ועידת החינוך המוצלחת של "ישראל היום" נערכה השבוע בכפר הנוער עתיד רזיאל בהרצליה ע"ש דוד רזיאל. יו"ר קרן קיימת לישראל, יפעת עובדיה־לוסקי, אמרה שכחניכת תנועת הנוער בית"ר אשר התחנכה בבית רוויזיוניסטי, היא גאה לבקר בכפר הנוער על שם דוד רזיאל.
אכן, מדובר בדמות שהיא מודל חינוכי והצמדת המילה "עתיד" לשמה היא כמעט תמורה לשונית, כלומר מובנת מאליה. גם הימצאותה בעיר הנושאת את שמו של חוזה המדינה טבעית למדי. גם רזיאל קבור בהר הרצל, גם עצמותיו הועלו ארצה שנים לאחר שנקבר במקום אחר. למעשה, שבע שנים לאחר שכבר קמה המדינה.
דרכון זר
המלחמה המתמשכת, התמורות הפוליטיות העולמיות וההנהגה הנוכחית במדינה שלכאורה שתתה מאותה באר שאותה הנהיג רזיאל, הן צירוף הזדמנויות הדורש להיזכר בדמותו ולברר איפה אנחנו ביחס אליה.
דוד רזיאל נולד לשני הורים מחנכים בעיירה סמרגון כשהיא עוד היתה חלק של וילנה - כיום נחשבת בלארוס. בבית שבו גדל דיברו עברית, לכן כאשר מלאו לו ארבע שנים עלה עם הוריו ועם אחותו אסתר לארץ ישראל. אז עוד לא היתה מדינה, אז עוד לא חשבו לקרוא לזה "היגר".
השנה היתה 1914, ומרדכי רזיאל שלימד עברית בווילנה הוזמן ללמד עברית בבית הספר תחכמוני בתל אביב. זמן לא רב לאחר שהתיישבו בתל אביב פרצה מלחמת העולם הראשונה. השלטון הטורקי בארץ ביצע טרנספר ביושבי תל אביב היהודים, איש איש על פי הדרכון הזר שלו. משפחת רזיאל, שהחזיקה בנתינות רוסית, שבה אל עקבותיה.
כעבור שמונה שנים הם חזרו ארצה. עם ילדה נוספת, פנינה שמה. דוד רזיאל כבר היה גדול מספיק ולמד בבית הספר שבו נמנה אביו עם אנשי הצוות החינוכי - תחכמוני. המשרה חיכתה. וגם הארץ.
כאשר סיים דוד רזיאל את חוק לימודיו פנה לישיבת מרכז הרב ב־1928, ובין השאר היה לחברותא של הרב צבי יהודה קוק. כבנו של בוגר הישיבות החשובות והגדולות של יהדות אשכנז - וולוז'ין, מיר וסולובודקה, היה לו ברור שימשיך לשלב מסלול עמוק של תורה וציונות. חינוך, מה לעשות, מגיע מהבית.
אבל הנדבך המדעי העמיק בדור הזה, וללימודים בישיבת מרכז הרב הוסיף דוד רזיאל לימודים גבוהים גם באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג למתמטיקה, ואז גם בחוג לפילוסופיה, ואליהם הוסיף גם לימודים בחוג למדעי היהדות, שייתנו גושפנקה אקדמית לשלל ידיעותיו התורניות.
ב־1929, בהיותו בן 19 בסך הכל, הארץ רעשה עם פרעות תרפ"ט. דוד בעל התודעה הציונית העזה נזדעזע, ולאט־לאט חלחלה לתודעתו ההבנה שהוא לא יכול להמשיך להתרכז בלימודים בלבד כשהמלחמה דופקת על הפתחים. במקביל לתורה ולאקדמיה, הצטרף לאימונים של ארגון ההגנה. הקידום היה מהיר... ואחרי קורס מפקדים שימש מפקד בארגון.
אצ"לנו בארגון
ב־1931 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים מפורסמים, התפצלה קבוצה מארגון ההגנה והוקם האצ"ל. מאורעות תרפ"ט ניערו את דוד רזיאל, ובמאורעות תרצ"ו הוא נדהם ממדיניות ההבלגה שבה צידדו ראשי ההגנה ומפא"י, ובראשם יצחק הרצוג (הראשון), דוד בן־גוריון (לכאורה מסיבות פוליטיות ולא אידיאולוגיות), ברל כצנלסון, שכתב כי הבלגה היא טוהר הנשק, וגם הרב הראשי דאז יעקב מאיר, שפחד להסתבך. דוד רזיאל פרסם את הקריאה הבאה: "הטרור הערבי ושותפו הטוב והנאמן: ההבלגה היהודית, יצרו בארץ מצב כזה שיהודי היה מוכרח להימנע מכמה עבודות מפני שהמוות היה אורב בדרכים, בעוד ערבי היה יכול ללכת לכל מקום שרצה ולעסוק בכל עבודה הטובה בעיניו, אפילו בסביבה יהודית טהורה...
המחלוקת על ההבלגה הרחיקה בין היהודים ביישוב הישן. האצ"ל נקט פעולות יזומות גם נגד המנדט הבריטי, ואנשי מחנה הפועלים פעלו כדי לבודד אותם מההגמוניה היישובית. הבידוד הפך לשנאה.בשלב הזה כבר לא זכרו שהכל התחיל מריב על הבלגה
"פעולות הגנה בלבד לא תוכתרנה בניצחון לעולם. אם תכלית המלחמה היא שבירת רצונו של האויב, זאת אין להשיג מבלי לשבור את כוחו, וברור שאי אפשר להסתפק בפעולת הגנה גרידא... כל החישובים האלה מוליכים אל מסקנה אחת: מי שאינו רוצה להיות מנוצח אין לו אלא לתקוף... הוא צריך להסתער על אויבו ולשבור את כוחו ואת רצונו. לפני שזה יספיק לתקוף אותו, הוא צריך לשלול מאויבו את האפשרות לתקוף..."
גם לאחר שבע שנים, כאשר התאחדו מחדש, נותר דוד רזיאל באצ"ל, יחד עם רוויזיוניסטים נוספים. זאב ז'בוטינסקי מינה אותו למפקדו הרביעי של הארגון.
המחלוקת על ההבלגה הרחיקה בין היהודים ביישוב הישן. האצ"ל נקט פעולות יזומות גם נגד המנדט הבריטי, ואנשי מחנה הפועלים פעלו כדי לבודד אותם מההגמוניה היישובית. התפיסות המדיניות תורגמו לריחוק פוליטי שהפך לשנאה, שהיתה לעיקר. בשלב ההוא כבר לא זכרו שהכל התחיל בגלל ההבלגה. אבל דוד רזיאל לא חידש את הדרכון הרוסי שלו ולא השתמש בהשכלתו לצרכים זרים.
יצחק הרצוג (הראשון) ודוד בן־גוריון (לכאורה מסיבות פוליטיות ולא אידיאולוגיות) העדיפו להתגונן ולא להילחם בפרעות באופן יזום. ברל כצנלסון כתב שהבלגה היא טוהר הנשק, וגם הרב הראשי דאז יעקב מאיר פחד להסתבך
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, החליט ארגון האצ"ל לשתף פעולה עם הבריטים נגד הנאצים, למרות שרזיאל עצמו נרדף על ידי הבריטים בשל פעולותיו ואף נתפס פעמיים והושב בכלא עכו.
רזיאל סייע להם, בין השאר, באיסוף מודיעין זר, ובאחת הפעולות שאליהן נשלח באזור עיראק נהרג מהפצצה של מטוס גרמני, בגיל 30 בלבד. כמה מבני הנוער מכירים את סיפורו של רזיאל, שמשלב כל אלמנט אפשרי בסיפור הציוני, היהודי והישראלי? החופש הגדול הוא זמן מצוין לבדוק את זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו