בג"ץ דן בחוק המעונות - השופט גרוסקופף: "המדינה לא יכולה לממן לימודים בכולל כשאותו אדם חייב בגיוס"

על רקע סערת חוק המעונות אותו מקדמת הממשלה, חוק המבקש לאפשר סבסוד גם לילדים שהוריהם אינם משרתים בצבא בניגוד להחלטת בג"ץ, הגיע היום (יום שני) הנושא לפתחו של בית המשפט העליון.

כזכור, שר העבודה בן צור סירב לפרסם את מבחני התמיכות, מפני שלא הסכים לכך שמי שאינו משרת לא יקבל את ההטבה, ובכך טוענים כי לקח כבני ערובה אלפי הורים שקורסים תחת נטל התשלומים הכבד.

נגד השר נטען כי מטרת מבחן התמיכה היא אינה סעד ממשלתי, אלא תמריץ. הסבסוד במעונות נועד לתמרץ אנשים שייצאו לעבודה ואם שר העבודה מתעקש להעניק את ההטבה גם למי שלא התייצבו לצבא ואינם עובדים, הוא גורם הלכה למעשה להפוך את צווי הגיוס לחסרי משמעות ותוכן.

שר העבודה טוען, מצידו, שאין לערב ילדים קטנים ואימהות במלחמות הללו.

ביהמ"ש יודיע על החלטתו ביום חמישי, אך בסיכום הדיון שופטי בג"ץ הציעו פשרה: שר העבודה יפרסם מבחני תמיכה לסבסוד מעונות לכל האוכלוסייה תוך חודש. משפחות האברכים יקבלו סבסוד לשלושה חודשים נוספים מעבר לשלושת החודשים שהיועמ"שית קבעה כתקופת התארגנות ליישום התקנות.

מוקדם יותר, השופט עודד גרוסקופף אמר בדיון: ״הטענה של היועמ״שית היא שהמדינה לא יכולה לתמוך במי שמחויב גיוס ולא מתגייס. ההפרה של החוק היא בכך שלא מתגייסים. המדינה לא יכולה מצד אחד לדרוש ממנו להתגייס ומצד שני לעודד לימוד תורה".

עו"ד זלמן בלאק: "לקופת חולים הוא גם לא זכאי?"

גרוסקופף: "זה לא קשור. המדינה לא יכולה לממן לימודים שמעודדים ישיבה בכולל כשאותו אדם חייב בגיוס".

עורך הדין בלאק הקריא סעיף בחוק, שבו נקבע כי הסבסוד לבן ישיבה תלוי רק במצב שבו יש חוק גיוס שמאפשר זאת.

השופט גרוספקוף שאל: "ומה קורה כשאין חוק גיוס כזה?"

עו"ד בלאק: "בשנת 2015 הממשלה ביטלה את הסעיף הזה, כך שהוא לא רלוונטי כעת. השאלה היא למה אנחנו מענישים את האם והילד על מנת לעודד את האב לצאת לעבודה".

גרוסקופף: "ואם האבא לא היה בכולל ולא היה עובד? אז היינו גם 'מענישים' את האם והילד".

עו"ד עדיה שינוולד, המייצגת את העותרים מטעם קרן ברל כצנלסון, שאלה האם השר רשאי שלא לפרסם את מבחני התמיכה - והאם המדינה יכולה לעצום עיניים בשעה שאדם מבקש תמיכה תוך כדי שהוא עובר על החוק. לשיטת עו"ד שינוולד, אין לכרוך בין עשרות אלפי משפחות זכאיות לתמיכה לבין 12% בלבד שעוברים על החוק.

עוד אמרה שינוולד: "התכלית של מבחני התמיכה אינה סוציאלית. הם לא נועדו להבטיח רווחה לכל ילד, שאז לא היינו נדרשים לתבחינים. תכלית מבחני התמיכה היא עידוד יציאה לעבודה או לשירות צבאי".

עו"ד נטע אורן מפרקליטות המדינה: "נאמר לשר פעם אחר פעם שיפרסם את מבחני התמיכה ולא יחזיק כקלף מיקוח את עשרות אלפי המשפחות מהמגזר הכללי, רק כדי למצוא פתרון עבור אוכלוסייה שבגינה יש קושי מיוחד".

עו"ד אוהד שלם, המייצג את שר העבודה בעתירה, אמר בדיון: "שיעור הנשים החרדיות שעובדות חצה את השיעור של החברה הכללית, וזה בזכות הסבסוד של מעונות היום. הרכבת של התהליך העדין של הגיוס בחברה החרדית יצאה לדרכה - יש קצוות קיצוניים בחברה שרוצים להרוס את ההתקדמות הזו".

עו"ד שלם האשים את היועצת המשפטית של משרד העבודה בכך שהונחתה על ידי היועמ"שית שלא לחתום על מבחני התמיכה: "יש ניתוק מוחלט בין בג"ץ הגיוס לבין סבסוד מעונות יום. לכן הממשלה חושבת שלא צריך לפרסם תבחינים חדשים ולתת זכאות לכלל הציבור. שר העבודה בן צור- תפקידו הוא לעודד תעסוקה במשק וזו התכלית של הסבסוד במעונות יום. יתר על כן, במסגרת אותו דיון השר היה מוכן להגיע לפשרה לפיה ישולמו מקדמות לכולם - היועמשי"ת מנעה".

עוד הוסיף עו"ד שלם: "החלטת הממשלה שהגיש השר בן צור לפרסם את התבחינים למשך שלושה חודשים גובשה ע"י היועצת המשפטית במשרד העבודה וגיל לימון בתמיכת היועצת המשפטית לממשלה - הם חזרו בהם דקה לפני ישיבת הממשלה בנושא.

"התכלית של השר בן צור היא הגדלת פריון המשק, זה מהותו וחובתו כשר העבודה. הוא לא אדיש לאי חוקיות בביטול מעמד בני הישיבות, אבל הוא מקדם ערכים שהוא אמון עליהם שזה נטו תעסוקה. ב-2015 התקבלה החלטת ממשלה המבטלת את הצורך לדחיית שירות בשביל זכאות - זאת אומרת גם מי שמשתמט כדין היה מקבל, אך היועמ"שים ובג"ץ לא עסקו בכך".

כזכור, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, אישר אמש לשר העבודה יואב בן צור ולמשרד האוצר לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות לבג"ץ בנושא סבסוד מעונות יום לילדי חייבים בגיוס. "נוכח הקשר ההדוק בין סוגיית סבסוד מעונות היום עבור מי שחבים בגיוס ואינם מתגייסים, לבין עמדת הממשלה העקרונית בנושא גיוס בני הישיבות, אושר לממשלה ייצוג נפרד בתיק זה", נכתב בחוות הדעת שפורסמה בעקבות פניית מזכיר הממשלה.

במכתב ששיגר לשר העבודה ולמזכיר הממשלה יוסי פוקס, מתח לימון ביקורת על ההחלטה "שלא לקיים את החלטת הממשלה באופן שתואם את הדין, ותוך יצירת השוואה בלתי מוצדקת בין מצבו של ציבור הזכאים הכללי לבין חייבי הגיוס שאינם מתגייסים".