מאות אלפי בקבוקי פלסטיק וזכוכית הפכו למפגע בשל חוסר האפשרות למחזור. מדובר, יש לציין בתופעה שחוזרת על עצמה בכל רחבי מדינת ישראל, אך ביתר שאת ביישובים שנהגו קודם לכן לאסוף את הבקבוקים על מנת לתרום את הכספים למטרות שונות, וכעת מתקשים לעשות זאת.
בדצמבר 2021 החליט המשרד להגנת הסביבה על שינוי מערך האיסוף למחזור של בקבוקי משקה גדולים מפלסטיק וזכוכית. במסגרת הרחבת חוק הפיקדון הוחלט להוציא את המחזוריות מהרחוב, ולהטיל את חובת ההחזרה לסופרמרקטים על הצרכנים, תמורת החזר כספי של 30 אגורות לבקבוק.
ראשונים במיחזור מיכלי משקה
אולם כוונות לחוד ומציאות לחוד: הסרבול שכרוך בהסעת הבקבוקים, זמן ההמתנה בסופרמקטים, הגבלת מספר הבקבוקים שניתנים למחזור ואפילו מריבות על דרך החזר הכספי – בסכום כסף או בזיכוי לרכישה בבית העסק - יצרו מציאות שלפיה תושבים נמנעים מהליכה לסופר, כך שמערך הפרדת ומיחזור הבקבוקים אינו מתנהל כראוי.
דוגמה למחדל ניתן לראות בבדיקה של איגוד ערים לאיכות סביבה יהודה, שבה עלה כי במרחב האיגוד, שבו שמונה רשויות מקומיות, ישנם קרוב למאה אלף בקבוקים שנאספו למיחזור על ידי קהילות שונות - אך ללא פינוי: הבקבוקים נערמים בחצרות, במרכזים העירוניים ואף ברחובות לאחר ששקיות המיחזור מתפקעות מהחום.
.
"התושבים, בני נוער ומתנדבים מבוגרים, אספו בקבוקים באופן מרוכז כדי להעבירם למחזור ולקבל תמורתם כספים להקמת מיזמים לטובת הקהילה, כדוגמת קרן סיוע למשפחות מוחלשות, הקמת מרכז השאלות לציוד רפואי ועוד", מספרת ד"ר נעמה אברהמוב, מנהלת מחלקת פסולת באיגוד. אלא שלא מתאפשר לשנע כמות כזו של בקבוקים לסופרמקרטים, על פי החוק לא ניתן להחזיר יותר מ-50 בקבוקים ביום, וגם אז יש צורך לחכות בתור ולספור את הכמות.
להסדיר את הוואקום בשוק
בחלק מהיישובים ניסו לקדם התקשרות ישירה מול התאגיד, שנמצא בבעלות יצרני ויבואני המשקאות הקלים, אך זה לא מספק מענה מיטבי. התהליך נמשך זמן ארוך מאוד, וגם כשסוף סוף תואם איסוף - המשאית אינה מגיעה או לוקחת רק מעט מעשרות אלפי הבקבוקים שנאספו. "הסרבול הקשה הופך את פרויקט האיסוף למטרד סביבתי חמור ואת ההפרדה למשימה בלתי אפשרית", אומרת אברהמוב.
.
מנכ"ל איגוד ערים לאיכות סביבה יהודה, ד"ר ניצן לוי, קורא לבצע שינויים בחקיקה לפתרון הבעיה – הגדלת יעדי המיחזור של יצרניות ויבואניות המשקאות ביעדי חוק הפקדון, כך שיאולצו לאסוף ולמחזר כמות גדולה יותר של בקבוקים, ולהכליל את בקבוקי הפלסטיק בחוק האריזות (הפחים הכתומים). בכך, לדבריו, יתאפשר לתאגיד, שהוכיח את עצמו בתחום מחזור האריזות, לטפל גם בבקבוקים. "כבר היום תושבים רבים משליכים בקבוקי פלסטיק לפחים כתומים", אומר לוי.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה מודע לקושי הקיים היום לעמותות ולגופים המבצעים איסוף קהילתי מבורך, ופנה ליצרני הבקבוקים וליבואנים כדי שימשיכו לאסוף מכלי משקה עם פקדון מגורמים קהילתיים. במקביל, המשרד שוקד על תיקון לחוק הפיקדון כדי שהדבר יהיה חלק מהחובות החוקיות של יצרני המשקה והיבואנים – ולא וולונטרי.
"עד להסדרת הנושא וחקיקה מסודרת, ניתן לפנות לחברות איסוף כמו 'אסופתא' ו'בק-בוק', הפועלות מטעם חברות המשקאות, כדי לתאם דרכן החזרה. עד להסדרת החקיקה, אנו זמינים לכל פנייה על מנת לסייע נקודתית, אבל ברור שסיוע כזה אינו הפתרון ולכן המשרד פועל להסדרת השוק ולתיקון החקיקה, שיסדיר את הוואקום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
