הבחירות בגרמניה: מרץ מקים את ממשלת ההזדמנות האחרונה, לא רק עבור ברלין

שעון החול שניצב בפני פרידריך מרץ והנוצרים־דמוקרטים בעקבות ניצחונם בבחירות בגרמניה, לא יכול היה להיות מוחשי יותר. עד ההליכה הבאה לקלפיות, המתוכננת ל־2029, תרחף מעל כל החלטה של מרץ מטרה עקרונית וערכית: לסכל אפשרות שבבחירות הבאות תהפוך "אלטרנטיבה לגרמניה" מהימין הפופוליסטי, האנטי־אירופי והפרו־רוסי למפלגה הגדולה בגרמניה.

הבחירות בגרמניה - סיקור נרחב

• מי הם "אלטרנטיבה לגרמניה" - ולמה רוב יהודי גרמניה חוששים מעלייתם
• החומה נפלה, הגבול בקלפי חזק מתמיד: המפה הישנה שמסבירה את תוצאות הבחירות

ויש לכך סבירות לא מבוטלת. בבחירות האלה המפלגה, שבכיריה אינם בוחלים בפלרטוט עם סמלים נאציים, הכפילה את כוחה האלקטורלי והפכה לשנייה בגודלה. העלייה שלה מרשימה גם בפרספקטיבה רחבה יותר: אם בבחירות הראשונות שבהן השתתפה ב־2017 מועמדיה זכו בשבעה מחוזות בחירה, ב־2021 כבר היה מדובר ב־17, והשנה - ב־49.

בדומה לבחירות לפרלמנט האירופי אשתקד, המפלגה סחפה כמעט את כל המחוזות שהיו חלק מגרמניה המזרחית והקומוניסטית. באזורים אלו שיעור האבטלה גבוה יותר, הם סובלים מתת־ייצוג באליטה הגרמנית ובו בזמן, תוצאה של נסיבות היסטוריות־תרבותיות, מחזיקים בתפיסה אחרת של דמוקרטיה וחשדנות כלפי הממסד. הפעם יש סיבות נוספות לדאגה: "אלטרנטיבה לגרמניה" רשמה הצלחות חלקיות בשני מחוזות במערב גרמניה. נוסף על כך, היא רשמה ניצחון בקרב בני 44-25, קבוצות הגיל היצרניות ביותר, בעוד הנוצרים־דמוקרטים (CDU) של מרץ רק במקום השני.

למרץ, איש עסקים בעברו ופוליטיקאי מיומן בהווה, יש הרבה מה לתקן בשלושת התחומים העיקריים שהניעו שיעור שיא של אזרחים לקלפיות: נסיגת הכלכלה, יוקר המחיה והטיפול במשבר ההגירה. הוא הבטיח להתמודד עם הביורוקרטיה החונקת, להקל במגבלות הירוקות כדי להוריד את מחירי האנרגיה ולהפוך את העיסוק בחקלאות למשתלם יותר, ועוד לפני הבחירות שבר ימינה בכל הנוגע להגבלות על ההגירה. ולצד המשימות האלה, בפניו ניצב גם אתגר חדש. "העדיפות העליונה תהיה לחזק את אירופה מהר ככל האפשר, כך שנשיג בהדרגה עצמאות מארה"ב", אמר מרץ עם סגירת הקלפיות, "ברור שבגדול, לממשל הנוכחי לא אכפת מגורל אירופה".

ולבסוף, יש גם שאלה לגבי ההבדל בין הצלחה בשטח להצלחה בשכנוע הבוחרים: גם אם הקנצלר הבא יוציא את גרמניה מקשייה העמוקים, הוא עדיין יצטרך למצוא מזור לתסכול הרווח בחברות המערביות לנוכח שינויים חברתיים גלובליים - תסכול שמזין כמיהה לפתרונות פופוליסטיים פשוטים (לכאורה).

ואף שהראייה האנושית מוגבלת מטבעה ולכן מוטב לדבר בצנעה על כיוון ההיסטוריה, קשה שלא לחוש כעת כי הזכייה של מרץ עלולה גם להיות ההזדמנות האחרונה של הסדר והממסד הפוליטי בגרמניה בפרט, ושל הסדר הדמוקרטי־ליברלי המערבי בכלל, להתחדש ולהוכיח חיוניות בעולם שמשתנה במהירות הציוץ. אמרנו בהתחלה כי המשימה של מרץ תהיה גדולה מאוד. בקצב השינויים הנוכחי לא מן הנמנע שמשימתו תתברר לבסוף כבלתי אפשרית.