האדם הקדמון (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

סוף לתעלומה: נמצא ההסבר להיכחדות הניאנדרטלים

חמש שיניים שנמצאו בעמק בצרפת הצליחו לשפוך אור על השאלה שהסעירה את עולם המדע במשך שנים • אחרי עשור של סודיות מוחלטת, הצליחו החוקרים לחבר את כל חלקי הפאזל ההיסטורי

[object Object]

בשנת 2015 מצא הארכאולוג לודוביק סלימאק ממצא נדיר ומרגש במתחם עתיק בעמק הרון בצרפת: חמש שיניים, שהיו שייכות בוודאות לניאנדרטל.  זו הייתה תגלית מרגשת, כיון שמשנת 1979 לא נמצאו שרידי ניאנטדרטלים בצרפת.

הממצא הנדיר עורר בעיה גדולה, שגרמה לחוקרים להתלבט כעשר שנים במשמעותה. בן האנוש הקדום, שזכה לשם תורין על שם אחת הדמויות בספר "ההוביט", לא התאים מבחינת המטען הגנטי שלו לסביבה בה שרידיו נמצאו.

המטען הגנטי של הניאנדרטל התאים לניאנדרטלים שחיו בעולם לפני כ-105 אלף שנים, אלא שלפי ההקשר הארכאולוגי של האתר שבו נמצאה הדגימה, היה ברור שתורין חי במקום לפני 40-50 אלף שנים.

כיף איתם במסיבות, צילום: Getty Images

"עמדנו בפני בעיה גדולה, כיוון שריצוף ה-DNA של הממצא לא תאם את שכבת הסלע שבו נמצאו השיניים", הסביר החוקר.

בעשור בו החוקרים דנו בממצא ובמשמעויות שלו, הם שמרו עליו בסוד. אלא שבסופו של דבר, הגיעו החוקרים למסקנה שיש בה עוד הסבר לעובדה שהניאנדרטלים נעלמו מהעולם לפני כ-40 אלף שנים.

במאמר שפורסם אתמול (רביעי) בכתב העת Cell Genomics, מסבירים החוקרים כי תורין השתייך לקבוצת ניאנדרטלים שהיתה מבודדת משאר הקבוצות של בני המין, במשך 50 אלף שנים. זו היתה הסיבה לכך שהמטען הגנטי שלו היה חריג לפרק הזמן בו הוא חי בפועל.

דברים שמוצאים במערות, צילום: רפאל בן ארי

במילים אחרות, התברר כי שתי קבוצות של הניאנדרטלים שחיו זו לצד זו במרחק של עשרה ימי הליכה, לא טרחו כלל להיפגש אלא חיו בניתוק מוחלט זו מזו. הבידוד הזה של קבוצות הניאנדרטלים הביא על פי טענתו של החוקר להכחדתן, כיוון שבידוד מהסוג הזה, שמונע מגוון גנטי בקרב בני המין, נחשב לחיסרון אבולוציוני ולגורם משמעותי להכחדה. הומוגניות גנטית עלולה להקשות על ההסתגלות לשינויי אקלים, וכן להביא לעמידות בפני מחלות. כמו כן, בידוד כזה מונע מהקבוצות לשתף בניסיון ובידע הטכנולוגי שהן צברו.

"האדם המודרני הוא מין סקרן שכל הזמן רוצה לחקור הלאה, אנחנו חסרי מנוחה. זה מייצר קשר בין קבוצות ומביא לגיוון גנטי. מנגד, הניאנדרטלים היו מאושרים ושמחים בחלקם ולא זזו מהעמק שבו הם חיו", הסביר לודוביק סלימאק במאמר המחקרי שלו.

מתבודדים, צילום: Getty Images

הדפוס של קבוצות קטנות ומבודדות היה ככל הנראה אחד הגורמים המרכזיים לכך שהניאנדרטלים נכחדו, בתקופה שבה ההומו סאפיינס הגיעו ליבשת אירופה.

החוקר הבריטי, פרופסור כריס סטרינגר, מומחה לאבולוציה האנושית במוזיאון הטבע בלונדון, הסכים מאוד עם ממצאי המחקר והסביר כי בעוד ההומו סאפיינס יצרו קשרי זיווג עם הניאנדרטלים וזכו לגיוון גנטי, הניאנדרטלים הטהורים הלכו ונכחדו.

בראיון שהעניק ל-CNN, הסביר את דבריו: "לא ברור למה הם חיו בקבוצות קטנות, אבל ברור שזה תרם להכחדה שלהם. היו להם אוכלוסיות קטנות והם איבדו פרטים עקב רבייה עם מינים אחרים. כך, הם הלכו וקטנו עד שהם נעלמו. אם נוסיף לכך תחרות על משאבים עם ההומו סאפיינס, הרי שיש כאן מתכון משמעותי לקריסה דמוגרפית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו