"אין בסיס לניהול תביעה ייצוגית": בית המשפט דחה טענות על הפרדת יולדות בבתי חולים

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק רפפורט, דחתה השבוע בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי קבוצת יולדות ערביות.

הבקשה, שהוגשה כנגד משרד הבריאות ובתי החולים הדסה הר הצופים, מרכז רפואי העמק, סורוקה, והמרכז הרפואי לגליל, טענה כי בתי החולים נקטו מדיניות של הפרדה בין יולדות ערביות ליהודיות.

פסק הדין קבע כי לא נמצאו ראיות לקיומה של מדיניות שיטתית המפלה בין היולדות.

המבקשות טענו כי בבתי החולים התקיימה מדיניות של הפרדה יזומה בין יולדות ערביות ליהודיות, בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ולחוק זכויות החולה. "ההפרדה מהווה הפליה פסולה הפוגעת בכבוד ובשוויון", נכתב בבקשה.

בנוסף, נטען כי "בתי החולים הפרו את חובותיהם החוקיות כאשר איפשרו או יזמו את ההפרדה, לעיתים תחת מסווה של התחשבות בבקשות אישיות".

הבקשה הסתמכה על עדויות יולדות, חוות דעת מומחית בתחום הסטטיסטיקה ותחקירים עצמאיים. המבקשות דרשו מבית המשפט להורות על הפסקת ההפרדה, לצד פיצוי כספי עבור יולדות ערביות שהופרדו לכאורה לאורך השנים.

בתי החולים דחו את הטענות מכל וכל. לטענתם, אין כל מדיניות של הפרדה יזומה בין יולדות. הם הסבירו כי במקרים מסוימים, יולדות מבקשות לשהות בחדרים נפרדים מסיבות תרבותיות או שפתיות, ולא מדובר בפעולה גזענית.

"התנהלות זו, ככל שהתקיימה, נבעה מתוך כוונה לשפר את חוויית האשפוז של היולדות" טענו ונציגי הדסה הוסיפו: "בכל מקרה שבו בקשה נשאה ניחוח גזעני, לא נענינו לה".

משרד הבריאות, שיוצג על ידי עו"ד יואל פוגלמן מפרקליטות מחוז ירושלים, הוסיף והציג עמדה בסוגיה וטען כי משרד הבריאות מתנגד לכל ביטוי של הפליה בבתי החולים וכי כל הפרדה על בסיס דת, גזע או לאום אסורה ובלתי חוקית.

נטען כי שיבוץ יולדות בחדרים בהתבסס על מוצאן או על הלאום שלהן הינו פסול וכך גם היענות לבקשות פרטניות לשיבוץ כאמור. לצד זאת הובהר – והורחב, כי אין באמור כדי לשלול את שיקול הדעת המסור לצוות המטפל להידרש לבעיות נקודתיות אשר עשויות להתעורר בין יולדות.

השופטת בזק רפפורט שדחתה את הבקשה, קבעה כי לא נמצאו ראיות מספקות לקיומה של מדיניות שיטתית להפרדה בין יולדות על בסיס לאום, בתי החולים אינם אוחזים במדיניות הפרדה גזענית והם אף שוללים אותה. מדיניות העתרות לבקשות שאינן גזעניות לשינוי שיבוץ בחדרים, תואמת את הנחיות משרד הבריאות לאורך השנים ואיננה מקימה עילת תביעה כנגד בתי החולים. טענות אודות מקרים מסוימים בהם נעשית בידי אנשי צוות, בשטח, כנטען, הפרדה פסולה, גזענית, מצריכות בירור פרטני, וככאלה אינן הולמות הליך ייצוגי.

"לפי העדויות והראיות שהובאו, שיבוץ יולדות בחדרי אשפוז מתבצע ללא קשר למוצאן הלאומי או הדתי", כתבה השופטת. "גם אם נמצאו מקרים נקודתיים של התבטאויות בלתי הולמות, אין בכך להעיד על מדיניות כוללת". בפסק הדין צוין כי בתי החולים מקדמים שוויון ודו-קיום בין יהודים וערבים, וכי "הנתונים מראים כי נשים ערביות ויהודיות חולקות חדרי אשפוז באופן שגרתי", השופטת הוסיפה: "הדברים שהובאו על ידי עדי המשיבות היו אמינים עליי ומשקפים נאמנה את המדיניות בפועל".