מי מאבד עשתונות?

אמנון לורד התייחס בטורו "מחוץ למטכ"ל יש מפקדים שעדיין לא איבדו את רוח הקרב" ("ישראל השבוע", 21.06) לספרי החדש, "הדרך לשבעה באוקטובר: בנימין נתניהו, הנצחת הסכסוך והידרדרותה המוסרית של ישראל", ויצא נגד המחבר "המרקסיסט הקונספירטיבי". לורד ביקש להגחיך, ולא התמודד עם הטיעונים. זהו טריק שתכליתו למנוע קריאה בספר.

האם העובדה שלא כתבתי על חמאס לפני מאי 2021 היא בעלת משמעות לספר? גם לא כתבתי על הרצל לפני שפרסמתי ספר עליו ב־2018, וזה לא הפריע ללורד לכתוב בשבחו

החלק הראשון בספרי עוסק ב"מערכת היחסים" ארוכת השנים בין נתניהו לחמאס. לורד כותב שהשמאל אימץ את ה"נרטיב" של "ביבי החליט לחזק את חמאס ולהחליש את הרשות הפלשתינית, והעביר להם מזוודות כסף מקטאר" (לורד שם את המשפט האחרון במירכאות, והוא לא שלי). לורד לא מסביר מדוע זהו "נרטיב", ומתעלם מהנסיגה של נתניהו ב־1997 מבקשת ההסגרה לישראל של מוסא אבו מרזוק, ראש הלשכה המדינית של חמאס, שהיה עצור בארה"ב; את ההוראה שניתנה ב־2009 לפיקוד מרכז (עם כניסתו השנייה של נתניהו למשרד) לצמצם את מהלכי צה"ל נגד חמאס; את העלמת המנהרות מידיעת הקבינט ב־2014, ופרשות נוספות. לורד מתעלם כי אז מתברר שזה לא נרטיב, אלא ממשות.

לורד כותב: "מי שדוחף את ההסבר הזה בצורה הכי גסה זהו אדם רז", וכותב שהספר הוא "ספרו השלישי בתוך שנה, או שמא שנתיים" (כדי להבהיר את חוסר רצינותו של המחבר). אכן, ביולי 2023 יצא לאור ספרי "הדמגוג: המכניזם של הפעלת השררה". דומני שהפרק "אספסוף המשרתים" על מלחכי פנכה הוא אקטואלי.

לורד לא קרא את ספרי, ומתעכב על המבוא שבו הודיתי לקולגות שקראו את כתב היד, ולא על טיעונים. ובכן, "אדם רז מסביר את היוזמה לכתיבת הספר... שבאה תוך כדי שיחות עם עוה"ד מיכאל ספרד... כמובן גם אורי משגב דחף, ואנשים טובים, כולל עורך 'הארץ' אלוף בן... הציעו את הערותיהם הטובות". כשהוא כותב "אנשים טובים", הרמז ברור: האחרונים בטוח לא "אנשים טובים". הישמרו, זהו ספר שרק אנשים לא טובים קוראים!

לורד מבהיר שאיני מגיע "בידיים נקיות". הוא בדק והגיע למסקנה חדשנית מדוע המחבר פסול: "חוקר שיכול להראות שלאורך השנים הוא התריע מהתחזקות חמאס, ומכך שהם רציניים באיומים שלהם כלפי ישראל, יכול לבוא ולפרוס את הערכותיו על המדיניות ועל הקונספציה וכל מה שרוצים שהובילו למחדל 7 באוקטובר. ייתכן שפספסתי דברים שרז כתב, אבל כל מה שמצאתי בנידון זה מאמר ממאי 2021".

האם העובדה שלא כתבתי על חמאס לפני מאי 2021 היא בעלת משמעות לספר? גם לא כתבתי על הרצל לפני שפרסמתי ספר עליו ב־2018, וזה לא הפריע ללורד לכתוב בשבחו. מתי לכל המוקדם היה עלי לכתוב על מדיניות חיזוק חמאס של נתניהו כדי לקבל מלורד לגיטימציה? זה מביך. אגב, ב־2019 כתבתי ב"הארץ" שלנתניהו "יש הלכה למעשה ברית פוליטית עם ארגון טרור, וזאת מכיוון ששניהם - חמאס ונתניהו - אויבים מרים של הרשות הפלשתינית". האם חמש שנים זה מספיק רחוק? או שאצטט ממאמריי ב"מעריב" מ־2011?

לורד מסכם: "האינטלקטואלים והתיאורטיקנים" בשמאל "איבדו את העשתונות". מי שיקרא את "הדרך לשבעה באוקטובר" יקבל תמונה שונה לגבי זהותו של מאבד העשתונות.