ארגוני זכויות אדם עתרו היום (חמישי) לבג"ץ נגד החוק ששולל אפשרות של שחרור מנהלי מאסירים ביטחוניים. בעתירה שהוגשה בשמם של שלושה אסירים פלשתינים, נטען כי החוק מייצר אפליה שרירותית, גורפת ונקמנית המנוגדת לדין הישראלי והבינלאומי, שאף תביא לפגיעה במטרתו של הסדר השחרור המנהלי, שהיא להקל על הצפיפות בבתי הכלא.
העתירה באה בעקבות החשיפה ב"ישראל היום" בסוף חודש יולי השנה לפיה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ניצל את סערת ההצבעה על צמצום עילת הסבירות והעביר את החוק ל"תיקון פקודת השב"ס", שביטל את השחרור המנהלי של אסירים ביטחוניים.
"בג"ץ שומר על כולנו": הפגנת ההייטקיסטים במתחם שרונה // קרדיט: פז בר
בסביבתו של בן גביר אמרו כי: "מחבלים לא ישתחררו לפני הזמן בגלל בעיות לוגיסטיקה". מרכז עדאלה הודיע כי תוגש עתירה נגד החוק החדש "בהיותו בלתי חוקתי" ואכן, עתירה כזו הוגשה היום לבגץ.
ביוני 2017, בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בעניין הצפיפות בבתי הסוהר, קבע בג״ץ שעל המדינה להבטיח לכל אסיר ועצור שטח מחיה של 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת, או 4 מ"ר לא כולל שירותים ומקלחת. על מנת לעמוד בכך, התחייבה המדינה לבנות מתקני כליאה נוספים בעתיד, ובטווח המיידי להרחיב את השחרור המנהלי.
מנגנון השחרור המנהלי מופעל כאשר תפוסת האסירים עולה על תקן הכליאה הנקבע בצו על ידי השר לבט"ל באישור הוועדה לביטחון לאומי. בשב״ס יש כיום כמעט 16 אלף כלואים, ומתוכם יותר מ־5,000 אסירים ביטחוניים. על פי החוק הקודם, היו יכולים אסירים ביטחוניים לזכות בשחרור מוקדם מהכלא משיקולים של צפיפות במתקני הכליאה.
את העתירה הגישו מרכז עדאלה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מרכז אלמיזאן (עזה). אל העתירה צורפה גם בקשה להוצאת צו ביניים, לנוכח ההחמרה הצפוייה בתנאי הצפיפות באגפי האסירים הביטחוניים כתוצאה מיישומו המיידי של החוק, שאף הביאה להתנגדותם של השב״כ והשב״ס.
בעתירה נטען כי ההחרגה הבלעדית של האסירים הביטחוניים, אינה מתבססת על שוני רלוונטי בין האסירים אלא על שיקולים נקמניים. שרירותיות זו על פי העתירה, מובילה במבחן התוצאה לאפליה בין האסירים על רקע לאום, ומהווה פגיעה בזכות החוקתית לשוויון, ועל כן יש להורות על ביטול החוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו