"ללא הליך תכנוני כנדרש": שופטי בית המשפט העליון בשבתם כבג"ץ מתחו היום (רביעי) ביקורת על רשויות המדינה בכל הקשור להתנהלות העבודות במעון ראש הממשלה נפתלי בנט ברעננה.
את העתירות הגישו עיריית רעננה ושכניו של בנט נגד מתווה קיום ההפגנות.
השופט נועם סולברג ציין: "חרף העובדה שגובשה חוות דעת לגבי מעמדו של בית ראש הממשלה ברעננה, על ידי היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה – עוד קודם להגשת העתירות, לא הועברה חוות הדעת לעיון בית המשפט והצדדים, אלא לאחר בקשה שהגישו העותרים, חודשים ארוכים לאחר הגשת העתירות. מצופה היה שחוות הדעת תצורף כבר בתחילה, עם הגשת תגובת משיבי הממשלה לעתירות".
בנוסף ציין סולברג כי "אגב ההליך התברר, כי עבודות הבנייה נעשו בסביבת בית ראש הממשלה ברעננה, מבלי שקדם להן הליך תכנוני כנדרש. משנה חומרה נמצא בכך שבדיון הראשון נטען על-ידי משיבי הממשלה, כי לעותרים ישנה אפשרות להשיג על עבודות הבנייה במסגרת ההליך התכנוני, למרות שבפועל כלל לא התקיים הליך שכזה".
בנוגע לשיפוץ המעון לצרכי אבטחה, כתב השופט סולברג: "משיבי הממשלה טענו בתגובתם המקדמית, כי מעונו הרשמי של ראש הממשלה בירושלים זקוק לשיפוץ אבטחתי ותחזוקתי, שיימשך לפחות שישה חודשים. ואולם, הלכה למעשה, עד כה לא חלה כל התקדמות בעניין זה, בתירוצים מתירוצים שונים. משמעות הדבר היא, כי בשלב הנוכחי, ועד להסדרת העניין, לא ניתן לאפשר לראש הממשלה להתגורר במעונו הרשמי, אף אם רצונו בכך; מצב זה אינו ראוי ולא תקין. צוין אפוא, כי על המשיבים לתת דעתם על כך, ולהירתם לקידום פרויקט השיפוץ".
השופט יוסף אלרון כתב: "לא ניתן להימנע מלהתייחס לתמונה העגומה שהתגלתה ולמנהל הבלתי תקין בעליל שנחשף במסגרת הדיון בעתירות, במספר מישורים. לדבריו, בכל הנוגע להתנהלות המדינה ביחס לעבודות הנדרשות בבית ראש הממשלה ברעננה ובמעון ראש הממשלה בירושלים, מתקבל רושם מטריד כי הדברים נעשים ללא יד מכוונת ותוך הגררות שאיננה ברורה".
השופט עופר גרוסקופף: "הדברים ששמענו ביחס לחלק לא מבוטל מהנושאים הללו מטרידים. קשה להבין את גרירת הרגליים בנוגע לשיפוץ המעון הרשמי בירושלים, ויותר מכך קשה להצדיק ביצוע עבודות בנייה ללא היתר על ידי המדינה במעון ברעננה. הדברים טעונים בדיקה, ויש לקוות כי ייבדקו".
בכל הנוגע להפגנות, השופטים טענו כי ככל הנראה העתירות יתקבלו בחלקן. עם זאת, השופט סולברג ציין כי מאז הגשת העתירות חל שינוי באופי ההפגנות, מה שמוביל לכך שאין כל הצדקה להתערבות שיפוטית. בין היתר נטען כי ההפגנות נערכות בהיקף נמוך יותר ובעצימות חלשה יותר. עם זאת, תדירות ההפגנות עדיין תכופה ועל פי השופטים יש לקבוע מתווה מצומצם יותר ולשנות את מיקומן ביחס לבתי המגורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו