הסנגוריה הצבאית הגישה השבוע עתירה לבג"ץ, בדרישה לבטל "נוהל בירור מנהלי" חדש שהוכנס לשימוש בצה"ל לבירור הטרדות מיניות. על פי העתירה, הנוהל שהונהג על ידי יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם) מופעל בחריגה מסמכות, בניגוד לפקודות הצבא, ופוגע באופן משמעותי בזכויות יסוד להליך הוגן.
על פי העתירה, נוהל הבירור החדש הוכנס בינואר 2024 ומאפשר לפרקליט צבאי וליוהל"ם ליזום "הליך בירור מנהלי" על מנת למצות טיפול במקרים בהם לא הוגשה תלונה למצ"ח ולא ננקט הליך משמעתי. לשיטת העותרים, הנוהל יוצר "מסלול מהיר" להשעיה, הדחה, ביטול מינוי ופיטורין של אנשי קבע בצה"ל – כל זאת ללא מתן אפשרות ראויה להתגונן בהליך וללא זכות ייצוג.
"הפרט אינו זכאי לדעת מבעוד מועד כי הוא צפוי להשתתף בבירור, הוא אינו זכאי לזמן היערכות והכנה, וזכותו להיוועץ בסנגור ואופן מימוש הזכות אינה מוסדרת. כל זאת - ביחס להליך בירור שעלול להוביל לצעדי פיקודיים משמעותיים ואף לסיום שירותו הצבאי." כך נכתב.
בנוסף, נטען כי הנוהל החדש עשוי לפגוע בזכות הבסיסית להליך הוגן: הפרטים של הדיווח על המעשים הנטענים אינם נחשפים בכלל או לא במלואם אלא רק תמציתם, כך גם מוסתרת זהות המדווח אם הוא בוחר להישאר אנונימי, אין אפשרות לתשאל או לחקור את המדווח ולא ניתן להתעמת איתו.
עוד נכתב כי היוהל"ם כמי שממונה לבדוק את התלונות, "אינו גוף אובייקטיבי ובלתי תלוי אלא הגוף שמלווה את נפגעי העבירה" – בכך נטען בעתירה כי המבררים מצויים בחשש מובהק למשוא פנים ולניגוד עניינים.
בעתירה נטען כי הנוהל מעודד ״תלונות שווא״ ועלול לסכל מינויים ראויים, ובכך גם עלול לערער את הביטחון התעסוקתי של המשרתים בצה״ל.
הסניגוריה הצבאית מדגישה שקיימים כלים פליליים ומשמעתיים חריפים אך הגונים להתמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות: "אין זה סביר, מידתי או הוגן כי זכויותיו של הפרט אגב הליך הבירור היוהל"מי יקופחו למול זכויותיו במסגרת הליך הדין המשמעתי המוסדר בחוק השיפוט הצבאי ובהוראות הצבא. גם הדין המשמעתי נועד, בדומה להליך הבירור, לאפשר למערכת הצבאית, על ייחודיותה, לטפל באירועים על רקע מיני, שאינם עוברים את רף הפליליות.
"אלא שבמסגרת הדין המשמעתי – זכאי הנילון לקבל לידיו את כלל הראיות המונחות בפני קצין השיפוט; זכותו להיוועץ בסנגור; זכותו לחקור נגדית את המתלונן / הנפגע וכן כל עד שעדותו תומכת בתשתית העובדתית שנאספה במסגרת החקירה, ולזמן לעדות כל עד רלוונטי; זכותו לשכנע מדוע התשתית העובדתית שהובאה בהליך אינה מצדיקה את הרשעתו בביצוע המעשה המיוחס לו; יש לו זכות ערר גם על ההכרעות העובדתיות שהתקבלו בהליך, ועוד", כך נכתב.
הסנגוריה הצבאית מוסיפה בעתירה כי הנוהל לא פורסם ברבים ולא קיבל תוקף רשמי בפקודות הצבא, אלא "הופעל מתחת לאפם של המשרתים" בלא ידיעת הסניגוריה.
הסנגורית הצבאית הראשית, אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין, מסרה ל"ישראל היום": "אני קוראת להפסקה מיידית של השימוש במנגנון. על צה"ל לשמש דוגמה למערכת הוגנת ומכובדת, שמתנהלת באחריות, בשקיפות ובהוגנות כלפי משרתיו ושומרת על זכויותיהם, גם כאשר הוא פועל למטרה החשובה של מניעת הטרדות מיניות בצה״ל.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל רואה במאבק בהטרדות מיניות ובשיפור תחושת המוגנות של משרתיו כמאבק בעל חשיבות עליונה. לנוכח האמור, פועלים רשויות הצבא ומפקדיו באופן נחרץ למימוש החובה המוטלת עליהם לדאוג לסביבת שירות בטוחה ומוגנת, לטפל באופן אפקטיבי בתופעה הפסולה של עבירות מין והטרדות מיניות".
"עתירת הסנגוריה הצבאית התקבלה, ומענה לה יימסר לבית המשפט, כמקובל. בתמצית ייאמר, כי נוהל הבירור המנהלי עוגן כדין ובהתאם לסמכות החוקית המוקנית לרשויות הצבא לברר תלונות על הטרדות מיניות שהתרחשו ביחידתם ועל מנת לסייע למפקדים למימוש אחריותם בשמירה על מוגנות המשרתים. זאת בהתאם לחובה המוטלת על רשויות הצבא לעשות שימוש בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותן לטיפול בתופעה.
"עקרונות הבירור המנהלי מאפשרים למפקדים לברר אירועים באמצעות מבררים אובייקטיבים ועצמאיים, הפועלים מכוח סמכות המפקדים ביחידות, והכל תוך שמירה על הליך הוגן ועל זכויות משרתים שהוגשה כנגדם תלונה בגין הטרדה מינית. המבררים כפופים לפקודות הצבא בדבר מניעת ניגוד עניינים, בהיותם אנשי מילואים בשירות פעיל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו