היוזמה המהפכנית של רון חולדאי בת"א צריכה להפוך לסטנדרט

בכל כמה ימים אנחנו נחשפים לביטוי חדש של הרוע המוחלט החי מעבר לגבול, בליבם השחור של אויבינו. כך קיבלנו את הרוע הקיצוני במה שקרה למשפחת ביבס ובמה שעשו לשני חטופינו אביתר דוד וגיא גלבוע דלאל, שראו שחרור - וחזרו למנהרות.

ונשאלת השאלה מה עושים כשפוגשים ברוע מוחלט, רוע שאי אפשר לשנות אותו, רוע שטבוע בתוך המערכת הפסיכולוגית בעומק כזה, ששום חינוך מחדש לא יוכל לשנותו. ואנחנו רואים איך מערכת העברת הרוע הבין־דורית עובדת, רואים את הילדים שלהם, שחלקם אפילו נראים די חמודים, יונקים את שנאת ישראל עם חלב אמם ועם סרט המצח הירוק של אביהם. ברור שאין לנו כוח, וגם לא אמצעים, לחולל שינוי תודעתי עמוק אצל בני השטן האלה. אז מה כן?

קודם כל לפתח חסינות מול הרוע המוחלט. לא להתרגש ממנו כל כך. לא להיות מופתעים מכל גילוי חדש שלו, מכל תעלול חדש שהם ממציאים כדי להכאיב לנו. להביא בחשבון שכל היצירתיות האנושית שהם מסוגלים לה מוקדשת רק כדי להכאיב לנו, ולכן חובה לפתח סוג של שוויון נפש מול יכולת ההמצאה הבלתי נגמרת שלהם.

אנחנו קיבלנו אותם בתור השכנים שלנו עם סיבה ומטרה, וחייבים להשתמש בהם כדי להשתפר בעצמנו. לא לרדת חס וחלילה אפילו לחמש רמות מעליהם, שגם זו מדרגה ירודה ביותר, לא להגיד לרגע "אם הם עושים ככה - גם לנו מותר". ההפך, אל מול כל גילוי של מפלצתיות, להעמיד גילוי של אנושיות, חמלה, נתינה, ראיית טוב, התכוונות לטוב.

מובן שכל הטוב שבנו לא יכול להיות מכוון אליהם. איתם גמרנו. אסור לחמול עליהם יותר בשום דרך. אסור לראות אותם כבני אנוש בכלל. יש להסיר מעליהם כל אחריות, ומאיתנו כל פנטזיה שיבוא יום והם ישתנו. הם לא. את כל הטוב שבנו צריך להפנות פנימה, אל עצמנו. אם הם מתאכזרים אלינו כי אנחנו יהודים, אנחנו חייבים להיות טובים אל עצמנו בדיוק מאותה הסיבה, כי אנחנו יהודים.

ולכן, כל מי שהוא יהודי כמונו, ראוי למנה של אהבת חינם, של מתן קרדיט מראש לפני שרואים את הפגמים והליקויים. אל מול הרוע המוחלט, המזוקק, התשובה היחידה היא להתחבר לטוב המוחלט החבוי בעומק ליבנו. אותם צריך לגרש, וכך גם את הרוע שנוצר בנו כתוצאה מחיכוך איתם. הרוע המוחלט הוא מתנה. כשצוחקים לו בפרצוף והולכים לעשות משהו טוב, מנצחים אותו בלי לרדת לרמתו. שננסה?

חולדאי

ברכות לראש העיר רון חולדאי על צעד אמיץ בצורה יוצאת דופן, שעליו הכריז בשבוע שעבר ושנבלע בים החדשות הכאילו יותר חשובות. חולדאי מוציא את הטלפונים הסלולריים מבתי הספר, קודם התיכוניים ואחר כך היסודיים, בכל העיר תל אביב־יפו. עשר שנים מאוחר מדי, ועדיין לפני כל הרשויות הגדולות במדינה. מהשנה הבאה ייאסר להגיע לבית הספר עם טלפונים חכמים. אם אני אתם - אני משקיע בחנות למכירת טלפונים טיפשים, נוקיה ודומיהם. הביקוש יהיה בשמיים.

ברור מזמן שנוכחות טלפונים בבית הספר היא הסחת דעת ענקית, גם אם הם מאושפזים בתאים במהלך השיעורים. בהפסקות הם נשלפים ובולעים אל תוכם את כל המפגשים החברתיים שהיו נהוגים פעם - משחקי כדור, שיחות, עישון מאחורי המזנון של בית הספר. היום כולם בטלפון, מצלמים את עצמם או את חבריהם, מלהגים ברשתות החברתיות, גרים בווטסאפ. וזה עוד לפני שהתחלנו למנות את שלל ההתנהגויות האסורות, העברייניות, המחרידות, שעושים ילדים ובני נוער בטלפונים. מה למשל? העברת סרטונים מיניים, יצירת תמונות מיניות ב־AI, הכרזת חרמות, התנכלות ועלבונות.

לטעמי, הצעד של חולדאי נכון, אם כי יש להשאיר למכורים למסך אופציה של בית ספר אחד שבו מותר להיות בטלפון מבוקר עד צהריים, ואליו יכולים להירשם אלה שלא יכולים בלי, או שנדמה להם שהם לא יכולים. יהיה בית הספר הזה מין שמורת טבע של דור קודם, מכור, משועבד, כפוף ומטושטש, ויראו כל האחרים מהם ההישגים בכל התחומים של אלה שבחרו להישאר מאחור.

אמר החולדאי - טכנולוגיה, ודאי שכן; טלפונים - לא. כלומר, בתי הספר ילמדו בינה מלאכותית, יהיו מחשבים, טאבלטים, כל מה שצריך, רק החיבור לרשתות החברתיות ייסגר. והלוואי שהחיבור הזה יילקח מכל הקטינים והקטינות במדינה, כי הם לא יודעים איך להתנהג במרחב הדיגיטלי וממיטים אסונות על ראשיהם וראשי חבריהם. חבל שהם לא לוקחים דוגמה מאיתנו, המבוגרים, שפיצחנו זה מכבר את כללי ההתנהלות הטובה ברשתות...

בעתיד לא נאמין על עצמנו איך דחפנו טלפונים לילדים. בעתיד יהיו דור או שניים שייחשבו לדורות אבודים, מעוטי הישגים, דלי הבעה, חסרי כישורים חברתיים, הדורות שבהם היה טלפון ללא הגבלה. בעתיד הדורות האלה יתבעו את המדינה ואת ההורים על הישגיהם העלובים ועל יחסי האנוש הקשים שלהם. לכן, כבר היום הגבילו את השימוש, דחו את מתן המכשיר ודרשו גם מראש העיר שלכם להצטרף אל חולדאי ביוזמתו הנהדרת.

מחקרים

נתקלתי השבוע בכמה מחקרים שעניינו אותי, ומביא את תמציתם כאן. נא לא לבקש ממני לינקים אליהם, אני מבולגן ולא שומר.

1. תוחלת חיים. מחקר חדש קובע כי אנשים עם הפרעת קשב חיים בממוצע תשע שנים פחות מאנשים "רגילים". נתון מחריד לכאורה. איך שקראתי התחלתי לעשות מחדש את תוכניות חיי והזדקנותי, אבל אז העמקתי מעט וראיתי שהסיבה לכך היא שבגילים הצעירים, במיוחד בנים עם הפרעת קשב, נוטים להיות מעורבים בהתנהגויות בעלות סיכון גבוה כמו נהיגה פרועה, ספורט אתגרי או סתם לקיחת סיכונים מיותרים שעולים לעיתים בחיים. לכן, אם אתם קוראים אותי פה, יש להניח שכבר עברתם את הגיל המסוכן, ותחיו לפי הגנטיקה שלכם ואורח החיים הבריא או הבריא פחות שסיגלתם. עד 120.

2. עוד תוחלת חיים. מחקר חדש מראה שכל שעה של אימון כוח במכון הכושר מאריכה את החיים בשלוש שעות. הסיבות ידועות מזמן, שמירה על מסת שריר בגיל השלישי היא אחד המנבאים הטובים ביותר של אורך החיים ואיכותם, אבל הנתון הזה, של שלוש שעות לכל שעת אימון, מעולם לא נוסח ככה. הוא נותן לי מוטיבציה מחודשת ללכת בכל יום למכון הכושר, לסבול את המוזיקה הנוראית של הצעירים ולתת עבודה. בכל שבוע אני מרוויח כמעט יממה נוספת לחיים שלי, ועכשיו רק נותר לי לברר מה אעשה בכל הזמן שהרווחתי. אולי אלך שוב למכון.

3. חיידקים טובים. יותר ויותר מתברר כמה משפיעים חיידקי המעיים שלנו על כל תחומי חיינו, כולל מצב רוחנו, מצבנו הנפשי, מצבנו הקוגניטיבי ועוד. שני מאכלים הוכחו במחקר כתורמים יותר מכולם לבריאות חיידקי המעיים ולשיפור בשלל מדדי חיים. האחד הוא ירקות מותססים. אפשר להכין בבית בקלות, אני גיליתי את "פעמוני", עסק להתססת ירקות. טעים וסופר בריא. שולחים הביתה. השני הוא הקפיר, אותו מאכל חלב שקשה למצוא אלא במעדניות של רוסים ובטיב טעם. הקפיר הוא חלב מותסס, מזכיר לֶבֶּן של פעם, ומחקר חדש גילה שאם נותנים לילדים עם הפרעת קשב ואימפולסיביות כוס מדי יום, אחרי חודש וחצי יש ירידה ניכרת בתסמינים. נסו ותירגעו.

שבת שלום, תאכלו בריא, תתאמנו, תהיו טובים לעצמכם ולזולת. ימים טובים באים, אולי כבר מחר.
avrigilad@gmail.com