על זנים אנחנו מרבים לדבר בעולמות היין. יודעין לנקוב בשמם של זני הענבים הרבים אשר שמותיהם מתגלגלים לנו על הלשון בצורה כה טבעית ואגבית. גם ענף הזית הצטרף בשנים האחרונות לשיח הזני. אנחנו יודעים לאפיין זני זיתים על פי מוצאם ומאפיין הטעם שלהם. כך גם דבש.
דבש טבעי אמיתי לו מגיעה הזכות להתהדר בשם ״דבש״ הוא מוצר טבעי לגמרי, ללא שום התערבות אדם וטעמיו. זנו של הדבש אותו מפיקות הדבורים יקרא לפי סוג הצמח, הפרח או התבלין אשר בסמוך לאזור הגידול שלו הוצבו הכוורות ועל כן הדבש המופק באותה כוורת יאופיין על פי כך.
כדי לרדת לעומקו של עניין, להבין קצר יותר ולהכיר את הדבורים, הכוורות והדבוראים – יצאתי לטיול עם חברי האהוב, שף מוטי טיטמן. סיקרן אותי המפגש בין חיך של שף מושחז, צעיר ומדובר – לבין דבוראי וותיק המפיק שלל סוגים שונים ומגוונים של דבש – שי ספקטור מהכוורת בכפר רות.
הדבוראי שי ספקטור הקים את המכוורת בשנת 1979 ונחשב לדבוראי מומחה בייצור דבש גורמה-זני, המחייב טיפול ייחודי, דרוש להמון עבודה, לשמירה על איכות טובה במיוחד של דבש המבוסס כאמור על 80% ומעלה של אותו מקור צוף סוגי דבש זני.
ספקטור מייצר 13 סוגי דבש זני- פרחי אקליפטוס אביבי, פרחי אקליפטוס קיצי, פרחי בצל, פריחת עץ האשל, פרחי תלתן, פרחי זעתר ושלמון, פרחי דרדרי הגולן, פרחי מרווה וקורנית, פרחי הדרים, פרחי עץ השיזף, פרחי דרדרים, פרחי עץ האבוקדו, פרחי מנגו וליצ’י.
המפגש בין השנים היה מרתק ומהנה, במהלכו למדנו לא מעט על ערכו הבריאותי והקולינארי של דבש טהור. התעמקנו בחשיבות של קידום תוצרת חקלאית מקומית ועל ההדדיות שבין השפים היוצרים לבין החקלאים והיצרנים המספקים להם את חומרי הגלם.
במבחן הטעימה אפשר היה להתרשם מהבדלים בין זן לזן, בלט בייחודו דבש האשל בעל הסיומת המרירה והעדינה והעומק המבוהק. נהנינו מעקצוץ העדין של הזעתר בדבש הזעתר והשלמון, חיפשנו את הרמז לבצל בדבש פרחי הבצל הטעים להפליא.
מלבד המנעד המעודן של הטעם, אפשר היה להתעמק רבות על גווניו הענבריים השונים של הדבש, המאפיינים כל זן וזן וכן מהמרקם המשתנה הן בין השנים השונים והן כל דבש בפני עצמו בהתאם לעונות השנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו