השבוע קבע בג"ץ את מה שכולנו יודעים: ממשלה בלי נשים היא ממשלה פגומה. השופטים קיבלו את העתירה של ארגוני הנשים, וקבעו שחובה לתת ייצוג לנשים בתפקידים הבכירים במשרדי הממשלה - מנכ"לים, ראשי מטות, יועצים ודוברים. הדרישה היא לתקן את המצב תוך שישה חודשים.
העובדות מדברות בעצמן: מתוך 29 מנכ"לים, אין אפילו מנכ"לית אחת בתפקיד מלא. אחת מונתה כממלאת מקום, לאחר לחץ ציבורי, למשרד לקידום האישה שאוחד מאוחר יותר עם המשרד לשיוון חברתי. מאות משרות אמון תפוסות כמעט רק על ידי גברים.
אבל בואו נהיה כנים - האם החלטה של בג"ץ באמת תשנה את המצב?במיוחד בתקופה שבה כל מה שבג"ץ אומר נתפס מיד כפוליטי?
ברור שממשלה בלי נשים זה רע לכולנו. זה לא עניין של נשים, זה עניין של קבלת החלטות טובות יותר. ממשלה שרואה את העולם רק דרך עיניים של מחצית מהאוכלוסייה תקבל החלטות חלקיות. כשאין נשים בחדר, הממשלה מפספסת פרספקטיבות חיוניות. וכשהממשלה מדירה נשים, היא שולחת מסר מסוכן לכל החברה שלנו
בתוך כל המהומה על "רפורמה משפטית" מול "הפיכה משפטית", ההחלטה הזו נופלת למלכודת. במקום לדון בשאלה הפשוטה - האם נשים צריכות להיות חלק ממוקדי קבלת ההחלטות - יש סיכוי גדול שהדיון יהפוך ל"אתה בעד בג"ץ או נגד". מה חבל.
אני מאמינה שהשינוי לא יבוא רק מפסיקה של שופטים, אלא מאיתנו. אנחנו, האזרחים, צריכים לדרוש מהפוליטיקאים לקדם נשים, לא כי בג"ץ אמר, אלא כי זה פשוט נכון. צריך לבחור רק במי שמתחייב לייצוג שוויוני, ולדרוש ממנהיגים לעמוד במילה שלהם. ולא, זו לא "העדפה מתקנת" - זו פשוט החלטה חכמה.
כשהייתי חלק מהממשלה השוויונית ביותר שהייתה בישראל, ראיתי איך נשים וגברים שעובדים יחד מביאים תוצאות טובות יותר. תסתכלו עכשיו - הממשלה הכי גברית שהייתה לנו היא גם אחת הכושלות ביותר. זה לא מקרה.
חשוב שיהיה 50-50 בכל מקום שבו מתקבלות החלטות. לא בגלל סיסמאות, אלא כי זה עובד יותר טוב. כשיש גיוון אמיתי בשולחן הדיונים, התוצאות טובות יותר לכולם.
טוב שבג"ץ התערב, אבל זה לא מספיק. שינוי אמיתי יקרה רק כשכולנו - לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אנחנו - נבין שלהשאיר מחצית מהאוכלוסייה מחוץ למוקדי ההחלטות זה פשוט טיפשי. ממשלה שרוצה להצליח חייבת לכלול נשים בצמתי קבלת ההחלטות. לא כי בג"ץ אמר, אלא כי זה פשוט הדבר הנכון לעשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו