שלושה שופטי בית המשפט העליון התכנסו במיוחד וכתבו פסק דין בן 17 עמודים של דיון שעסק בפטור חלקי מתשלום אגרה ואבקת כביסה לאנס הסדרתי בני סלע, שבסיומם קבעו כי סלע הוא "עותר סרק סדרתי״.
בני סלע נידון בשנת 2000 ל-35 שנות מאסר לאחר שהורשע בביצוע מעשי מין חמורים בנשים ובהם אונס וביצוע מעשי סדום. בנובמבר 2006 הצליח להימלט מחניון בית המשפט בתל אביב ושבועיים לאחר בריחתו נלכד.
מאז שהותו בכלא הגיש סלע מאות עתירות ועשרות ערעורים כמעט על כל דבר אפשרי ונחשב לעותר סדרתי. הוא מיוצג על ידי עורכי דין ואת העתירות הערעורים הוא יושב וכותב בעצמו.
מפסק הדין שהגיע לישראל היום עולה, כי ב-19 במרץ אשתקד הגיש סלע לבית המשפט המחוזי עתירת אסיר שעניינה בכביסת האסירים בבית הסוהר. בעבר ריצה סלע את מאסרו באגף שמור, בהמשך הוא עבר למחלקת "טעוני הגנה", לאחר הגשת העתירה הוא חזר לשהות באגף שמור בכלא "אשל" ולאחר מכן הועבר לאגף שמור בכלא "צלמון".
בעתירתו התייחס לצורך של אסירים לרכוש אבקת כביסה על חשבונם. לגישתו, אף שככלל ניתנים לאסירים שירותי כביסה, ישנם מקרים בהם שירות בתי הסוהר ״מדלג" על ימי כביסה של אגפים מסוימים, דבר המחייב את האסירים באותו אגף לכבס בעצמם את הכביסה. לצורך כך נדרשים האסירים לרכוש אבקת כביסה בקנטינה, באופן שלטענתו מפלה לרעה אסירים שאין להם אמצעים לרכישה כזו.
בנוסף, התייחס סלע לאופן העברת הכביסה לשירותי הכביסה של הכלא באגף "טעוני הגנה". לגישתו, רק אסירים היוצאים למסדרי עבודה יכולים להעביר את שקי הכביסה למכבסה המרכזית. לכן, נאלצים אסירים שאינם עובדים לשלם כסף לאסיר אחר תמורת הוצאת הכביסה והשבתה לידיהם.
בד בבד עם הגשת העתירה, ביקש סלע גם פטור מאגרת בית משפט. בדיון שהתקיים ביולי אשתקד טען סלע כי בעבר נהג שב"ס לספק לו אבקת כביסה, אולם מעת שעבר לאגף "טעוני הגנה", האגף בו הוא שהה כאשר הוגשה העתירה, הופסקה האספקה. סלע אף הגיש אסמכתא מיולי 2022 המאשרת שהוא רשאי לקבל אספקה של אבקת כביסה אחת לשבוע מידי שב"ס. אנשי הייעוץ המשפטי של שב"ס טענו בתגובה כי בעבר, כאשר סלע היה משובץ באגף שמור, הוא אכן קיבל לבקשתו אספקה של 60 גרם אבקת כביסה לחודש, אולם עם העברתו לאגף "טעוני הגנה", שם מכובסת הכביסה של כל האסירים במכבסה המרכזית, הופסקה האספקה.
שופטת העליון רות רונן, בדעת מיעוט, סברה שיש לתת רשות ערעור מאחר ויש כאן סוגיה עקרונית בנושא תשלום אגרה - וקבעה כי יש לדון בבקשת הפטור ובעתירה עצמה יחד, ולהכריע בשניהם. יחד עם זאת ביחס לאסיר עצמו קבעה שיש מקום לדחות את הערעור מאחר והנושא שהעלה נפתר.
השופטים נעם סולברג וחאלד כבוב, בדעת הרוב, סברו שכלל אין עילה למתן רשות ערעור שעה שהדיון בעניינו של האסיר הפך תיאורטי כי עבר למתקן כליאה אחר בו מסופקת לו כביסה.
יצויין כי ״על הדרך" השופטים יצרו מושג חדש לסלע וקבעו כי הוא איננו רק "עותר סדרתי" אלא "עותר סרק סדרתי" ולכן טוב עשה בית המשפט המחוזי שדרש שיעמוד בקריטריונים של סיכויי קבלת העתירה ויכולת לעבוד.
