ישראל ניצבת במקום השני בשיעור העוני מבין המדינות המפותחות - נתון שצריך לזעזע כל אחד מאיתנו. במציאות שבה ילדים סובלים מתת־תזונה, משפחות אינן יכולות להרשות לעצמן שולחן שבת, וקשישים חיים בעוני מוחלט - מדובר בכשל ערכי מהמעלה הראשונה. זה לא יהודי, זה לא ישראלי - זו סטייה מוסרית. זהו שבר חברתי שדורש שינוי דחוף.
תמונת המצב עגומה. כבר לפני שני עשורים הפכה "הזקנה במסדרון" לסמל של מערכת בריאות כושלת. היום, כשהזקנה כבר אינה עימנו, המסדרון התמלא באחרים: הורים שמתלבטים בין אוכל לתרופות, ילדים רעבים שמגיעים לבית הספר בלי כריך, וקשישים שמכבים את החימום בחורף כדי להישאר בחיים. זו לא אגדה אורבנית. זו מציאות יומיומית במדינת ההייטק.
במציאות שבה ילדים סובלים מתת־תזונה, משפחות אינן יכולות להרשות לעצמן שולחן שבת, וקשישים חיים בעוני מוחלט - מדובר בכשל ערכי מהמעלה הראשונה. זה לא יהודי, זה לא ישראלי - זו סטייה מוסרית. זהו שבר חברתי שדורש שינוי דחוף.
ישראל, המוכרת בעולם כמעצמת חדשנות, מתגאה בחברות סטארט־אפ ובאקזיטים מפוארים. אם כך, כיצד ייתכן שבמדינה שמובילה בטכנולוגיה, יש אזרחים שמקבלים את ארוחתם ממזבלות או מעמותות? המספרים מדברים בעד עצמם: הפערים החברתיים בישראל נמצאים בשיא של כל הזמנים.
ישראל, מלכת ההייטק, נמצאת כאמור במקום השני במצעד העוני של המדינות המפותחות. נתון זה אינו רק כשל כלכלי אלא סטייה מוסרית המחייבת תיקון דחוף של הפערים ההולכים ומעמיקים.
הפתרון טמון בתעדוף ערכי: השקעה בתוכניות הזנה, דיור ציבורי וחיזוק מערכות הבריאות והחינוך. המשפט "כל ישראל ערבים זה לזה" אינו רק סיסמה - זהו חזון שיש ליישם דרך קפיטליזם מבוסס חמלה. הגיע הזמן להגדיר מדד חדש: "יש"ב - ילדים שבעים בישראל". רק כך נוכל לבנות חברה צודקת, יציבה ומוסרית באמת.
האחריות מוטלת על המנהיגות - אבל גם עלינו. דרישת סף במערכת בחירות. יש להפנות את המשאבים לתשתיות בסיסיות: בריאות, חינוך ורווחה. תעדוף נכון אינו פריבילגיה - הוא חובה. יש להשקיע בבתי ספר, בתוכניות הזנה ובדיור ציבורי. מדובר בצעדים שהם גם מוסריים וגם כלכליים, שכן חברה בריאה וחזקה מייצרת כלכלה יציבה.
הקפיטליזם החדש ישנה את פני הדברים. ללא חמלה ודאגה לזולת, לא תהיה צמיחה כלכלית ראויה ובטח לא חוסן לאומי שיידע להתגייס ולהילחם כשצריך. ובישראל - צריך. זה לא רק עניין של משאבים, כאמור, אלא סוגיה ערכית. ישראל הוקמה על יסודות של ערבות הדדית ושותפות גורל. עלינו להחזיר את אותם ערכים למרכז הבמה, והם ישמשו חוד החנית של החזון החדש.
כעת, יותר מתמיד, יש לנו הזדמנות לעצור את הסחף. האתגרים ברורים, והפתרונות קיימים. הגיעה העת לזנוח את הימין והשמאל ולנסות את דרך הישר.
לא נוכל להרשות לעצמנו להמשיך להתעלם. אימפריות גדולות שקעו אל תוך עצמן מסיבות מוסריות ומריקבון. יש להחדיר מושג חדש לתמהיל הישן של התל"ג: יש"ב - ילדים שבעים בישראל. אור לגויים? בואו נסיר את חרפת הרעב אצלנו - and the rest will follow.