"ימין על מלא" בגרמניה?

ב־23 בפברואר ייערכו בגרמניה בחירות גורליות, שישפיעו על עתיד המדינה החשובה ביותר ביבשת ובאיחוד האירופי. הרקע לבחירות המוקדמות: קריסת קואליציית "הרמזור" (צבעי המפלגות השונות) בין הסוציאל־דמוקרטים (SPD), המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP) ומפלגת הירוקים, לאחר מחלוקת לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה.

בעוד מפלגות השמאל, הסוציאל־דמוקרטים והירוקים דרשו שהממשלה תיכנס לגירעון תקציבי, שר האוצר וראש מפלגת המרכז־ימין FDP כריסטיאן לינדנר סירב לסטות ממדיניות "האפס השחור", שבמסגרתה הממשלה מחויבת כמעט לא להיכנס לגירעון כלכלי בתקציב, ולבסוף פוטר מהממשלה על ידי הקנצלר אולף שולץ, מנהיג המפלגה הסוציאל־דמוקרטית.

בניגוד למערכת הבחירות הקודמת בספטמבר 2021, שבה כיכב משבר האקלים, על רקע השיטפונות בגרמניה חודשיים לפני כן שבהם נספו כ־200 איש - הפעם הנושא המרכזי בקמפיין הוא סוגיית ההגירה ואיום הטרור האסלאמי. שני הפיגועים האחרונים שבוצעו על ידי מהגרים מוסלמים - פיגוע בדצמבר בשוק חג המולד במגדבורג שבו שישה נדרסו למוות ו־300 נפצעו, ופיגוע בשבוע שעבר במינכן שבו נפצעו עשרות - מחזקים את הביקורת הקשה בציבור נגד מדיניות ההגירה.

רבים בגרמניה מבינים כעת שהחלטת הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל - מנהיגת מפלגת הימין־מרכז ברית הנוצרים־דמוקרטים (CDU/CSU), שהנהיגה את גרמניהבין 2005 ל־2021 - לפתוח את שערי המדינה למיליוני פליטים מהמזרח התיכון בקיץ 2015, היתה הרסנית. סוגיית הפליטים מתקשרת לנושא הכלכלי, שגם הוא נמצא במרכז הקמפיין. גרמנים רבים מתוסכלים מיוקר המחיה, ולא מבינים מדוע המדינה ממשיכה לממן את פרויקט הפליטים העצום, שהחל בעידן מרקל ושנמשך גם בממשלת הרמזור.

בזמן שבשמאל ממשיכים לחיות בהזיות שההגירה היא חלק מהפתרון לאוכלוסיית גרמניה המזדקנת, בימין קוראים לנקיטת צעדים ברורים נגדה. בברית הנוצרים־דמוקרטים (CDU/CSU) בראשות פרידריך מרץ, שלפי כל התחזיות צפוי להיות הקנצלר הבא, קוראים לצמצום משמעותי של ההגירה - וב"אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) קוראים להפסקתה לאלתר ולגירוש מהגרים בלתי חוקיים. הדרישה הנוקשה של AfD, בראשות אליס וידל, היא שהופכת אותה למפלגה השנייה בגודלה בגרמניה לפי הסקרים, עם 22%, בעוד CDU/CSU מובילה עם 30%. שתי המפלגות זוכות יחד לרוב התמיכה בקרב הציבור הגרמני, 52%. בבחירות הקודמות, ב־2021, הן זכו יחד ב־34% בלבד (24%ל־CDU/CSU ו־10% ל־AfD).

לעומתן, קואליציית הרמזור, שב־2021 זכתה ב־52% (26% ל־SPD, 15% לירוקים ו־11% ל־FDP), צפויה להתרסק בבחירות. הסקרים מראים ש־SPD צפויים לצנוח ל־16% והירוקים נחלשים מעט, אך FDP בסכנה ממשית לא לעבור את אחוז החסימה, שעומד על 5%. השמאל הקיצוני, שבבחירות 2021 רץ ברשימה מאוחדת וזכה ב־5%, התפצל לשתי מפלגות, שלפי הסקרים עומדות מעט מעל אחוז החסימה, ולפחות אחת מהן צפויה להיכנס לפרלמנט.

גרמנים רבים מתוסכלים מיוקר המחיה, ולא מבינים מדוע המדינה ממשיכה לממן את פרויקט הפליטים העצום, שהחל בעידן מרקל ושנמשך גם תחת ממשלת הרמזור

לסיכום, הסקרים מראים שהמשימה של הרכבת הקואליציה תהיה מורכבת ומאתגרת עד בלתי אפשרית. המהלך הטבעי הוא להרכיב ממשלת ימין על מלא בהובלת ברית הנוצרים־דמוקרטים ו"אלטרנטיבה לגרמניה", אך בפועל קיים חרם על האחרונה בטענה שזו מפלגת ימין קיצוני שמזכירה מפלגה אחרת ששלטה בגרמניה בין 1933 ל־1945.

אך מעניין שבכל הנוגע לתמיכה בישראל, האנטישמיות והאנטי־ישראליות מגיעות דווקא מהשמאל הגרמני, שמחזיק בדעות שליליות כלפי ישראל ושתומך במאבק הפלשתיני נגד המדינה היהודית, בעוד הימין הגרמני רואה בישראל את המבצר האחרון של הציוויליזציה המערבית במזרח התיכון. מה שבטוח - משבר פוליטי בגלל חרמות פנימיים יהיה הרסני לגרמניה.