"התקף אנטישמיות" מול "כיבוש סמל ליברלי": העליון דן בתפילה בהפרדה בת"א

בית המשפט העליון דן היום (רביעי) בעתירת 30 תושבות תל אביב וארגון "ראש יהודי" נגד עיריית תל אביב בעניין קיום תפילת יום הכיפורים בהפרדה  בעיר.

השופט דוד מינץ ביקש בתחילת הדיון להוציא את שני הצדדים להתייעצות מחוץ לאולם: "המקרה הזה הוא מעבר לדברים שכתובים. הימים שעוברים עלינו הם לא ימים קלים, בלשון המעטה. המחלוקת כאן היא מחלוקת שמוטב היה שלא הייתה קיימת.

"אנחנו לא יודעים מה נחליט בסופו של דבר. דנו בתיק הזה לא מעט זמן. יכול להיות שאני חוטא לגמרי אבל אני חושב שניתן להגיע פה להסכמה. אפשר להעתיק את התפילה למקום אחר, כאשר התפילה תתקיים במתכונת הרצויה בעיני המערערים. כך ׳נשחרר׳ את כיכר דיזנגוף והתפילה תתקיים בציבור כפי שהיא מקובלת ברוב הקהילות - ובא לציון גואל. זה עניין של רצון טוב. כדאי לשלב ידיים ולהגיע להסכמות בימים טרופים אלה".

עוד טרם הדיון התרחשה תקרית בין ח"כ טלי גוטליב לפעילים התנגדים לתפילה בהפרדה. גוטליב קראה לקיים את התפילה ביום הכיפורים, והפעילים צעקו לה "פרובוקטורית, צריך להוציא אותך מפה״.

"עצם זה שהגענו לפה מעיד על זה שכולנו הפסדנו, חילוניים ודתיים גם יחד", אמרה גוטליב בכניסה לדיון, "זה אומר שאנחנו לא מסוגלים להיות סובלניים ושלא למדנו כלום מהשבעה באוקטובר. עברתי את ההתרסות, יש לי משפחה חרדית - אבל אני אאפשר לכל אדם לקיים את האירוע כרצונו, אני לא אתערב. כך צריך להיות".

״עיריית תל אביב החליטה להתערב ולקבוע איך תפילה יהודית תתבצע במרחב הציבורי״, אמרה עירית לינור, העומדת בראש העתירה. ״התפילה הזו היא מצווה הלכתית. מדובר במקרה מובהק של שרירות לב שלטונית מצד העירייה בגלל התקף אנטישמיות״.

לשאלה האם העותרות בראשותה אופטימיות לקראת הדיון, לינור הוסיפה כי ״אני מצפה מבית המשפט העליון שיקבל את הערעור שלנו. הוא המקום הנכון כרגע, בגלל שתפקידו המקורי אותו הוא זנח לטובת התערבות בו הוא להגן על האזרח. עם זאת, יש לומר שמדובר בכל זאת בבית המשפט העליון. מה שהוא לא יפסוק, התפילה היהודית תתקיים כמו שתפילה יהודית מתקיימת״.

אחת הטענות של המצדדים בתפילה המופרדת היא ההודעה שיצאה מטעמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון, עוד בשנת 1933. על פי ההודעה אז, חילול שבת במרחב תל אביב חוטא ולמעשה פוגע בטוהר העיר.

״זה היה ב-1933, דברים השתנו מאז״, השיבה נועה בגון, תושבת השכונה וממובילות המאבק נגד התפילה בכיכר דיזנגוף. ״מאז צמחו 500 בתי כנסת בעיר בהם אפשר להתפלל. במקום שאדם ייתכנס, ידבר עם אלוקיו ויימצא במקום בו נמצאת השכינה, הוא נמצא במרחב הציבורי - דבר שהיהדות רואה לעיתים כחילון. זה מקרה מאוד מוזר. ׳ראש יהודי׳ הוא ארגון משיחי שמנסה להסביר לי מהי יהדות טובה ומהי יהדות לא טובה. הם ניצלו את התפילה במרחב הציבורי בתקופת הקורונה כדי להמשיך את המסורת שמפריעה לתושבי השכונה. אסור שהכיכר תהפוך לבית כנסת לערב אחד, בטח לא ביום כיפור״.

טרם הכניסה לדיון, טענה בגון כי אין קשר בין התפילה המוסלמית שהתקיימה בעיר בהפרדה לבין התפילה היהודית שמתכוננת להתקיים ביום הכיפורים. "התפילה התקיימה ללא אישור העירייה, הם לא שלחו פקחים. היא התקיימה בצ׳ארלס קלור, בפאתי העיר. אין שום קשר בין התפילה של 'ראש יהודי' בכיכר דיזנגוף שהיא התרסה, אצבע בעין וכיבוש סמל תל אביב הליברלית לבין התפילה שהתקיימה בצ׳ארלס קלור. אם היא הייתה מתקיימת שם - לא היה לי מה להגיד״.