הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לעודד פרישת בכירים במשרדי הממשלה בתמורה לתשלום נדיב. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הייתה אמורה להתנגד, אך נעדרה מישיבת הממשלה.
לשכת נתניהו שינתה את סדר היום של ישיבת הממשלה שתהיה היום, והכניסה ללוחות הזמנים החלטה לשלם 14 מיליון שקל לכל בכיר בשירות הציבורי שמונו כמשרת אמון ויפרשו, כדי לאפשר רוטציה עם מקורבים אחרים.
נזכיר כי הצעת ההחלטה כוללת נוסחאות שונות שהתכלית שלהם היא להעביר למקורבים כמה מאות אלפי שקלים, בנוסף לזכויות שלהם כעובדי מדינה כדי שילכו הביתה ויאפשרו כניסה של אחרים תחתם.
כ-250-200 אלף שקל לכל פורש
מטעם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד נמסר כבר אמש: "מדובר בשערוריה ולא פחות מכך. השעה היא קשה ובשעה זאת על כולם להיכנס מתחת לאלונקה כולל הבכירים ביותר. אני מציע לנוגעים בדבר לבטל את הכוונה וללמוד מעובדי המגזר הציבורי שמבינים את גודל השעה שתרמו את חלקם וממשיכים לעבוד ולשרת את הציבור בישראל במסירות".
על פי ההחלטה, שתחול על כ-300-250 בכירים במגזר הציבורי, יינתן למנכ"לים פיצוי בגין סיום הכהונה שיעמוד על חמישה חודשי הסתגלות - כלומר, כ-250-200 אלף שקל לכל פורש.
על פי תוכנית המענק, המנהלים יקבלו "חודשי הסתגלות", על סמך משך שירותם בשירות המדינה, משך שירותם בתפקיד בכיר והאופק הנשאר להם עד גיל הפרישה כחוק. עלות ההחלטה לקופת המדינה המדויקת תלויה כמובן במספר הפורשים ובשכר האחרון שלהם, אך אם יש כ-70 פורשים בשנה, אז מדובר על 14 מיליון שקל בשנה.
מנהלים שישרתו תקופות ארוכות במגזר הציבורי (יותר מ-20 שנה) ומנהלים עם אופק ארוך עד לפרישתם בגיל הפרישה הקבוע בחוק, יקבלו תקופות הסתגלות ארוכות אפילו יותר. מנהל בכיר במגזר הציבורי שעבד יותר מ-20 שנה במגזר הציבורי, יקבל עד 2.5 חודשי הסתגלות נוספים, למנהלים שעבדו 25 שנים ומעלה.
בנוסף, מנהלים שפרשו טרם הגעתם לגיל פנסיה יקבלו עד עוד חמישה חודשי הסתגלות, כך שתיאורטית, מנהל שעבד 25 שנה במגזר הציבורי, אך פרש עשר שנים לפני גיל הפרישה, יהיה זכאי ל-12.5 חודשי הסתגלות.
על פי ההחלטה, היא תחול על כל מי שפרש או יפרוש מדצמבר 2024. ניתן לראות בצעד הזה גם ניסיון של המנכ"לים והבכירים בממשלה לדאוג לעצמם למקרה שהממשלה תתפרק בקרוב וחלק ניכר מהם עשוי להתחלף.
בדברי ההסבר להחלטה, נכתב כי "בעבר, נהגו למנהלים כללים בשירות המדינה הסדרים עודפים ומיטיבים. הסדרים אלה היו חריגים ומיטיבים הן ביחס לכללי הזכאות להסדרי פנסיה תקציבית, והן ביחס למקבילים במגזר הציבורי. עם השינוי והמעבר מהסדרי פנסיה תקציבית להסדרי פנסיה צוברת, נפגעו בצורה משמעותית תנאיהם, והם כיום נחותים משל מקבילים אחרים בשירות המדינה".
כלומר, מדובר בפיצוי על אובדן הפנסיה התקציבית, שעובדים שהצטרפו למגזר הציבורי אחרי 2001 כבר אינם זכאים לה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו