גאון פיננסי, תומך ישראל - וינסה לבלום את הימין הקיצוני: זה פרידריך מרץ, הקנצלר הבא

תוצאות האמת הן הכי הרבה שהקנצלר הבא יכל לקוות: השמרנים יצטרכו לסוציאל-דמוקרטים בלבד כדי להקים ממשלה • "אלטרנטיבה לגרמניה" יארבו לכל כישלון בניסיון להתמודד עם משבר ההגירה: "בבחירות הבאות נהיה ראשונים" • בנתיים, מרץ כבר הזמין את נתניהו להגיע לברלין - למרות צווי המעצר

פרידריך מרץ. "העולם לא מחכה לנו". צילום: EPA

יום הבחירות אתמול (ראשון) בגרמניה הסתיים בהתחזקות דרמטית של שתי מפלגות הימין: השמרנים בראשות פרידריך מרץ (28.5% מהקולות) ו"אלטרנטיבה לגרמניה" הפופוליסטית בראשות אליס ויידל (20.8%). אלא שכמובן תהום פעורה ביניהן – הנוצרים הדמוקרטים (CDU) הם מפלגת ימין-מרכז שהתחייבה להמשיך את החרם על הימין הקיצוני במדינה ולא לשבת איתם בקואליציה.

כעת יתפנה מרץ למלאכת הרכבת הקואליציה, שעשויה להיות פשוטה יותר מהצפוי בעקבות תוצאות האמת. הבחירות הוציאו את הבוחרים הגרמנים מאדישותם: כ־83.4% מתוך כ־60 מיליון בעלי זכות הצבעה פקדו את הקלפיות, אחוז ההצבעה הגבוה ביותר מאז איחוד גרמניה לפני 35 שנים. הבוחר הגרמני היה ברור בדרישותיו: הוא רוצה לעצור את ההגירה המסיבית והוא רוצה לראות את הכלכלה הגרמנית יוצאת מהמשבר העמוק שבו היא מצויה.

 

השאלה המרכזית כעת היא האם הקונסטלציה הפוליטית תאפשר את מימוש ההבטחה. למרות הניצחון הברור של מרץ, רבים בגרמניה נשארו ערים במהלך הלילה כדי לחזות בתוצאות האמת שתהיה להן השפעה מכרעת על הקמת הקואליציה. בסופו של דבר, מפלגת השמאל הפופוליסטית בראשות זארה ואגנקנכט לא עברה את אחוז החסימה, מה שהגדיל את כוחן של יתר המפלגות בבונדסטאג החדש.

הבחירות בגרמניה - סיקור נרחב

לאור התוצאות, מי שצפויה להצטרף לשמרנים בקואליציה החדשה היא המפלגה הסוציאל דמוקרטית (SPD, 16.4% מהקולות), שיחד צפוי להן רוב יחסי של 328 נציגים בפרלמנט המורכב מ-630 מושבים. מדובר בקואליציה הנוחה ביותר מבחינתו של מרץ, שחשש מאפשרות שיצטרך לנהל מו"מ קואליציוני עם הירוקים (11.6% מהקולות) או מפלגות אחרות. מי שהוביל את הסוציאל דמוקרטים היה הקנצלר היוצא אולף שולץ שכעת עתידו הפוליטי לוט בערפל.

הקנצלר הבא, צילום: רויטרס

הסיפור הגדול של הבחירות האלו הוא כמובן נסיקתה של מפלגת הימין הפופוליסטי "אלטרנטיבה לגרמניה", שתחזיק ב-152 מושבים בפרלמנט הנכנס. למעשה, המפלגה ניצחה בכל המדינות שהרכיבו בעבר את גרמניה המזרחית, עדות לשסע הגדול בחברה הגרמנית שעודנו מתקיים. על אף שלא תיכנס לקואליציה הקרובה בשל החרם עליה, היא תהפוך כעת לאופוזיציה הרשמית כמפלגה השנייה בגודלה בגרמניה.

גם מפלגת השמאל הקיצוני די לינקה, ששורשיה במפלגה הקומוניסטית של מזרח גרמניה, הצליחה להפתיע אחרי שקמפיין טיקטוק ואינסטגרם אפקטיבי הביא לה 8.7% מהקולות וניצחון בקרב המצביעים בבירה ברלין.

המטרה: קואליציה, ומהר

מרץ קרא להקמת קואליציה באופן מהיר, עוד לפני סוף אפריל. "העולם בחוץ לא מחכה לנו", אמר אתמול לאחר הניצחון הגדול. העובדה שמרץ יזדקק לנהל מו"מ רק מול הסוציאל דמוקרטים לא צפויה להפוך את מלאכת הרכבת הקואליציה לפשוטה, שכן ההבדלים האידיאולוגיים שהתגלו במהלך הקמפיין עשויים לתת את אותותיהם כעת, בעיקר סביב סוגיית ההגירה.

אליס ויידל, מנהיגת ה-Afd. "בבחירות הבאות נעקוף את הנוצרים הדמוקרטים", צילום: EPA
אולף שולץ. הודה בתבוסה, צילום: REUTERS

פרידריך מרץ רוצה לעמוד בהבטחתו להטיל איסור כניסה דה-פקטו למהגרים ללא מסמכים מהיום הראשון לכהונתו. "הבטחתי את ההבטחה הזאת ואני מתכוון לקיים אותה", הוא אמר. מנגד, הקנצלר המכהן שולץ כבר הודיע כי "הסוציאל דמוקרטים לא יפרו את החוק האירופי". בצד, תחכה מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" שתחכה לטעויות של מפלגות המרכז. "בשנים הקרובות, נעקוף את הנוצרים הדמוקרטים", כבר הכריזה אליס ויידל, מנהיגת ה-AfD.

הקנצלר הבא - היכרות קצרה

ובכן, שאלת השאלות כעת: מי אתה פרידריך מרץ? עבור המצביע הגרמני התשובה ברורה, שכן מרץ (69) הוא פוליטיקאי ותיק. הוא נולד במערב גרמניה, נכד לראש עיר מכובד וממשפחה של עורכי דין ופוליטיקאים. ב-1989 הוא נכנס לפרלמנט האירופי וב-1994 לבונדסטאג. הוא התקדם באופן מהיר בשורות המפלגה, ואף התמודד מול אנגלה מרקל, הקנצלרית המיתולוגית, על הנהגתה. מרץ הפסיד, ומרקל דחקה אותו החוצה מהמפלגה.

ב-2009 הוא פרש מהפוליטיקה ועבר לעולם העסקי. שם הוא הרוויח הון בזכות עבודתו כעורך דין ודירקטור ועשה לעצמו שם כגאון פיננסי. בין היתר, הוא הספיק להוציא רישיון טיס ולרכוש שני מטוסים פרטיים. לאחר פרישתה של מרקל, ב-2018 הוא חזר לזירה הפוליטית וב-2021 הצליח לתפוס את הנהגת המפלגה השמרנית.

מרקל. דחקה את מרץ מחוץ למפלגה - והוא ניסה להתרחק ככל שניתן ממורשתה, צילום: EPA

בדבר אחד אין ספק: פרידריך מרץ הוא תומך אמיתי של ישראל ומחזיק באמונה שהמחויבות הגרמנית לישראל נטועה ב"שטאט־ריזון" (היגיון המדינה, נ.ש), ההצדקה לעצם קיומה של הפדרציה הגרמנית. במהלך קמפיין הבחירות הוא תקף את הקנצלר הנוכחי על בסיס הדיווחים על עיכוב בהספקת נשק לישראל והצהיר שתחת הנהגתו "ראש הממשלה הישראלי יוכל לבקר בגרמניה", וזאת בתגובה לצווי המעצר של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC).

"אני חושב שהרעיון שראש ממשלת ישראל לא יכול לבקר בפדרציה הגרמנית הוא אבסורדי לגמרי", אמר במסיבת עיתונאים אתמול, "נמצא דרכים ואמצעים להבטיח שיבקר בגרמניה ויעזוב אותה ללא שייעצר". אמירתו, שהיא שינוי כיוון מהקו שנקט שולץ, נאמרה לאחר שהספיק לדבר עם נתניהו, שעות ספורות בלבד לאחר שניצח בבחירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר