חקיר שב"כ מוצא כשלים רבים בתפקוד הארגון שאפשרו את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, אך גם מצביע על תהליכים שהוביל הדרג המדיני, שאפשרו את התעצמות חמאס ופגעו בחוסנה של ישראל – תהליכים ששב"כ התנגד להם בעקביות, אך עמדתו נדחתה.
התחקיר, שהוגש לרה"מ בנימין נתניהו, משתרע על מאות עמודים ודורש עדיין השלמות מסוימות. הוא נחלק לשניים: החלק הראשון עוסק בסיבות המרכזיות שבגינן לא סיפק שב"כ התרעה למתקפה, והחלק השני עוסק בבניית כוחו של חמאס שאפשר לו לצאת למתקפה.
בחלק הראשון מצביע התחקיר על שש סיבות מרכזיות לאי־מתן התרעה. הראשונה - טיפול לקוי בתוכנית המתקפה של חמאס שנקראה בערבית "ואאד אל־עכירה" ("ההבטחה השנייה", או בתרגום חופשי "אחרית הימים"), וכפי שהיא מוכרת בישראל - "חומת יריחו". התוכנית הגיעה לשב"כ בשני גלגולים שונים ב־2018 וב־2022, אבל לא עובדה לכדי תרחיש ייחוס. מדובר בכשל דומה לזה שהתרחש באגף המודיעין, שטיפול נכון בו היה מאפשר הכוונת איסוף מודיעין והיערכות מבצעית שונה אל מול האיום שנבנה בעזה.
הסיבה השנייה היא היעדר חלוקת אחריות ברורה בין צה"ל לשב"כ ביחס להתרעה למלחמה, אף שחמאס הפך מארגון טרור לארגון צבאי. היה צורך לחדד כי שב"כ אחראי להתרעות על פיגועי טרור, ואילו צה"ל אחראי להתרעה למלחמה. בהמשך לכך, הסיבה השלישית היא שלא בוצעו התאמות בתפיסת הסיכול המשולב - שבה משתמש שב"כ לסיכול פיגועים - להתמודדות עם איומים צבאיים נרחבים.
הסיבה הרביעית היא עבודה מודיעינית לקויה בליל המתקפה, לרבות פערים בטיפול במידע ובאינטגרציה שלו, וכן בעבודה מול צה"ל. ב־1 בלילה הפיץ מרחב דרום בארגון התרעה, שבה נכתב כי "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, ומוערך כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה ובכניסה למערכה בעת הנוכחית".
לאחר שנאספו סימנים מעידים נוספים, הפיץ שב"כ התרעה נוספת בשעה 03:03, שבה נכתב כי "ממידע שברשותנו אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס. עד כה אין ברשותנו מידע על מהות הפעילות. עם זאת, יש לציין כי מדובר במצרפיות חריגה, ובהינתן סמ"חים (סימנים מעידים) נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס".
התחקיר מעלה כי במהלך הלילה הופעלו בעזה 45 סימים. הפעלתם נתפסה כחריגה, אך לא פורשה כסימן למתקפה משום שחמאס כבר הפעיל סימים לפחות בשני מקרים בולטים קודם לכן - בחגי תשרי 2022 (אז הופעלו 38 סימים) ובחודש רמדאן 2023 (37 סימים) - שבהם לא תקף חמאס את ישראל.
הסיבה החמישית היא בקרה לקויה על המודיעין בתוך השב"כ ומול אגף המודיעין בצה"ל. והסיבה השישית - הערכה שגויה כי חמאס פועל להבערת השטח ביהודה ושומרון, וטרם החליט על מעבר ל"שלב הפריצה" מרצועת עזה. זאת בהמשך לכמה פיגועים שהיו ביו"ש בימים שקדמו למתקפה, שגם הובילו לתגבור כוחות על חשבונה של אוגדת עזה.
השקט המתעתע
תחקיר שב"כ (בשונה מתחקיר צה"ל) מצביע גם על הדרך שאפשרה את מתקפת 7 באוקטובר. הארגון מצביע על מדיניות השקט שנועדה לרסן את חמאס בתמורה לצעדים אזרחיים וכלכליים, ובראשם הכסף הקטארי שהוכנס לרצועה – בניגוד לעמדתו המפורשת של שב"כ, שאף הביא ראיות מודיעיניות כי חלק מהכסף הזה מגיע לזרוע הצבאית של הארגון ומשמש לטרור.
שב"כ גם ראה במבצע שומר החומות ניצחון מובהק של חמאס. עם כניסתו לתפקיד ראש השב"כ גיבש הארגון תפיסה אסטרטגית, שבמסגרתה קבע כי "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי - סמוכת גבול ברצועת עזה". בר, בהמשך לקודמיו בתפקיד, גם המליץ לנקוט גישה התקפית נגד חמאס - כולל סיכול יזום של בכיריו - משום שהעריך כי הארגון אינו מורתע. דרישותיו אלה נדחו בידי ראש הממשלה נתניהו.
התחקיר מעלה כי התעצמותו הצבאית של חמאס היתה מוכרת היטב בישראל, ושוקפה לדרג המדיני בבהירות. בחודשים שקדמו למתקפה גם הועברו אזהרות כי המוטיבציה של חמאס לפעול גדלה על רקע סוגיית הר הבית, מצבם של האסירים הפלשתינים בבתי הכלא והשסע החברתי בישראל. בר אף העביר לנתניהו התרעה כללית למלחמה, בין היתר כי העריך שההרתעה הישראלית נשחקה - מבלי שידע להצביע על המתקפה הצפויה מעזה. נתניהו דחה את ההתרעה וסירב לדון בה, וגם לא אפשר לבר ולאלופים בצבא לפגוש את חברי הקבינט קודם להצבעה בכנסת על ביטול עילת הסבירות.
החלטת שב"כ לעסוק בתקופה שקדמה למתקפה אינה מקרית. בשונה מצה"ל, שב"כ התנגד למדיניות ההכלה מול הרצועה, ולבידול המכוון שנקטה ישראל בינה לבין יו"ש. בחירת נתניהו באסטרטגיה של שקט אפשרה לחמאס לפתח את יכולתו הצבאית, ובסופו של דבר לתקוף. מעצם החלטתו לעסוק בכך, בתחקיר קובע שב"כ שהכשל אינו רק מודיעיני־טקטי, אלא נרחב בהרבה וקשור בקריסת תפיסת הביטחון של ישראל על כל ארבע הרגליים שלה - התרעה, הרתעה, הכרעה והגנה.
דרושה חקירה חיצונית
המשמעות מובנת מאליה: שב"כ קובע למעשה שללא חקירה חיצונית נרחבת לא ניתן יהיה להגיע לחקר מלא של הסיבות שהובילו למתקפה. נתניהו נמנע מכך במכוון ובולם הקמת ועדת חקירה ממלכתית, מתוך תקווה שהאחריות תדבק בגורמי המקצוע בצה"ל ובשב"כ, שכבר נטלו אותה.
בסביבתו של נתניהו גם רמזו כי הם מצפים שראש שב"כ - בהמשך לרמטכ"ל הרצי הלוי - יפרוש מיידית מתפקידו, אולם ספק אם בר יספק להם את מבוקשם. כשעל הפרק סוגיית החטופים ואפשרות של חידוש מיידי של הלחימה בעזה, וברקע גם חקירת הקשר הקטארי ללשכת נתניהו, יבקש בר להישאר עוד תקופה בתפקיד, אם כי הבהיר שאין בכוונתו להשלים את הקדנציה שלו עד תומה וכי בכוונתו לממש את אחריותו בעתיד. סביר שכעת יגבר הלחץ להדיחו, גם כדי לאפשר לנתניהו להשתלט על הארגון שחשיבותו קריטית לשמירת הדמוקרטיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו