בג"ץ דחה הערב (רביעי) פה אחד את העתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי בנימין נתניהו וההסכם הקואליציוני וקבע: נתניהו כשיר להרכיב ממשלה וההסכם הקואליציוני, על כל מרכיביו, תקף במלואו. זאת לאחר שהצדדים סיפקו הבהרות לגבי הנושאים עליהם מתח בג"ץ ביקורת.
בכך באה לסיומה הדרמה שליוותה את סוגיית הרכבת הממשלה הבאה והסכם הרוטציה בין בנימין נתניהו לבני גנץ. כפי שבג"ץ רמז במהלך הדיונים הארוכים שהיו בתחילת השבוע בנושא, השופטים דחו את העתירות שהוגשו נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו בשל מצבו המשפטי.
"אשר לשאלה הראשונה נקבע כי ככל שהדבר נוגע לתנאי הכשירות הקבועים בחוק, כתב אישום התלוי ועומד נגד חבר כנסת אינו מונע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה עליו, וכפועל היוצא מכך את מינויו לעמוד בראשה", נכתב בפסק הדין.
השופטים פסקו כי שאלת הרכבת הממשלה על ידי הנשיא באמצעות המלצות חברי הכנסת עומדת בבסיס שיטת המשטר: "ההחלטה לבקש מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת... ועדה לתרגם את דין הבוחר לכדי תמיכה באחד מחברי הכנסת לתפקיד ראש הממשלה, וזאת באמצעות רוב מתוך חברי הכנסת התומכים בבקשה. עניין זה מצוי בלב ליבו של ההליך הדמוקרטי. התערבות חיצונית בהליך זה יש בה משום פגיעה מהותית בעקרון הכרעת הרוב העומד בבסיס שיטת המשטר שלנו".
לפסיקת בג"ץ המלאה, לחצו כאן:
השופטים הסבירו כי ההתערבות השיפוטית שניתן להפעיל במצבים אלו היא מוגבלת ונוגעת לסיטואציות נדירות ביותר, שהמקרה הזה אינו נמנה עימם והדגישו את חזקת החפות העומדת לנתניהו.
גם באשר להסכם הקואליציוני השופטים דחו את כל טענות העותרים, אך הסבירו כי זהו הסכם "חריג" שמעורר קשיים משפטיים: "מדובר בהסכם חריג גם בהשוואה להסכמים קואליציוניים מן העבר שנדונו בבית המשפט, ואולם אף שהוא מעורר 'קשיים משפטיים לא מבוטלים', לעת הזו אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו, בין היתר, בהינתן התיקונים וההבהרות שמסרו ראש הממשלה וסיעות כחול לבן והליכוד".
השופטים שבו והדגישו בפסק הדין כי בית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה שטרם הושלמו.
לגבי אי מתן ראשות ועדות לאופוזיציה ומינוי של שני נציגים מן הקואליציה של ממשלת האחדות בוועדה למינוי שופטים, כתבו: "סעיפים אלו מעוררים קושי לא מבוטל, אך משטרם התקבלה הצעת הוועדה המסדרת להקמת הוועדות הקבועות הטעונה אישור מליאת הכנסת וטרם התקיימה הצבעה חשאית בכנסת לצורך בחירת נציגיה לוועדה לבחירת שופטים אין מקום לחרוג מהכלל לפיו לא תופעל ביקורת שיפוטית על מעשי הרשות טרם שאלה התגבשו".
עוד בנושא:
• הנשיאה חיות בדיון בבג"ץ: "ממתי ביהמ"ש מתערב בהליך חקיקה בזמן שהוא קורה?"
• לעצור את תאונת הרכבת החוקתית
באשר להגבלת תקופת החירום, הקפאת מינויים והגבלת חקיקה קבעו השופטים כי "לא גלומה בהוראות אלו אי חוקיות או פגיעה בתקנת הציבור המחייבת את ביטולן על ידי בית המשפט".
לסיכום, קבע בית המשפט כי מדובר "בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר. כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה".
בכך יישרו השופטים קו עם עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שסבר כי העתירות מוקדמות וכי התערבות בית המשפט בהחלטות הכנסת ורצון הבוחר מצומצמות מאוד, וכי אין להתערב בהסכמים קואליציוניים והליכי חקיקה טרם שהם מסתיימים.
כזכור, בימים ראשון ושני השבוע דן בג"ץ בהרכב מורחב של 11 שופטים, בראשות נשיאת העליון אסתר חיות, בשורה של עתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו בשל מצבו המשפטי ונגד ההסכם הקואליציוני המאפשר את ממשלת האחדות.
המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר קישר כבר ביום ראשון את הדיון הנוכחי על מצבו של נתניהו להלכת דרעי-פנחסי, עניין שעליו מתבססות חלק מהעתירות. הלכת דרעי-פנחסי דיברה על הסמכות של ראש הממשלה להעביר את השר מתפקידו. "פה אין סמכות כזו, וכל חבר כנסת צריך לשקול את השיקולים הרלוונטיים. אבל זה לא שיקול דעת מנהלי ואין פה את הדבר הזה שהיה בהלכת דרעי-פנחסי", אמר.
מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה עו"ד ענר הלמן, שייצג את היועץ המשפטי לממשלה, אמר כי "היועמ"ש סבור שאין מניעה שחבר הכנסת נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה. השיקול המרכזי שצריך להביא בחשבון הוא מימוש רצון הבוחר. זו השיטה הדמוקרטית. אתה בוחר נציגים והם מפעילים את רצונך. לגבי נבצרות, היועמ"ש סבור שבשלב הזה אין נבצרות".
בפתח הדיון שנסוב על העתירות נגד ההסכם הקואליציוני, הבהירה הנשיאה חיות כי השופטים לא יתערבו בהליכי חקיקה מתוך ההסכם שכבר נמצאים בתהליך, כמו מודל הממשלה הדו-ראשית והסעיף שמגביל את כמות השרים שהממשלה יכולה למנות.
עם זאת, השופטים מתחו ביקורת חריפה על הקפאת החקיקה שאינה קשורה לקורונה, הקפאת מינוי הבכירים, החוק הנורווגי המדלג והיכולת להאריך את מצב החירום ללא הגבלה של ממש.
נציג היועמ"ש עו"ד הלמן גיבה את השופטים, ואמר כי לדעת היועמ"ש מרבית הסוגיות המועלות בעתירות לא צריכות כלל לידון בבית המשפט בשלב זה, והדיון צריך להתמקד בהקפאת המינויים והפרדה המשטרית בין הכנסת לממשלה. "בית המשפט לא דן בשאלות תיאורטיות לפני שבעלי הסמכות מחליטים בהם", קבע. עם זאת, הוא הבהיר כי "בנושא המינויים אם קיים צורך, ההסכם לא יכול לגבור עליו. המינויים הם חלק ממשפט מנהלי בסיסי ואי אפשר לגבור על כך בהסכם קואליציוני".
כזכור, במהלך הדיונים השופטים הסבירו במשך דקות ארוכות לעותרים, פעם אחר פעם, כי בית המשפט לא יתערב בהליכי חקיקה, אך העותרים המשיכו לטעון על כך. בין היתר, הנשיאה חיות שאלה את עו"ד דפנה הולץ-לכנר, שייצגה 123 עותרים מתחום ההייטק, האקדמיה והביטחון: "ממתי בית המשפט מתערב בהליך חקיקה תוך כדי שהוא קורה?"
השופט מני מזוז היה אף חד יותר: "גברתי נותנת לנו נאומים שאין ביניהם לבין ביקורת שיפוטית דבר. אלו טענות מוקדמות".
התנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות מסרה בתגובה: "מכבדים את פסיקת בג"ץ. יחד עם זאת, מוסרית וערכית, לא ניתן להשלים עם מצב של ראש ממשלה נאשם בפלילים. התנועה לאיכות השלטון תקיים במוצ"ש הפגנת ענק תחת הכותרת 'ישראל מתביישת' - ממשלת נתניהו-גנץ היא ההגדרה המדויקת למושג 'כשר אבל מסריח'".
העותרים מבכירי ההייטק, האקדמיה, החינוך והביטחון, באמצעות עו״ד דפנה הולץ-לכנר, מסרו: "אנו נותנים אמון מלא בבית המשפט העליון. גם אם פיללנו וציפינו להחלטה אחרת, אנו מכבדים את החלטתו של בית המשפט בעתירתנו. אנו נמשיך להשפיע ולהיאבק על שמירת שלטון החוק, טוהר המידות של נבחרי הציבור, ערכי המוסר ועקרונות הדמוקרטיה של ישראל היקרה לנו, בכל דרך אפשרית ובמסגרת החוק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו