דו"ח העוני חושף את המציאות העגומה: זו המשכורת שאדם צריך כדי לשרוד מעל הקו

יוקר המחייה בישראל מזנק - הגזירות הכלכליות יחלו בינואר, ביניהן עליית המע"מ ל-18%, ובמקביל, מימדי העוני בישראל נחשבים לגבוהים ביחס לעולם. מד"וח העוני אשר מפרסם היום (רביעי) הביטוח הלאומי, עולה כי ב-2023 חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות עניות, בהן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים. הנתונים ברובם מצביעים על הבדלים בין מגזרים ובין אזורים שונים במדינה, ומספקים תמונה להישרדות הכלכלית שבה נמצאים אזרחי המדינה.

דוח העוני הרשמי של הביטוח הלאומי שפורסם היום מציג עלייה בעוני בקרב אוכלוסיית העצמאיים בעקבות המלחמה. כמו-כן תשלומי הקצבאות והסיוע של מענקים מהמדינה הוציאו רבים מקו העוני ולולא תשלומים אלו, תחולת העוני הייתה עולה באופן דרמטי. בין 2022 ל-2023, תחולת העוני של נפשות נותרה כמעט ללא שינוי עם ירידה קלה מ–20.8% ל-20.7%, ובקרב משפחות מ-20.3% ל-20.1%. כמעט בכל קבוצות האוכלוסיות חלה ירידה בתחולת העוני, או שהיא נותרה יציבה. בשנת 2023 עלה קו העוני, בשיעור של 3.2% והגיע ל-3,324 שקלים.

קו העוני מלמד שמשפחה של יחיד זקוקה ל-4,155 שקלים בחודש כדי להימצא מעל קו העוני, משפחה של זוג עם ילד או עצמאי עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 8,808 שקלים לחודש, ומשפחה של זוג עם שני ילדים תזדקק לסכום של 10,637 שקלים כדי להימצא מעל קו העוני.

תחולת עוני גבוהה במיוחד בקרב ילדים, קשישים, חרדים וערבים

תחולת העוני של ילדים גבוהה במיוחד. ב-2023 חלה ירידה קלה מ-28.1% ב-2022 ל-27.9% ב-2023. תחולת העוני בקרב אזרחים ותיקים נמוכה מהממוצע. בשנת 2023 הייתה תחולת העוני 12.8%, שיעור זהה לשנה הקודמת. תחולת העוני בקרב האזרחים הוותיקים המתגוררים בגפם גבוהה לעומת מי שמתגוררים עם משפחה, מדובר ב 19.8% ו-8.4% בהתאמה.

בקרב נפשות וילדים, ישראל מדורגת שנייה בתחולת העוני לאחר קוסטה ריקה, ובקרב אזרחים ותיקים היא מדורגת מעל הממוצע, אך מעליה מדינות שונות ובהן שוויץ, יפן, אוסטרליה ארה"ב. בתוך כך, לקצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי תרומה לצמצום ממדי העוני. הקצבה הניתנת לאזרחים ותיקים היא הגבוהה ביותר מבחינת יעילותה בצמצום העוני בקרב מקבליה, ולאחריה קצבת הנכות עם 64.8% ו-56.2% בהתאמה. הגמלה להבטחת הכנסה צמצמה את העוני בקרב מקבליה ב-2023 ב-16.4%.

מבדיקה לפי מגזר, עולה כי תחולת העוני גבוהה מאוד בקרב ערבים ובקרב חרדים. בשנת 2023 ירדה תחולת העוני בשתי האוכלוסיות לעומת 2022. בקרב משפחות ערביות מדובר בירידה מ-38.9% ל-38.4%, ובקרב משפחות חרדיות, מ-33.9% ל-33.0%. שיעור הנפשות העניות בקרב ערבים וחרדים בכלל העניים הגיע ב-2023 ל-64.9% – 42.4% ערבים ו-22.5% חרדים. מדובר בנתון אשר כפול ממשקלם באוכלוסייה. תחולת העוני בקרב יהודים לא-חרדים ב-2023 עמדה על 14%.

הבדל משמעותי בין המרכז לירושלים, הצפון והדרום

מימדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. העיר הענייה ביותר מבין הישובים שבהם יותר מ-80,000 תושבים היא מודיעין עילית, כאשר תחולת העוני מגיעה שם ל 48.3%. אחריה ממוקמת ירושלים, עם תחולת עוני של 38.3%, ובבני ברק מדובר ב 30.7%.

לעומת זאת, במחוזות תל אביב והמרכז השיעורים נמוכים מהממוצע. בתל אביב מדובר ב 14.2%. בקרב מקבלי גמלאות תחולת העוני גבוהה במיוחד במשפחות המקבלות גמלה להבטחת הכנסה ומזונות, מדובר ב 52.5% ו-37.9%, בהתאמה.

היקף עוני מהגבוהים ביותר בארצות המפותחות

בשנת 2023 ירד שיעור הנפשות החשות עניות ושיעור משקי הבית שלא הצליחו לממן את כל הוצאותיהם. כמו כן, ירד שיעור המוותרים מסיבות כלכליות על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים ועל טיפולים רפואיים ותרופות מרשם. עם זאת, היקף העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר בארצות המפותחות.

תחולת העוני הכלכלית, כלומר זו שמושפעת מהצמיחה הכלכלית, גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית, אך היא גבוהה עוד יותר לאחר התערבות הממשלה באמצעות תשלומי ההעברה וקצבאות. ההכנסה הכלכלית החציונית לנפש תקנית, זו שאינה מביאה בחשבון את התערבות הממשלה באמצעות תשלומי העברה ומיסים ישירים, עלתה בשיעור של 1.7%.

בעקבות המלחמה - גידול בקצבאות הנכות

תעסוקה מסייעת לחילוץ מעוני ולצמצום עומק העוני בקרב העניים. שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן עובד שכיר או עצמאי הוא נמוך מהממוצע, וירד במעט מ-15.5% ב-2022 ל-15.3% ב-2023. עם זאת, בקרב משפחות שבראשן עצמאי עלתה תחולת העוני בין שתי השנים, מ-13.3% ל-13.8%, עלייה חריגה לאור הירידה או היציבות שהייתה בכלל קבוצות האוכלוסייה.

העלייה בהכנסות היא תוצאה של עליית השכר לצד גידול בשיעור התעסוקה. כמו כן, גדלו תשלומי ההעברה: בין היתר גידול בקצבאות הנכות שעלו ב-1 בינואר 2023 בכ-9.8%, מענקים שניתנו, הוראת שעה להקלות באבטלה וגידול בקצבאות בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".

אי-השוויון בישראל - גבוה בהשוואה למדינות המפותחות

מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה לפי ההכנסה נטו ירד בין 2022 ל-2023 בשיעור של 1.5%. ירידה חלה גם בחישוב האי-שוויון לפי ההכנסה הכלכלית אך בשיעור מתון יותר של 0.7%. בין 2022 ל-2023 עלתה ההכנסה נטו בכל העשירונים, כאשר העלייה הלכה ופחתה עם העלייה במדרג העשירונים, מ-10% אחוזים בעשירון הראשון (העשירון התחתון) עד ל-0.8% בעשירון העשירי (העשירון העליון).

האי-שוויון בישראל גבוה בהשוואה למדינות המפותחות על פי מדדים שונים. על פי מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסות, מדינות שבהן האי-שוויון גבוה יותר הן ליטא, ארצות הברית, מקסיקו, טורקיה, צ'ילה וקוסטה ריקה. בחלק ממדדי האי-שוויון ישראל ממוקמת אף במקום פחות טוב. מהדו"ח עולה כי לולא התערבות הממשלה באמצעות תשלומי ההעברה והמיסים הישירים, תחולת העוני של נפשות הייתה עולה מ-30.6% ב-2022 ל-31.1% ב-2023, ושל משפחות מ-33.9% ל-34.2%.

נושא נוסף שדורש בחינה וטיפול הוא יוקר המחיה. רמת המחירים הממוצעת ב-2023 הייתה גבוהה ב-4.2% בהשוואה לשנה קודמת, וזאת בהמשך לעלייה של 4.4% בממוצע בשנה הקודמת. ליוקר המחיה השלכות על כל החברה הישראלית, אך הנטל על האוכלוסייה אינו שוויוני מכיוון שהנטל הכלכלי היחסי עמוק וקשה יותר באוכלוסיות שממילא מצבן הכלכלי קשה וההישרדות הכלכלית שלהן לעיתים על בלימה.

בנוסף, השוואה בינלאומית של הוצאות הרווחה כאחוז מהתמ"ג מראה כי בישראל ההוצאה החברתית ביחס לתמ"ג היא מהנמוכות במדינות המפותחות. בשנת 2023, בשל הצורך לתמוך בחלק מהאוכלוסייה בעקבות המלחמה, עלתה ההוצאה הציבורית לרווחה ל-16.6% מהתמ"ג, לעומת 15.8% בשנה הקודמת. עם זאת, השיעור נמוך בכ-6 נקודות האחוז מהממוצע ב-OECD .

לאחר 7 באוקטובר - המדינה הגדילה את תקציבי הביטחון הסוציאלי 

בשנת 2023 צמצמו תשלומי ההעברה והמיסים הישירים את תחולת העוני של נפשות ב-33.5% ושל משפחות ב-41.2%, צמצום הגבוה לעומת השנתיים הקודמות. לתשלומי ההעברה והמיסים הישירים חשיבות רבה לצמצום העוני, אך בהשוואה למדינות המפותחות תרומתם נמוכה מאוד.

בביטוח הלאומי מציינים כי המשק הישראלי חווה בשנים האחרונות שני משברים גדולים: משבר הקורונה ואירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", אשר עדיין בעיצומה. במשברים אלו, נרתמה המדינה לסייע לאוכלוסייה והגדילה את תקציבי הביטחון הסוציאלי. התוצאה היתה ששיעורי העוני לפי הכנסה נטו, ירדו במקצת. מדובר בירידה שהתרחשה כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה. במקביל, הצטמצם האי-שוויון בהכנסות נטו.

"ההשפעה הכלכלית של המלחמה תימשך עוד שנים קדימה"

שר העבודה יואב בן צור: "בקדנציה שלי כשר העבודה עלה שיעור התעסוקה במשק ונרשמה עלייה גם בשכר הממוצע - אלו שני נתונים משמעותיים המבטיחים יציאה מעוני. במקביל אנו רואים שמדיניות כלכלית – סוציאלית עם חמלה וסיוע לחלשים בחברה מביאה לשיפור משמעותי במצבם הכלכלי של אוכלוסיות מגוונות בישראל. בשנה זו העניים היו עניים פחות ושיפור נרשם גם בחומרת העוני, אך כדי להבטיח המשך מגמה זו יש צורך בסיוע ייעודי לעצמאים קטנים בישראל, שיפור אפשרויות התעסוקה במקביל לעזרה בקצבאות לאוכלוסיות הזכאיות לכך".

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן: "דו"ח העוני מחדד בצורה ברורה את הצורך במתן מענים וסיוע לציבור גדול שנמצא תחת קו העוני והמלחמה אף הרעה את מצבם. כבר עתה ברור שהקושי הכלכלי וההשפעה הכלכלית של המלחמה תימשך עוד שנים קדימה אך הדבר יחייב לשים דגש, כבר בחוק ההסדרים שדנים בו בימים אלה – לא לפגוע באוכלוסיות החלשות ובמקביל להקצות משאבים לאוכלוסיות שנפגעו. כמו -כן הדו"ח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי והעזרה שלו הן במתן קצבאות והן בתוכניות השיקום התעסוקתי כרשת ביטחון סוציאלית ומכריעה בחברה הישראלית"