אירועי תפילות יום הכיפורים בכיכר דיזנגוף שאורגנו על ידי ארגון "ראש יהודי" בראשות ישראל זעירא, והפכו לזירת עימות שיצאה משליטה ממשיכים להדהד.
רגע לפני כניסת הצום: עימותים בכיכר דיזנגוף על רקע ההפרדה המגדרית בתפילת כיפור// TPS איתן אלחדז
פחות מיממה לאחר שעיריית תל אביב שללה מהארגון את ההיתר לערוך אירועים ציבוריים בשטח העיר, בטענה כי הארגון הפר את התנאים אליהם התחייב בכך שערך את האירוע תחת הפרדה מגדרית - הארגון לא נכנע ועתר לבית המשפט המחוזי נגד ההחלטה.
בעקבות העתירה ביקש מהצדדים שופט בית משפט המחוזי, מגן אלטוביה, שדן בעתירה, להגיע להבנות בנוגע לאירועי סוכות.
העתירה המנהלית של הארגון הוגשה לבית המשפט כנגד עיריית תל אביב ומשטרת ישראל. לטענת "ראש יהודי" העירייה קיבלה החלטה מנהלית פסולה וחסרת סמכות, להעניש את העמותה במשוא פנים ומשיקולים זרים, בכך שביטלה את כל ההיתרים שניתנו על ידה כדין לבקשת "ראש יהודי" מבעוד מועד, כפסע לקראת כניסתו של חג סוכות.
השופט ציין בהחלטתו כי העירייה תגיב לעתירה לגופה עד ליום ראשון אחר הצהריים, אבל ציין כי ראש יהודי והעירייה "תבואנה מידית בדברים בניסיון להגיע להסדר להנחת דעת כלל הצדדים ברוח החג ומתוך כבוד לכלל הציבור בתל אביב על כל חלקיו וגווניו".
"העירייה נתפסה לתעמולה שקרית"
בבקשה ציינה עמותת "ראש יהודי" כי בהליך השימוע בכתב היא הלינה לפני העירייה כי יש להצר על כך שעיריית תל אביב, רשות מנהלית מהרשויות המקומיות הגדולות במדינה, נתפסה לכדי תעמולה שקרית כביבול לפיה העמותה הפרה את ההתניה המונעת ׳הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים׳ בתפילת כל נדרי של ערב יום כיפור תשפ״ד ולא היו דברים מעולם.
מפגין נגד ההפרדה המגדרית בכיכר דיזנגוף למתפללים: "יש פה פיגוע במרחב הציבורי"// גדעון מרקוביץ'
לטענתה היא עמדה בקיום ההיתר, ככתבו וכלשונו, ולא קיימה שום הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים בתפילת כל נדרי ובנעילה של יום הכיפורים תשפ״ד בכיכר דיזינגוף.
בעתירה הוסיפה העמותה כי משטרת ישראל, כמי שאמונה על אכיפת כל דין במרחב הציבורי, שקציניה נכחו בכיכר דיזינגוף בערב יום כיפור תשפ״ד, קבעו חד-משמעית כי העותרת כלל לא הפרה לא את הנחיות המשיבה ולא את פסיקת בתי המשפט או את הוראות החוק.
לכך צירפו בעמותה את דברי דובר משטרת ישראל, נצ"מ אלי לוי, שהצהיר בריאיון במוצאי יום הכיפורים כי "בכיכר דיזינגוף לא הוצבו מחיצות בערב יום כיפור", וכי "החלטת בג״ץ כובדה על ידי מארגני התפילה".
באשר לטענת העירייה כי הוצבה במה בכיכר דיזינגוף והעירייה לא התירה הצבת במה באירוע - הבהירה העמותה, כי היא "תמהה האם העירייה שיקרה לבית המשפט המחוזי, בהליך שהעמותה לא הייתה צד לו והצורך בבמה נובע מהצורך בבימה בכל בית כנסת ובכל אירוע תפילה המוני כדי שכולם ישמעו את תפילות החזן, העובר לפני התיבה/הבמה".
לשיטתה ולהגנתה אמרה העמותה, כי "מדובר בחלק אינטגרלי-מהותי מתפילות הימים הנוראים: חזן העולה על בימה גבוהה כדי שכולם ישמעו אותו מתפלל בקול רם, יענו אמן, ושהוא יוציא ידי חובת התפילה את כל מי שאינם יודעים להתפלל וכן העמותה מחזיקה באישור מהנדס מבנים לבמה, שקיבלה מבעוד מועד".
העמותה: בשנה שעברה העירייה התפארה בבמה
עוד צוין כי לא לחינם המשיבה הפורמלית לא פירקה את הבמה ולא דרשה מהמארגנים לפרק אותה וגם בתפילות שקיימה העותרת בשנה שעברה, הייתה במה בכיכר דיזינגוף. מה שלא מנע מבעד העירייה להתפאר בצילום האירוע ולהצגתו לראווה ב"כיכר העיר" שלה בפייסבוק.
העמותה ביקשה מבית המשפט שיבטל את החלטת העירייה לפסול את כל אחד מההיתרים שניתנו בשעתו בדין על ידה וכן יורה כי על העירייה לקיים גם שימוע בעל פה לעמותה כולל הבאת ראיות ועדים לצדקתה.
העותרת מתעלמת מטענת העירייה בקשר להפרת תנאי ההיתר
השופט, שלא העניק את צו הביניים שביקש הארגון כנגד העירייה, ציין כי: "שיקול שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור אינו שיקול פגום, פסול, מפלה או כזה המקנה לבית משפט זה סמכות להתערב בשיקול הדעת של גוף מנהלי בשל איזו מן העילות המוכרות במשפט המנהלי.
"העותרות אינן מציגות טעון ממשי בקשר לכך. בעתירתן עומדות העותרות על טענותיהן לרבות באשר לצורך בהפרדה מגדרית וזכותן לה ותוקפות קביעות חלוטות שקבע בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בעניין זה. כך מתעלמות העותרות מטענות המשיבה בקשר להפרת תנאי ההיתר שניתן לעותרת בקשר עם תפילות יום הכיפורים ומהאירועים שאירעו בהמשך לכך. העותרות לא מציגות כל בטוחות, ערבויות או אף התחייבות לעמוד בהוראות ההיתר המקורי שבוטל" .
השופט הוסיף עוד, ברמיזה לעילת הסבירות, כי "אף אם יהא מי שיטען כי החלטת המשיבה היא בלתי סבירה, על אף שאין הדבר כך, מתעורר ספק אם לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות כיום להתערב בהחלטה זו לאור שינוי הדין בעניין עילת הסבירות".
מראש יהודי נמסר בעקבות ההחלטה: "עיריית תל אביב ביטלה לנו את האירועים כי הם בחרו בצד האלים ולהאשים את הקורבן, למפגינים שהגיעו לכיכר הייתה מטרה להרוס את התפילה ולא משנה באיזה דרך. אנחנו נכונים להדברות עם העירייה כדי להגיע להסכמות איך לנהל את האירועים ומבקשים התנהלות עניינית מצד עיריית תל אביב".
מי שבחר להגיב בנושא, בהתייחס לדברי השופט אלטוביה הוא שר הפנים משה ארבל, שאמר: "יום בו שופט בבית משפט מחוזי לא יודע לשונו הפשוטה של חוק יסוד, זהו יום כיפורים של המערכת. מערכת המשפט זקוקה נואשות לאמון וככה לא בונים אותו".
