-2018. "למרות שחלה התאוששות ומקורות גויסו בהיקף גדול, התקשה שב"כ למצות את יכולות היומינט בשל מגבלת הפעילות הרצועת עזה".
- חלוקת האחריות בין שב"כ לצה"ל לא הותאמה להשתנות האיום – לפי שב"כ היה צורך לחדד את היתרון היחסי של שני הארגונים, באופן ששב"כ אחראי על סיכול טרור ועל התרעות לפיגועי טרור, וצה"ל אחראי על התרעה למלחמה. במאמר מוסגר, נציין כי בניגוד לתחקירי שב"כ, תחקירי צה"ל מצאו כי אין קשר בין ההפגנות בנוגע למהלכי הממשלה בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר ולא היה לכך קשר ישיר להחלטת חמאס לצאת למתקפה, ולראייה, הארגון תכנן להוציא את המתקפה שנה קודם לכן.
- פער ביצירת הערכה מחקרית מתחרה (איפכא מסתברא), אם כי בשב"כ מציינים שוב, בהתרסה לדרג המדיני, כי חטיבת המחקר בארגון "התריעה באופן ברור על הגרעון ההרתעתי שיוביל את היריבים השונים ובהם חמאס לתעוזה גוברת".
- החלשת זרוע הבקרה השירותית.
- כשלים מקצועיים בטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו.
ביקורת על המדיניות הישראלית
בפרק בתחקיר שעסק בדרך ל-7 באוקטובר, ביקרו בשב"כ את המדיניות הישראלית החל מיולי 2018 ועד ל"שומר חומות" במאי 2021, אז התקיימה מול הרצועה מדיניות שהובילה למציאות "הסדרית" שעיקרה ריסון חמאס בתמורה להסכמה של ישראל לסדרת צעדים אזרחיים וכלכליים, בדמות הכסף הקטארי, הרחבת מרחב הדיג, אישור כניסת סוחרים לישראל, ועוד. עוד ציינו כי שב"כ ראה ב"שומר חומות" ניצלון חמאסי מובהק (בניגוד, אגב, לתפיסה שרווחה בצה"ל באותה העת, ל"ש), וכי הארגון המליץ על מדינות יזומה ואי היגררות לסבבי לחימה בעזה. "שב"כ לא העריך את חמאס כמורתע", ציינו בתחקירים. עוד ציינו בתחקירים כי שב"כ המליץ והכין תכניות לסיכול מאכווני הטרור מרצועת עזה ליהודה ושומרון.
"שנת 2023 התאפיינה במספר התרעות שניתנו על-ידי שב"כ הנוגעות במוטיבציה של היריבים לתקוף את ישראל וזאת על רקע ההשפעה של השסע החברתי, הר הבית, בתי הכלא והגרעון האסטרטגי בהתרעה, ממש עד לימים שקדמו לטבח", נכתב בתחקיר. אם כי כאמור, קביעה זו סותרת את חלק מהתחקירים הצה"ליים, שקבעו כי לא היה קשר בין מצב הפנימי בישראל לבין החלטת חמאס לצאת למתקפה, שהתקבלה עוד קודם לכן.
עוד נטען בתחקיר שב"כ כי האפשרות שחמאס מנהל מהלכי הונאה – טקטית או אסטרטגית – לא נדונה באופן מספק ולא הובעה כאפשרות ממשית, וזאת לאור היעדר גוף בקרה אפקטיבי שיציף את האפשרות בזמן אמת, ויעמידה כאפשרות ממשית לאורך זמן.
ראש השב"כ: "אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי"
ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, אמר בדבריו כי שירות הביטחון הכללי לא מנע את טבח ה-7 באוקטובר. "כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. מהתחקיר עולה שאילו שב"כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובליל המתקפה, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית, הטבח היה נמנע. זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו ושהציבור ציפה מאיתנו". עוד מסר בר: "התחקיר מלמד כי בשב"כ לא היה זלזול ביריב, ההיפך – יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו". עוד מסר בר: "הדרך לתיקון, כפי שמודגש בתחקיר, דורשת מהלך רחב של בירור האמת".
בר ציין עוד כי מייד לאחר פרוץ המתקפה אמר למטה השירות כי ההיסטוריה תשפוט את הארגון על ארבעה דברים:
- מתן התרעה לסיכול הטבח - בכך נכשלנו.
- בלימת המתקפה - אנשינו שהיו כבר בשטח, ואלה שהצטרפו אליהם, לחמו בגבורה לבדם ולצד כוחות צה"ל ומשטרת ישראל, ומנעו בגופם פלישה רחבה יותר.
- סיוע בהיפוך המגמה אל מול האויב - השב"כ תרם רבות למאמץ הצה"לי והלאומי ובכך יש להמשיך להתרכז.
- הערכים שיובילו אותנו בביצוע התחקיר ובתהליך הפקת הלקחים - חקר האמת, רעות ושקיפות.
"אנחנו מחויבים לתקן את הנדרש כדי למנוע, ככל שניתן, הישנות של אסונות נוספים", מסר בר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו