"צריך לומר את האמת", הדהדו כותרות בעיתון הציונות הדתית "מקור ראשון" בשבת האחרונה של 2023, "40% מהנופלים עד כה ברצועה הם בני הציונות הדתית". נתונים פורסמו והדגימו כיצד בוגרי מוסדות החינוך באפרת, בקריית ארבע ובירושלים, ישיבות ההסדר והמכינות הקדם־צבאיות בגוש עציון ובחבל בנימין מקריבים יותר למען המולדת. מה זאת אומרת מקריבים יותר? הרבה יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה.
את התחושה הזאת דבררו גם נציגי הציבור של המגזר בכנסת, ועל ההתבטאויות האלה הם חטפו חזק מכל פובליציסט שמאלני ומכל נבחר ציבור חילוני, שמעדיף להדהד בתודעה הציבורית את הפטור שקיבל בן גביר כי הצבא העדיף לא להתעסק איתו, ולא את לוח הזיכרון של המכינה הקדם־צבאית בעלי.
משפחות חטופים ליד ביתו של נתניהו בקיסריה הדליקו כעת מדורות: ״אין בית עד שהחטופים יחזרו"
והנה, השבוע - מהפך! ב"מקור ראשון", אותו עיתון מגזרי שהברנז'ה החילונית קוראת בשקיקה, קריקטורה של שי צ'רקה מוחה על היעדר שוויון חרדי בנטל. ולפתע - אותם קולות שמחו וכתשו את הציונות הדתית, שמעיזה לספור כיפות ולומר שהיא מתה יותר מאחרים, זכו לחמש דקות של דומייה ותהילה, והמגזר המקולל הפך למגזר המהולל. למה? כי האיור שימש את ה"שמאל", על דורשי רעת הימין לסוגיו, כדי לפצל את המחנה האמוני הרחב. הזדמנות נהדרת.
הקרדום
אחד החסמים המעשיים שמפריע לשמאל לחזור לשלטון הוא הבלוק של הימין והחרדים. כל הצדדים הפוליטיים בחומה הזאת מודעים ליתרונות ולערכים שהביאו את הבלוק לגיבוש ולמימוש, הם רק לא הביאו בחשבון שהאלקטורט הדתי־לאומי פחות רוצה להתבטל בפני הגושים החרדיים, ולא הביאו בחשבון מה שהם יודעים היטב - האלקטורט החרדי נוזל אל החרד"לי כי הוא מת שיגייסו אותו כבר, ומוצא דרכים שונות לתרום דווקא משום כך. זאת גם הסיבה שהתסכול הדתי־לאומי יוצא בדרכים של כאב, ולא בדרכים של שנאה.
אבל האמפתיה הזאת היא קרדום לחפור בו. השמאל הרדיקלי מזהה שעת כושר של פילוג פנימי ומקווה להיכנס דרך הסדקים כדי להפיל את נתניהו. הימין היה צריך להיגמל מנתניהו מזמן, רק חסר לציונות הדתית שתזרוק את התינוק עם המים, כלומר גם את הברית עם החרדים. הברית הבסיסית צריכה להיות ציונית, אך קשה לראות כרגע את מפגיני קפלן מאמצים ברית ציונית כלשהי, אפילו לא ברית ממלכתית.
נייר הלקמוס יכול להיות זה: נניח שתוקם ממשלת אחים חדשה על רקע ממלכתי ציוני, עם הליכוד, בלי חרדים ובלי ערבים - האם יבוטלו הטבות מס וקצבאות למי שלא משרת בצבא? האם בדואים מרובי נשים וילדים יפסיקו להיתמך על ידי משלם המיסים היהודי, או שהמנטרות נגד חרדים ימשיכו להתבסס על נשות המלואימניקים, ולא על פלשתיניות מחברון שמיובאות לפזורה ממניעים לאומניים?
והבור
אבל נחזור לצביעות שבה התחלנו: העיסוק בחוק הגיוס בתוך המלחמה יחד עם חוקים נוספים הוא ספין של ביבי. והרכיבה עליו כדי לפצל את הציונות הדתית והחרדים היא ספין של השמאל. ספין על ספין. שני הספינים האלה מסיתים את הדיון מהדבר האמיתי: להביט לסכסוך הישראלי־פלשתיני בעיניים, לראות את הקונספציה ולהבין שצריך לשנות שפה ומסלול.
אולי כי במשקפיים ישראליים, גם לנתניהו וגם לשמאל אין אינטרס לשנות את מה שהיה. לנתניהו אין אינטרס כי הוא מנהיג חלש שלא מעוניין להתאמץ. לשמאל אין אינטרס כי קשה להודות בטעויות. אלו ואלו בורחים מהמילה: כיבוש. בורחים מהמילה: ניצחון. את המלחמה הזאת אפשר היה לסיים בחודש שבו היא התחילה.
יכולנו לכבוש את רצועת עזה בשבועיים שבהם עוד היה לביבי גב ציבורי ואפילו תקשורתי, התושבים ממילא החלו לברוח אל הגבול, ואז - עם הקלף היפהפה הזה, היינו אומרים לערבים והעולם היה מאזין בתדהמה: רוצים בחזרה את האדמה? (כי הרי זה מה שמעניין אתכם, הוכחתם שחיי אדם זה כלום) - תנו את כל החטופים. נתתם את החטופים? אנחנו שומרים על הרצועה כרצועת ביטחון ריקה ועבה, עם גבולות ממולכדים סמוכים אליכם. נראה איך זה עובד.
מדינת ישראל לא בשלה לדיון של התיישבות כן או לא, אבל כשהיא בתודעה צלולה כולם יודעים שאין מה לתת נשק לאלה שרצחו אותנו. אז אי אפשר להכניס לשם אף אחד, לא את האויבים הערבים ולא את האחים המתנחלים. שקט ברצועה. סיימנו. ביי.
זה המאבק היחיד שהיה עלינו כחברה לקיים, הרי שכולי כפר עזה ומפוני בארי אמרו, ובצדק - לא נשוב עד שלא נראה משדות תפוחי האדמה שלנו את האופק פתוח עד הים. הכפייה הממשלתית להחזיר אותם אל שדה קרב אינה אנושית, והיא חפה מאחריות וממבט מפוקח אל הטבח הבא.
אבל לאף אחד אין אומץ לעמוד כך מול האויב, בשכל וצלילות. אז מה עושים? חכמים וחזקים על חלשים. ביבי חזק על החרדים והמתנחלים, המתנחלים חזקים על החרדים, הקפלניסטים על הדתיים, וכולם על כולם בוחרים במלחמת אזרחים במקום לטפל באיום הכי ממשי על החיים שלנו.
מעבירים את הזמן, ובינתיים האויב עוקד את הילדים שלנו ומחריב את האימפריה המפוארת שהסבים והסבתות שלנו בנו, כשהבינו שאין ברירה אלא להתאמץ ולבנות בידיים מדינה. חלקם העדיפו לא לגלות לילדים את האמת המוחלטת - שהגויים תמיד ישנאו אותנו, ולכן צריך להיות מאוחדים ולוודא שאף אחד לא יסכסך בינינו פנימה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו