החלטה דרמטית של העליון: תפילות יתקיימו בהפרדה בתל אביב, אך לא בדיזנגוף

בית המשפט העליון דן היום (רביעי) בעתירת 30 תושבות תל אביב וארגון 'ראש יהודי' נגד עיריית תל אביב בעניין קיום תפילת יום הכיפורים שעתידה להתקיים בהפרדה מגדרית בעיר. חרף התנגדות עיריית תל אביב: בית המשפט העליון הורה על קיום תפילת יום הכיפורים בתל אביב בגן מאיר, עם מחיצה.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיב להחלטה: ״מברך את החלטת בית המשפט לאפשר תפילה בהפרדה במרחב הציבורי, בעיר העברית הראשונה. החלטת העליון היא ההחלטה הטבעית, הנכונה והראויה ביותר. טוב עשו השופטים שהעמידו את עיריית תל-אביב במקום״.

ארגון ראש יהודי בירך על ההחלטה ומסר: " תל אביב היא חלק מהמדינה היהודית וגם בה מי שחפץ להתפלל בהפרדה עם מחיצה יוכל לעשות זאת. שמחים שבית המשפט אישר לנו להתפלל בדרכנו, על פי אמונתנו ועל פי מסורת ישראל. היהדות חזקה יותר מכל תקנה עירונית ויותר מהחלטתה האומללה של עיריית תל אביב להדיר מהמרחב הציבורי את הציבור המסורתי, ואת היהדות עצמה".

גדעון סער: "בית המשפט העליון עשה צדק כשהפך את ההחלטה הבלתי נתפסת של עירית ת״א למנוע תפילת יהודים ברשות הרבים על פי מסורת ישראל ביום הכיפורים. לעמוד על דבר פשוט וחשוב זה במדינה היהודית היחידה בעולם מול שרירות לב של רשות שלטונית הוא לא רק ההחלטה השיפוטית הנכונה. זהו בעיני מעשה של קידוש השם".

כבר בתחילת הדיון, ביקש השופט דוד מינץ להוציא את שני הצדדים להתייעצות מחוץ לאולם: "המקרה הזה הוא מעבר לדברים שכתובים. הימים שעוברים עלינו הם לא ימים קלים, בלשון המעטה. המחלוקת כאן היא מחלוקת שמוטב היה שלא הייתה קיימת".

עוד הוסיף כי "אנחנו לא יודעים מה נחליט בסופו של דבר, דנו בתיק הזה לא מעט זמן. יכול להיות שאני חוטא לגמרי אבל אני חושב שניתן להגיע פה להסכמה. אפשר להעתיק את התפילה למקום אחר, כאשר התפילה תתקיים במתכונת הרצויה בעיני המערערים. כך ׳נשחרר׳ את כיכר דיזנגוף והתפילה תתקיים בציבור כפי שהיא מקובלת ברוב הקהילות - ובא לציון גואל. זה עניין של רצון טוב. כדאי לשלב ידיים ולהגיע להסכמות בימים טרופים אלה".

אני מברך על החלטת בית משפט העליון לאפשר תפילה בהפרדה בעיר תל אביב.

תל אביב תישאר תל אביב גם אחרי תפילה בהפרדה ביום הכיפורים.
בשבוע בו אנו מציינים שנה למלחמה, נזכור כולנו שהביחד שלנו זה צורך קיומי.

— Matan Kahana מתן כהנא (@MatanKahana) October 9, 2024

עוד טרם הדיון התרחשה תקרית בין ח"כ טלי גוטליב לפעילים המתנגדים לתפילה בהפרדה. גוטליב קראה לקיים את התפילה ביום הכיפורים כסדרה, והפעילים צעקו לה "פרובוקטורית, צריך להוציא אותך מפה״.

"עצם זה שהגענו לפה מעיד על זה שכולנו הפסדנו, חילוניים ודתיים גם יחד", אמרה גוטליב בכניסה לדיון, "זה אומר שאנחנו לא מסוגלים להיות סובלניים ושלא למדנו כלום מהשבעה באוקטובר. עברתי את ההתרסות, יש לי משפחה חרדית - אבל אני אאפשר לכל אדם לקיים את האירוע כרצונו, אני לא אתערב. כך צריך להיות".

״עיריית תל אביב החליטה להתערב ולקבוע איך תפילה יהודית תתבצע במרחב הציבורי״, אמרה עירית לינור, העומדת בראש העתירה. ״התפילה הזו היא מצווה הלכתית. מדובר במקרה מובהק של שרירות לב שלטונית מצד העירייה בגלל התקף אנטישמיות״.

לשאלה האם העותרות בראשותה אופטימיות לקראת הדיון, לינור השיבה כי ״אני מצפה מבית המשפט העליון שיקבל את הערעור שלנו. הוא המקום הנכון כרגע, בגלל שתפקידו המקורי אותו הוא זנח לטובת התערבות בו הוא להגן על האזרח. עם זאת, יש לומר שמדובר בכל זאת בבית המשפט העליון. מה שהוא לא יפסוק, התפילה היהודית תתקיים כמו שתפילה יהודית מתקיימת״.

אחת הטענות של המצדדים בתפילה המופרדת היא ההודעה שיצאה מטעמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון, עוד בשנת 1933. על פי ההודעה אז, חילול שבת במרחב תל אביב הוא בגדר חטא ולמעשה פוגע בטוהר העיר.

״זה היה ב-1933, דברים השתנו מאז״, השיבה נועה בגון, תושבת השכונה וממובילות המאבק נגד התפילה בכיכר דיזנגוף. ״מאז צמחו 500 בתי כנסת בעיר בהם אפשר להתפלל. במקום שאדם יתכנס, ידבר עם אלוקיו ויימצא במקום בו נמצאת השכינה, הוא נמצא במרחב הציבורי - דבר שהיהדות רואה לעיתים כחילון. זה מקרה מאוד מוזר. ׳ראש יהודי׳ הוא ארגון משיחי שמנסה להסביר לי מהי יהדות טובה ומהי יהדות לא טובה. הם ניצלו את התפילה במרחב הציבורי בתקופת הקורונה כדי להמשיך את המסורת שמפריעה לתושבי השכונה. אסור שהכיכר תהפוך לבית כנסת לערב אחד, בטח לא ביום כיפור״.

טרם הכניסה לדיון, טענה בגון כי אין קשר בין התפילה המוסלמית שהתקיימה בעיר בהפרדה לבין התפילה היהודית שמתכוננת להתקיים ביום הכיפורים הקרוב. "התפילה התקיימה ללא אישור העירייה, הם לא שלחו פקחים. היא התקיימה בגן צ׳ארלס קלור, בפאתי העיר. אין שום קשר בין התפילה של 'ראש יהודי' בכיכר דיזנגוף שהיא התרסה, אצבע בעין וכיבוש סמל תל אביב הליברלית לבין התפילה שהתקיימה בצ׳ארלס קלור. אם היא הייתה מתקיימת שם - לא היה לי מה להגיד״.

כאמור, במהלך הדיון השופטים מינץ, כשר וגרוסקופף הציעו את גן מאיר כחלופה לכיכר המריבה. ״אנו מבקשים מהצדדים לשקול את ההצעה שלנו״, הפציר בצדדים השופט מינץ. עו״ד הראל ארנון, שמייצג את העותרות בתיק, אמר בתגובה כי ״אנחנו לא ננעלנו על כיכר דיזנגוף, אבל העירייה סירבה גם להצעות אחרות שלנו. העירייה יכולה להחליט שהיא אוסרת על קיום אירועים של ג׳ינג׳ים. העניין הוא שאין לה הצדקה לכך״.

בהמשך, הוסיף עו"ד ארנון כי ״יש פה פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה בשלל זכויות - העירייה אוסרת על העותרים לממש את אמונתם במרחב הציבורי. המחיצה היא לא הסיפור, ניתן לייצר הפרדה גם בלעדיה. המחיצה לא באה להם טוב בעין כי היא מסמלת משהו, מעין דמוניזציה. בשם הליברליות של תל אביב - איך אתם יכולים לאסור על תפילה? היא פולחן וביטוי דתי. הפגנות זה בסדר, קריאות זה בסדר, אבל תפילה אסור. התפילה היא של כולנו. האם סביר שעיריית תל אביב תתייחס לאירוע כמנהג פגאני?".

כתגובה, בא כוחה של העירייה, עו״ד זינגר טען כי "מדובר בהחלטה שגרתית, על אף האמוציות. הדוגמאות שהובאו שונות בתכלית מהאירוע הנדון - את מרתון תל אביב ניתן לקיים רק במרחב הציבורי, וכך גם את מצעד הגאווה. אירועים מסוג אחר ניתן לקיים במרחב הפרטי. לא מדובר על איסור תפילה, אין לנו סמכות בעניין הזה, אלא על הסבת הכיכר לבית כנסת. אין בירושלים ׳הפנינג׳ תפילה למיטב ידיעתי, תל אביב לא שונה״.

בתגובה לטענות העירייה ומתוך ניסיון נואש להגיע לפשרה המוסכמת על שני הצדדים, הטיח השופט יחיאל כשר בבא כוח העירייה: ״נראה כי מבחינתכם אפשר להתפלל עם טלית רק אם לא רואים אותך, אם זה בבית כנסת, במקום סגור. אם זה במקום פתוח - אסור. יש פולחן דתי שאתם מקבלים במרחב הציבורי ויש פולחן שאתם לא מקבלים במרחב הציבורי. יש לי רושם שכל דבר שמישהו יציע במרכז העיר בהקשר יום כיפור - תגידו לא״.

השופטים, כאמור, בחרו לשלוח את שני הצדדים להתדיינות מחוץ לאולם, ללא הועיל. בהמשך הדיון הוסיף מינץ כי ״מדובר בסך הכל ביום אחד, שגם בו המערערים צמצמו את זמן התפילה מארבע שעות לשעתיים. אני לא בטוח שזה התיק ששווה לכם (עיריית תל אביב) ללכת לפיו", ובהמשך הנחה את הצדדים לבחון את הצעת הפשרה פעם נוספת: ״אנו מבקשים מהצדדים לשקול את ההצעה שלנו לקיים את האירוע בגן מאיר. פסק הדין שלנו יהיה בחלק האופרטיבי בלבד ואילו הנימוקים במועד אחר״.

לאחר סבב התייעצויות נוסף של הצדדים מחוץ לאולם, הכריז בא כוחה של עיריית תל אביב כי זאת לא מקבלת את הצעת הפשרה של בית המשפט: ״אנו רואים את גן מאיר כמרחב ציבורי, אך העירייה לא מוכנה להצעת הפשרה של בית המשפט״.

לאחר אמירה זו, יצאה חברת הכנסת גוטליב בחמת זעם מאולם בית המשפט, דבר שעורר מהומה בקרב חלק מקהל הנוכחים. הדיון הסתיים לאחר שעות רבות באמירה כי פסק הדין יובא על ידי בית המשפט עד מחר, ללא נימוקים.

תנועת "בואו" והתנועה המסורתית מסרו בתגובה: "עם ישראל צמא לשקט ביום הכיפורים, קל וחומר אחרי השנה שעברה. צריך לברך על הפשרה שהציע בג"ץ ולאמץ אותה בשתי ידיים. כל עוד תפילה אינה מפריעה למעבר חופשי במרחב הציבורי, אין סיבה שלא לאפשר אותה. התנועה המסורתית תקיים בשיתוף עם תנועת "בואו" תפילת כל נדרי שוויונית ב-17:00 בכיכר הבימה ומזמינה את הציבור הרחב להצטרף אליה. יחד נתפלל חילונים, דתיים, גברים, נשים, סטרייטים ולהט"בים ללא מחיצות.