״חטא מרובע": בג"ץ דחה עתירה שהסתמכה על פסקי דין מומצאים של בינה מלאכותית

"זוהי הבעיה הגדולה של העתירה הנוכחית, ובעטיה נחרץ דינה לשבט" - כך קבע השופט נעם סולברג בפסק דין חריף שניתן היום (שישי), בו דחה על הסף את עתירת העמותה לקידום זכויות הכלבים.

העתירה, שתקפה את ההחלטה לאפשר ירי בכלבים משוטטים באזור עוטף עזה, הסתמכה על שורת אסמכתאות משפטיות - שבדיקה העלתה כי לא היו ולא נבראו.

התרמית נחשפה - העמותה ביקשה למחוק את העתירה

"טרם יבשה הדיו מעל פסק הדין בעניין פלונית", כתב סולברג, בהתייחסו לפסק דין אחר שניתן רק לפני חמישה ימים, "וכבר אנו שבים ונדרשים למקרה כמעט זהה". החשד התעורר כאשר ניסיון של השופט עצמו לאתר את פסקי הדין המוזכרים בעתירה "העלה חרס". בתגובה, בית המשפט ביקש מהעותרת להמציא את פסקי הדין שעליהם הסתמכה — אך זו נמנעה מלהשיב ישירות לשאלה.

במקום לספק את המסמכים שהתבקשה, העמותה ביקשה למחוק את העתירה. "המסקנה ברורה", קבע השופט סולברג, שהוביל את ההרכב שכלל גם את השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון.

תופעה חדשה ומטרידה

הבעיה, לפי בית המשפט, היא תופעה חדשה בעידן הבינה המלאכותית לפיה תוכנות AI יוצרות פסקי דין שלא היו ולא נבראו והפעם אלו הגיעו עד לבית הדין הגבוה לצדק.

"עורך דין אשר מגיש כתבי טענות כאמור, חוטא ב'חטא מרובע'", הבהיר סולברג, "כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג; כלפי בית המשפט; כלפי הצד שכנגד; וכלפי מקצוע עריכת הדין".

העתירה תקפה את הארכת הוראת השעה המאפשרת המתת כלבים משוטטים באזור עוטף עזה, על רקע הלחימה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 והרס גדר המערכת באזור. העותרת טענה כי ההחלטה אינה מידתית וכי קיימות חלופות אחרות, עדיפות, לטיפול בכלבים המשוטטים.

ברכה שטומנת בחובה סיכונים

סולברג לא חסך בביקורת גם כלפי הטכנולוגיה עצמה: "הברכה הרבה שבבינה מלאכותית טומנת בחובה גם סיכונים: אותם אלה שלא ידעו לעשות בכלים הללו שימוש זהיר, עלולים להגיש - לא אחת בבלי דעת - כתבי טענות שבהם מכשלות גם במישור המשפטי".

בהמשך הדברים המשיל השופט את השימוש בבינה המלאכותית לפרי: "את תוכו ניתן ורצוי לאכול, 'פִרְיֹו מָתֹוק לְחִּכִי'; אך את קליפתו — יש לזרוק". הוא הבהיר שאין הבדל בין הטעיה במישור העובדתי להטעיה במישור המשפטי - שתיהן פסולות מעיקרן, והתגובות הראויות להן זהות.

לסיום, העביר בית המשפט מסר חד-משמעי לעורכי הדין בישראל: "גם אם עד כה נהג בית משפט זה סבלנות ומתינות בנושא, נוכח העובדה שמדובר בתופעה חדשה - לא לעולם חוסן. מעתה ואילך, יוחזקו העוסקים במלאכה כ'מּותְרים ועומדים'; התגובה השיפוטית - תשתנה בהתאם". במקרים עתידיים, צפויות להיות מוטלות על עורכי הדין הוצאות אישיות וכן תיתכן אף פנייה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

העתירה נדחתה, והעמותה חויבה בהוצאות בסך 7,000 ש"ח.