רשלנות בחדר הלידה: הרופא המיילד משך חזק מדי - והילד נותר נכה

משרד הבריאות וביה"ח הממשלתי שמיר (אסף הרופא) בצריפין ישלמו כשלושה מיליון שקלים פיצויים בגלל רשלנות רפואית של הפעלת כוח בלתי סביר על ידי הצוות הרפואי בתהליך הלידה שבגללו נשאר היילוד משותק ופגוע בידו. פסק הדין ניתן באחרונה על ידי השופט אליהו בכר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.

הלידה התרחשה באוגוסט 2015 במחלקת היולדות בבית החולים הממשלתי אסף הרופא בצריפין, והתביעה הוגשה עוד בדצמבר 2020 מטעמם של הילד ואימו על ידי עו"ד ישראל וינברג, מומחה בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף.

לפי התביעה, הילד נולד בלידת ואקום על ידי הצוות הסיעודי והרפואי שכלל אז את הרופא המיילד, ד"ר משה בצר, מבכירי הגינקולוגים בארץ, שכיהן באותה עת כסגן מנהל המחלקה הגינקולוגית בבית החולים וכיום מנהל מחלקת יולדות וחדרי הלידה באסף הרופא.

בתביעה טען עו"ד וינברג, בהסתמך על חוות הדעת הרפואית, כי הופעל "כוח רב מדי, כוח אדיר שגרם לנזק הבלתי הפיך", זאת לאחר שבתהליך הלידה נגרם לתינוק שבר ביד ימין ושיתוק ביד שמאל. עוד טען כי חילוץ העובר נעשה "תוך שימוש בכוח רב, אסור ופוגעני תוך שנגרמו לתינוק דימומים ושבר בזרוע הימנית, וכל זאת אצל אישה שמלכתחילה בשל משקלה והיותה עם סוכרת הריונית היה צריך להירתע מיילודה באמצעות שולפן ריק (מכשיר הנראה כמו גביע המחובר למשאבה ומשמש ללידת ואקום)".

השופט בכר ציין בפסק הדין כי בתצהיר של ד"ר בצר שהוגש לבית המשפט במסגרת התביעה הוא הצהיר כי בלידה זו הוא נקט פעולות "מקובלות בפרקטיקה שהובילו לחילוץ היילוד במצב טוב", וכי הוא "דוחה מכל וכל את הטענות המגמתיות של התובעים באשר להתרשלות צוות בית החולים במהלך הלידה, ולהפך - לו היה מגיע מקרה דומה כיום הוא היה מטופל באותו אופן".

ואולם, השופט כתב בפסק הדין כי ד"ר בצר לא התייחס בתצהיר לכמות הכוח שהופעלה לחילוץ העובר, והאם כמות זו הייתה עודפת או שהופעל כוח מופרז. השופט ציין עוד, כי לפי המסמכים הרפואיים היה מדובר ב"לידה טראומטית" וב"חילוץ קשה בעזרת ואקום, ולאחר הלידה היה חיוורון קל ובוצעה החייאה באמצעות מכשיר אמבו (והתינוק) התאושש עם שיפור בנשימה".

"זה לא עושה לנו טוב"

במהלך עדותו בבית המשפט אמר עוד ד"ר בצר: "היות שהיה צריך לחלץ את הכתף האחורית, קרוב לוודאי שהיד נפגעה בתהליך החילוץ", וכשנשאל אם זה תקין שהיד נשברת במהלך החילוץ השיב: "ודאי שלא. אני מצטער מאוד שקורים דברים, אבל מטבע הדברים זה קורה, לא בשכיחות גבוהה. זה מאוד נדיר שיש פגיעה בגפה, בעצם כל כך גדולה, בלידה. (זה) בוודאי לא עושה לנו טוב".

בתצהירו לבית המשפט כתב עוד ד"ר בצר: "הטענות של התביעה ביחס להפעלת כוח חריג בעת ביצוע פעולת הוואקום משמען חוסר הבנה מוחלט, ופעולת הוואקום שבוצעה על ידי צלחה וראש העובר יצא, והעובדה שנכלאו הכתפיים אינה נובעת מאופן ביצוע הוואקום ולא היתה צפויה כלל וכלל".

ואולם, השופט קבע כי מעדויות ד"ר בצר והמומחה הרפואי מטעם בית החולים הוא "לא השתכנע שלא הופעל כוח בלתי סביר לחילוץ הכתפיים, קשה ככל שלא יהיה, כוח שהיה בו כדי לגרום לנזק של התובע", ו"סביר בעיניי להניח כי כן הופעל כוח בלתי סביר שגרם הן לשבר ביד והן לשיתוק של קבע ביד ובזרוע. לפיכך הנתבעת, באמצעות הצוות הרפואי שטיפל בתובעת, היא האחראית לנזק שנגרם לתובע בשל שימוש בכוח לא סביר במהלך חילוצו ומכאן גם חבות הנתבעת לנזקים".

השופט פסק כי בית החולים ישלם פיצויים בהיקף של כ-3 מיליון שקלים, כולל שכר טרחת עורכי הדין, בין השאר בשל הפסדי ההשתכרות של הילד הפגוע בגלל נכותו והצורך בעזרה בעקבות נכותו.

מבית החולים אסף הרופא נמסר בתגובה: "פסק דינו של כבוד בית המשפט המחוזי הועבר לעיונו של המרכז הרפואי זה לא מכבר. אנו מכבדים את החלטתו של כבוד בית המשפט, אך סבורים כי תוצאת פסק הדין שגויה. המרכז הרפואי ילמד את פסק הדין לעומקו, וישקול את המשך צעדיו בנושא".