המדינה נגד "הארץ"

לדמוקרטיה יש זכות להגן על עצמה מפני מי שקורא לפגוע בה במסווה של חופש הביטוי. הממשלה לא סוגרת את העיתון - היא פשוט לא מוכנה לממן אותו

מערכת עיתון "הארץ" בתל אביב , צילום: יהושע יוסף

בסוף אוקטובר 2024, בכנס "הארץ" שהתקיים בלונדון, טען מו"ל העיתון עמוס שוקן, הידוע בדעותיו הביקורתיות כלפי ישראל, שהפלשתינים המוגדרים על ידי ישראל כטרוריסטים הם למעשה לוחמי חופש.

שוקן גם טען שישראל מבצעת "נכבה שנייה" ו"משטר אפרטהייד אכזרי נגד העם הפלשתיני", ואף קרא להטיל סנקציות על ההנהגה הישראלית. אמירותיו המקוממות של שוקן זעזעו רבים בישראל, במיוחד בגלל מתקפת הטרור הרצחנית שביצע חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו 1,200 ישראלים. בתגובה החליטה ממשלת ישראל לאסור על כל פקידי הממשלה והגופים הממומנים על ידי המדינה לתקשר עם "הארץ", ולעצור את כל הפרסומים הממשלתיים בדפיו ובאתר האינטרנט שלו.

"הארץ" יכול להמשיך למתוח ביקורת על מדינת ישראל כאוות נפשו, אך הציבור הישראלי, שרובו אינו רואה בעין יפה את פעילותו של "הארץ", אינו צריך לממן זאת

בעוד כיום "הארץ" נחשב לעיתון הממוקם בקצה השמאלי של הקשת הפוליטית, בשנות ה־60 וה־70 של המאה הקודמת נחשבו רוב כותבי העיתון ניציים בדעותיהם, כולל עורכו הראשי של העיתון, גרשום שוקן, אביו של עמוס.

במאמר שכתב בנובמבר 1973, שכותרתו "אשליית השלום", הוא דחה למעשה כל אפשרות לסגת מהשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. במאמר אחר מאוקטובר אותה שנה שכותרתו "אין יותר יונים", אותו כתב אמנון רובינשטיין, שכיהן לימים כשר וכחבר כנסת מטעם מרצ, הוא טען שהנוסחה "שטחים תמורת שלום" כבר לא לגיטימית.

אולם כיום "הארץ" אינו מזכיר במאומה אותו עיתון שהוא היה בעבר, ורבים בציבור הישראלי רואים בו כלי תקשורת שפוגע בלגיטימציה של ישראל בעולם.

זכור מאמרה של כתבת העיתון עמירה הס מ־2013 שבו הצדיקה יידוי אבנים על יהודים ביהודה ושומרון. כותב אחר של "הארץ" הידוע בדעותיו הקיצוניות נגד ישראל הוא גדעון לוי, שבמאמר מ־2013 קרא לחרם כלכלי על ישראל, ובמאמר אחר מ־2016 כינה את ישראל "מדינת רשע". במאמר נוסף שפורסם ב"הארץ" ב־2017 טען יוסי קליין שהדתיים הלאומיים מסוכנים יותר מחיזבאללה, אמירה שזכתה לגינוי נרחב בישראל. כמו קודמיו, גם מאמרו של אורי משגב מ־2021, שבו הוא קרא לאינתיפאדה חילונית נגד הציבור החרדי, ממחיש היטב את שקרה ל"הארץ" בעשורים האחרונים.

למרות הביקורת שההחלטה של הממשלה היא אנטי־דמוקרטית, בפועל מדובר בהחלטה לגיטימית ביותר. הממשלה לא החליטה לסגור את "הארץ". היא פשוט אינה מוכנה לסייע במימונו. בהקשר זה, לדמוקרטיה ישנה הזכות להגן על עצמה מפני מי שקורא לפגוע בה במסווה של חופש הביטוי. "הארץ" יכול להמשיך למתוח ביקורת על מדינת ישראל כאוות נפשו, אך הציבור הישראלי, שרובו אינו רואה בעין יפה את פעילותו של "הארץ", אינו צריך לממן זאת.

כשמותחים ביקורת על הממשלה והעומד בראשה, תופעה שחוזרת על עצמה ב"הארץ", זה נעשה במסגרת חופש הביטוי, גם אם בזמן שישראל נמצאת במלחמה נגד הקוראים להשמדתה. אולם אימוץ הנרטיב של אלו הקוראים להשמדת מדינת היהודים הוא חציית קו אדום, ולכן ההחלטה להחרים את "הארץ" מוצדקת ולגיטימית.

ד"ר ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר