דו"ח מבקר המדינה מזהיר: כשלים במוכנות ישראל להתמודדות מול התפרצות מגפות

על רקע מגפת הקורונה העולמית ובעקבות התחקירים והחשיפות ב"ישראל היום" על התפשטות מגפת החצבת, מתפרסם היום (שני) הדו"ח השנתי של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שחושף שורה של כשלים ומחדלים חמורים מאוד בהיערכות, מוכנות, טיפול ותפקוד משרד הבריאות במגיפות שעלולות לסכן את בריאות וחיי הציבור. הדו"ח נערך בין פברואר לאוקטובר 2019, עוד לפני התפרצות הקורונה, והוא מתייחס למחלות מדבקות ומסוכנות אחרות כמו חצבת, שפעת ואבולה, ואולם לדברי בכירים במשרד מבקר המדינה ומשרד הבריאות ניתן ללמוד ממנו על היערכות מערכת הבריאות לטיפול בקורונה.

המבקר אנגלמן קובע בדו"ח כי "מיגור מגיפות הוא משימה שהעולם כולו עסוק בהן מתוך מטרה משותפת למנוע נזק בריאותי, כלכלי והתפתחותי לאנושות עולה. בישראל האחריות על כך מוטלת על משרד הבריאות בראש ובראשונה ביחד עם קופות החולים, משרדי החקלאות והסביבה, הרשויות המקומיות ומשרד הביטחון", אלא שלמרות זאת "משרד הבריאות לא הכין תכנית פעולה סדורה לכל אחת מהמחלות שהוא קבע שיש להיערך להן ובהן חצבת".

המבקר התריע עוד כי "מערכת הבריאות אינה ערוכה באופן מלא למגפת שפעת עולמית וזאת על אף החלטת הממשלה עוד ב-2005 על חובת ההיערכות למגיפה כזו. הסיכון המוגבר להתפרצות מגפת שפעת מחייב את משרדי הבריאות והביטחון לגבש תכנית לצמצום הפערים שהתגלו בתרגיל שהם עשו למקרה כזה".

התחקירים של "ישראל היום" על כשלי מערכת הבריאות:

כך כשל משרד הבריאות בטיפול בהתפרצות החצבת

כשל במערכת החיסונית

סכנה בבית הספר: מאות תלמידים לא חוסנו נגד חצבת

חשד: רופאים מעודדים לא לחסן נגד חצבת

חשש מהתפרצות מחודשת של חצבת

 

ל"ישראל היום" נודע כי נושא התנהלות משרדי הממשלה השונים במגפת הקורונה צפוי להיבדק על ידי משרד מבקר המדינה בדיעבד. דו"ח הערכות המדינה לקראת מגפות היה אמור להתפרסם באפריל אך לאחר הכרזת ארגון הבריאות העולמי על וירוס הקורונה כמגפה כלל עולמית הוחלט להקדימו. הדו"ח אומנם מתייחס למחלות כגון חצבת ושפעת פנדמית ולא לקורונה, אך בנוגע לשפעת פנדמית מדובר בתרחיש מאוד דומה.

הדו"ח מצא כי בכל הקשר להתפרצות שפעת פנדמית מערכת האשפוז בארץ, הנמצאת גם כך בעומס תמידי, אינה ערוכה לתרחישים של משרד הבריאות. מכאן גם נובע הצורך של הממשלה בסגרים, על מנת שלא להביא את המערכת לקריסה, בדומה למה שקורה באיטליה בימים אלה. למערכת הבריאות בארץ, ולמעשה בכל מערכת בעולם, אין פתרונות לתחלואה בסדרי הגודל המיוחסים במשרד הבריאות.

המבקר מפרט בדו"ח בהרחבה את ההיערכות והטיפול במגפת החצבת שהתפרצה ב-2018 בישראל, כמו בעוד מדינות בעולם, ושנדבקו בה 4,300 ישראלים (עד אוגוסט 2019) כאשר 3 חולים נפטרו, כולל תינוקת בת שנה וחצי, כ-10% אושפזו בבתי חולים, אצל 4% מהם התגלו סיבוכים קשים ומסכני חיים ועשרות אלפים נחשפו לחולים בחצבת שהיא המחלה המדבקת בעולם. 

 

חוסר התמודדות מול מתנגדי חיסונים

בשורה של תחקירים וחשיפות שפורסמו ב"ישראל היום" התריעו בכירים במערכת הבריאות על כי שורה של מחדלים במשרד הבריאות הביאו להאצת ההתפרצות נגיף החצבת בהיקף שלא היה בישראל עשרות שנים ובין היתר הועלו טענות קשות מאוד על פגיעה מתמשכת  באיכות וזמינות שרותי בריאות הציבור בתחנות טיפות חלב ובבתי הספר, על העדר תקצוב להשלמת החיסונים במבוגרים ועל מחדלים קשים בהתמודדות עם מתנגדי החיסון ועם הרופאים שמפיצים מידע כוזב ומסוכן על סכנות החיסונים והביאו חלקים מהציבור להימנע מקבלת חיסונים מצילי חיים.

אכן בדו"ח מבקר המדינה מתגלה כי היערכות משרד הבריאות להתפרצות החצבת הייתה חלקית ביותר ונושאים קריטיים כמו זיהוי וטיפול באוכלוסיות שלא מתחסנת לא נקבעה מראש. עוד נקבע בדו"ח כי לא הוגדר מראש אופן הטיפול האשפוז והבידוד של החולים, לא נקבע מראש האופן שבו יש לדווח באמצעי התקשורת על התפרצות המחלה, לא הוגדרו דרכי ההסברה לציבור לצורך מניעה של התפשטות המחלה, לא נקבעה האחריות למסירת ההנחיות למערכת החינוך ולא נקבעו דרכים לתרגול אירוע התפרצות של המחלה ולא האופן שיש להפיק לקחים ממנו וככלל לא הייתה תכנית סדורה לטיפול בהתפרצות חצבת ולהתמודדות עמה.

מבקר המדינה גילה עוד כי למרות שבעוד ב-2007/2008 הייתה התפרצות קודמת של חצבת בישראל, משרד הבריאות לא גיבש בעקבות זאת תכנית סדורה להערכות להתפרצות נוספת שהייתה יכולה להיות כלי חיוני לפעולות חשובות שהיו יכולות להביא לצמצום מספר הנדבקים במחלה ולהתמודדות סדורה ושיטתית עם התפרצותה.

על פי הדו"ח, עוד ב-2016 החל משרד הבריאות לקבל התרעות על התפרצות חדשה של חצבת בעולם ולשכת הבריאות בירושלים החלה להתריע כבר ביולי 2018 בפני משרד הבריאות, קופות החולים ועיריית ירושלים על התפרצות המונית של החצבת בבירה ודרשה לפעול לאיתור התינוקות שלא חוסנו. ואולם, רק באוקטובר 2018 כשההתפרצות הייתה כבר בשיאה התקיים בשרותי בריאות הציבור במשרד הריאות דיון ראשון בנושא זה ובתחילת אוקטובר התקיים דיון חרום אצל מנכ"ל המשרד בעקבות מות התינוקת מחצבת בירושלים. המבקר קבע כי היערכות מוקדמת יותר, בהתאם להתרעות, היו מצמצמות את היקף התפרצות החצבת בארץ.

על פי הדו"ח היו כשלים רבים חמורים ומתמשכים של משרד הבריאות בקבלת המידע ובטיפול באזורים, ישובים, שכונות, בתי ספר ותחנות טיפול חלב בהם שעורי ההתחסנות הם נמוכים מאוד ומחייבים פעולות רבות להגדלת שעורי ההתחסנות כדי להגן על התינוקות והילדים שלא התחסנו ועל כלל הציבור בארץ. המבקר העלה עוד ביקורת נוקבת על כך שצמרת המשרד לא פעלה במשך עשור לפני התפרצות החצבת כדי לקדם את הטיפול המשפטי ההסברתי והחינוכי במתנגדי החיסונים שמספרם זינק במשך השנים.

המבקר המדינה גילה עוד כי החקירות האפידמיולוגיות של חולי החצבת (החקירות הן קריטיות לצמצם את המשך ההידבקות  והם נועדו, כמו החקירות שנעשו מדי יום לחולי הקורונה, למפות את האתרים שבהם היה החולה – ר.ר) בלשכת המחוזיות של משרד הבריאות בוצעו שלא כנדרש או באיחור קשה מאוד בגלל המחסור באחיות בריאות הציבור שחסרות גם בשגרה וגם בחרום וכי מחסור חמור זה באחיות הביא גם לזמינות דלה מאוד של החיסונים בחלק מהשכונות בירושלים שדווקא בהן הייתה התפרצות קשה של החצבת. עוד הוא גילה כי קופות החולים לא היו ערוכות מספיק לסייע למשרד הבריאות בחקירות חשובות אלה. על פי הדו"ח, לשכות הבריאות קרסו מעומס החקירות שנדרשו לבצע לגבי חולי החצבת והיו מקרים שהורים של ילד חולה התבקשו להודיע על כך בעצמם לגננת או לבית הספר, במקום שהדבר יעשה על ידי אנשי מקצוע. על פי הדו"ח קיים מחסור של 222 תקני אחיות בטיפות החלב. בעיקר בדרום ובירושלים.

כפי  שנחשף ב"ישראל היום" גילה המבקר כי בשיא ההתפרצות היה מחסור בחיסון הסביל לחצבת הניתן לאוכלוסיות רגישות כמו תינוקות וזאת כיוון שלא הייתה תכנית מגירה להשלמת המלאי הנדרש נוצר עיכוב בחיסון האוכלוסייה וכי לא היה שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה לרשויות אחרות ולא היה קיים גורם אחראי אחד שמרכז את הטיפול בנושא זה.

מיליונים יידבקו, הכלכלה העולמית תקרוס

על פי הדו"ח, 25% מהאוכלוסייה שהם כ-2.25 מיליון ישראלים עלולים לחלות בעקבות התפרצות מגפה כלל עולמית של שפעת וכי המחיר הכלכלי הכבד שהעולם עשוי לשלם במקרה של התפרצות מגפה כלל עולמית עשוי להגיע ל-4.3 טריליון דולר שהם כ-5% מהתמ"ג העולמי, דבר שעשוי להסביר גם את הדיווחים וההערכות על מיתון עולמי שהעולם יכנס אליו כתוצאה ממשבר הקורונה.

עוד עולה מהדו"ח כי ישראל התמודדה בעשור האחרון עם יותר מעשר מחלות ומגיפות (חצבת, עכברת, שפעת , לישמניה ועוד). על כל דולר שמושקע בחיסון בגיל הילדות נחסכים 16 דולר של טיפול במקרה של מחלה. הדוח מציין כי ישראל נמצאת במקום השביעי בעולם מבחינת שיעור התחלואה בחצבת. הנתון מתייחס לשנים 2018-2019 ובזמן זה חלו בישראל 4,300 במחלה.

איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית מסר כי "דו"ח מבקר המדינה בנושא מחלות מתפרצות ומתחדשות חושף תמונה עגומה של הזנחת בריאות הציבור בשגרה, הפוגעת בנו גם בחירום. לצערנו, הכתובת הייתה על הקיר וחרף כל אזהרותינו לא מושקעים בשגרה ולא בחירום המשאבים וכוח האדם הנדרשים לצורך הגנה על בריאות הציבור. בלתי נתפס שגם כיום, בתוך מגיפה עולמית של נגיף קורונה, ממשיכים לחפש רק פתרונות טכנולוגיים ומזניחים קשות את ההון האנושי, שהוא המפתח להגנה על בריאות הציבור.

לדוגמא, על פי נתוני הדו"ח קיים מחסור באחיות טיפות חלב לעומת התקינה (שגם היא לא נותנת מענה מספק לצרכים – ר.ר) ב-13 מתוך 15 מחוזות ונפות. האיוש בפועל של תקני אחיות בתחנות טיפות חלב עומד על 77%, ובמחוזות מסוימים, כמו מחוז ירושלים, מגיע לשפל של 44%. למיטב ידיעתנו, בשירותי הבריאות לתלמיד, שהופרטו וקוצצו, המצב חמור אף יותר.

המחסור החמור בכוח אדם בבריאות הציבור בשגרה, פוגע קשות במוכנות שלנו בחירום. רופאי ורופאות בריאות הציבור, יחד עם אחיות בריאות הציבור ועובדי מעבדות בריאות הציבור, עובדים בעומס אדיר בשגרה וביתר שאת בחודשיים האחרונים במענה לקורונה. אפילו במצב חירום זה, לא מגוייסים "מילואים", לא מוקצים תקציבים לתגבור כוח האדם בבריאות הציבור ומסרבים לשלם לעובדים המסורים עבור עבודה בלילות ובסופי השבוע. על מנת לבצע את החקירות האפידמיולוגיות כראוי צריך לדאוג לכוח אדם מספק ולמערכות ממוחשבות מתאימות. "פתרונות קסם" בלתי מדויקים ובלתי מקצועיים כדוגמת איכון דיגיטלי אוטומטי, יובילו לטעויות חמורות ואינם יכולים להוות תחליף מתאים.

כפי שעולה מדו"ח המבקר, השקעה בבריאות הציבור היא ההשקעה הטובה ביותר. חשוב שניישם מיידית את הלקח הזה, כרגע בתוך משבר הקורונה וגם לאחר שנעבור אותו ונחזור לשגרה. אם היינו מתכוננים כמו שצריך לשגרה, למחלת השפעת העונתית ולמחלת החצבת, היינו מוכנים גם הרבה יותר טוב לפנדמיה. ראוי לציין כי רופאי בריאות הציבור בישראל ובעולם מתריעים מזה שנים על הצורך להיערך לפנדמיה, כדוגמת זאת שאנו רואים כעת. חיוני שבעת הזאת קבלת ההחלטות תהיה שקופה ותישען על נתונים ועל אנשי המקצוע בבריאות הציבור. אנו מקווים שקברניטי המערכת יהיו פתוחים לקבל את הביקורת ולתקן את הליקויים שניתן לתקן בדחיפות".

תגובת משרד הבריאות

"דו"ח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח. לגבי התפרצות נגיף הקורונה החדש הינה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה  לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם.

מטרת מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים בבתי החולים. הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקהילה הם אלו הנמצאים בחזית הטיפול בקורונה, חזית אשר צפויה להמשך ככל הנראה עוד מספר חודשים לכל הפחות."

עוד נמסר כי  "ישראל היא ככל הנראה אחת המדינות אשר התמודדו באופן הטוב ביותר עם ההתפרצות הגלובלית של החצבת. ישראל הצליחה להגיע למספרים בודדים בחודש של הידבקות, כאשר מראשית שנת 2020 דווח על 5 חולי חצבת:4 בינואר ו-1 בפברואר,  בחודש מרץ לא דווח על חולים חדשים! תוצאה זו מיוחסת לאיכות השירות הניתן על ידי שירותי בריאות הציבור במשרד ולהתגייסות האחיות במערך טיפות החלב.

 "החוזר הראשון של האגף לבריאות הציבור המתריע בנושא החצבת הופץ עוד באפריל 2018 , כלומר פחות מחודש אחרי הופעת המקרה הראשון ו-  4 חודשים לפני הפצת ההודעה של לשכת הבריאות ירושלים.  דיונים בנושא ברמת האגף נערכו מדי יום והופצו 8 חוזרים להתמודדות עם ההתפרצות לרבות הנחיות בסוגיות ייחודיות כגון: חיסון צוותי אוויר, הנחיות בעניין חיסון חצבת בקרב ילדים היוצאים במשלחת משרד החינוך, והפעלת סמכויות על ידי רופא המחוז לפי סעיף 19 לפקודת בריאות העם, 1940 למניעת כניסת ילדים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות החצבת.

 "מנכ"ל משרד הבריאות גם הוא טיפל באופן שוטף ואינטנסיבי בהתפרצות החצבת ובשיח ישיר עם הנהלת שירותי בריאות הציבור. התקיימו הערכות מצב שוטפות ואף הוקם חמ"ל לאומי בעניין. נקבעו תכניות ייעודיות להתמודדות עם כיסי החיסונים בשיעור נמוך והוקצה לכך תקציב ייעודי.

"הישיבה האמורה עם מנכ"ל משרד הבריאות בחודש אוקטובר לא הייתה הראשונה בעניין ונקבעה בעקבות עלייה משמעותית  בחולים במהלך חודש ספטמבר. נזכיר עוד כי כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ועומד על 97% למנה הראשונה ו-96% למנה השנייה. אכן קיימת בעיה של כיסי אי-התחסנות ולא ניתן למנוע היווצרות של כיסים אלא לצמצם את היקפם  ובעת התפרצות  החצבת בוצעו  מבצעי הסברה ופעולות רבות נוספות כולל הגברת הנגישות לתחנות טיפות חלב ואמצעים משפטיים  נגד סרבני החיסון".

תגובת משרד ראש הממשלה:

"מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציב מערכת הבריאות והוכפל תקציב סל הבריאות. עם זאת, יש מקום לשיפור ונלמד את פרטי הדוח.  

הדו"ח לא רלוונטי לעניין נגיף הקורונה, שכן לא היה אירוע כזה במאה האחרונה ואין אף מדינה בעולם שהייתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. ואכן, אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגפה. מגפת הקורונה הוא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגיפה. 

בזכות צעדי רה"מ שהקדימו את העולם, מצבה של ישראל טוב מזה של מדינות מפותחות רבות. עוד טרם התפשטות נגיף הקורונה בישראל, קיים רה"מ נתניהו דיונים מקיפים בהם ניתנה בין השאר ההנחיה להקים מפעל חיסונים שיסייע להתמודדות עם מגפות. רה"מ גם הנחה לתגבר את מערך הצוותים הרפואיים, להצטייד באלפי מכונות הנשמה ולהגביר את היערכות בתי החולים. לצד כלל מאמצי ההצטיידות, בשבועיים הקרובים יוסבו בבתי החולים עוד כ-1000 מיטות, למיטות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר, שימצבו את ישראל במקום גבוה ביחס לעולם. נוסף על כך יוספו למערכת הבריאות 200 תקני רופאים, 605 תקני אחיות, כ- 300 עובדי ניקיון, כ-6,000 סטודנטים לסיוע ומאות תקני סטאז'רים לרפואה.

כל המדינות וכל מערכות הבריאות בעולם ניצבות כעת בפני אתגר אדיר בתחלואת הקורונה. הדרך היחידה היא בלימת ההתפשטות. אם לא תיבלם ההתפשטות, כל מערכת בריאות לא תעמוד בפני נחשול החולים הקשישים. ישראל נוקטת צעדים נמרצים ותמשיך לנקוט בהם. לצד זאת, אנו ממשיכים בהיערכות המערכת למתן מענה למספר רב ככל הניתן של חולים באמצעות תגבור כוח אדם, ציוד ומכונות הנשמה.

באשר למערכת הבריאות, ראש הממשלה נתניהו הביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות הישראלית כך שהיא מדורגת כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. הכפלת תקציב הבריאות בעשור האחרון שיפרה משמעותית את מערכת הבריאות בישראל".

תגובות

איגוד רופאי בריאות הציבור:

"דו"ח מבקר המדינה בנושא מחלות מתפרצות ומתחדשות חושף תמונה עגומה של הזנחת בריאות הציבור בשגרה, הפוגעת בנו גם בחירום. לצערנו, הכתובת היתה על הקיר וחרף כל אזהרותינו לא מושקעים בשגרה ולא בחירום המשאבים וכוח האדם הנדרשים לצורך הגנה על בריאות הציבור. בלתי נתפס שגם כיום, בתוך מגיפה עולמית של נגיף קורונה, ממשיכים לחפש רק פתרונות טכנולוגיים ומזניחים קשות את ההון האנושי, שהוא המפתח להגנה על בריאות הציבור. 

לדוגמא, על פי נתוני הדו"ח קיים מחסור באחיות טיפות חלב לעומת התקינה (שגם היא לא נותנת מענה מספק לצרכים) ב-13 מתוך 15 מחוזות ונפות. האיוש בפועל של תקני אחיות בתחנות טיפות חלב עומד על 77%, ובמחוזות מסוימים, כמו מחוז ירושלים, מגיע לשפל של 44%! למיטב ידיעתנו, בשירותי הבריאות לתלמיד, שהופרטו וקוצצו, המצב חמור אף יותר. 

המחסור החמור בכוח אדם בבריאות הציבור בשגרה, פוגע קשות במוכנות שלנו בחירום. רופאי ורופאות בריאות הציבור, יחד עם אחיות בריאות הציבור ועובדי מעבדות בריאות הציבור, עובדים בעומס אדיר בשגרה וביתר שאת בחודשיים האחרונים במענה לקורונה. אפילו במצב חירום זה, לא מגוייסים "מילואים", לא מוקצים תקציבים לתגבור כוח האדם בבריאות הציבור ומסרבים לשלם לעובדים המסורים עבור עבודה בלילות ובסופי השבוע. על מנת לבצע את החקירות האפידמיולוגיות כראוי צריך לדאוג לכוח אדם מספק ולמערכות ממוחשבות מתאימות. "פתרונות קסם" בלתי מדויקים ובלתי מקצועיים כדוגמת איכון דיגיטלי אוטומטי, יובילו לטעויות חמורות ואינם יכולים להוות תחליף מתאים. 

השקעה במערכת בריאות הציבור וברפואה הציבורית איננה ב"שוליים". היעדר תקינה לכוח אדם בבריאות הציבור והיעדר מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור פוגעים בנו בשגרה ופוגעים בנו בחירום. למרות הזנחת מערכת הבריאות בשגרה, ואובדן זמן יקר שלא נוצל מספיק טוב להיערכות מערכת הבריאות, עדיין אפשר להשקיע עכשיו את מירב המאמצים בחיזוק מערכת הבריאות, בהשקעה בעובדי הבריאות ובמתן המעטפת המיטבית לאפשר להם לבצע את עבודתם החיונית ולהגן על בריאותנו. 

כפי שעולה מדוח המבקר, השקעה בבריאות הציבור היא ההשקעה הטובה ביותר. חשוב שניישם מיידית את הלקח הזה, כרגע בתוך משבר הקורונה וגם לאחר שנעבור אותו ונחזור לשגרה. אם היינו מתכוננים כמו שצריך לשגרה, למחלת השפעת העונתית ולמחלת החצבת, היינו מוכנים גם הרבה יותר טוב לפנדמיה. ראוי לציין כי רופאי בריאות הציבור בישראל ובעולם מתריעים מזה שנים על הצורך להיערך לפנדמיה, כדוגמת זאת שאנו רואים כעת. חיוני שבעת הזאת קבלת ההחלטות תהיה שקופה ותישען על נתונים ועל אנשי המקצוע בבריאות הציבור. אנו מקווים שקברניטי המערכת יהיו פתוחים לקבל את הביקורת ולתקן את הליקויים שניתן לתקן בדחיפות".

ד״ר זאב פלדמן יו״ר ארגון רופאי המדינה ומ״מ יו״ר הר״י:

"דו"ח מבקר המדינה אינו מחדש לצערי שום דבר מעבר לעובדה שאנו מגיעים עם מערכת הבריאות מורעבת  המצויה באי ספיקה כוללת גם בטיפול בשפעת עונתית, אל  תרחיש האימים שמתממש בימים אלה של מגיפת הקורונה .  הדו"ח מדבר על אשפוזם של כ150,000 אזרחים בשיא תרחיש מגיפת השפעת העונתית המוזכר בו, כאשר 25,000 מהם יזדקקו לאשפוז בטיפול נמרץ ומחציתם יזדקקו להנשמה . אני  מקווה שלא נגיע למצב הזה כי התוצאה שלו תהיה הרת אסון . על פי הדו״ח האחרון שפרסם משרד הבריאות היו בישראל ערב המשבר הנוכחי 758 מיטות טיפול נמרץ ו-124 מיטות טיפול מוגבר במחלקות הפנימיות.

לדבריו:״ניתן להקצות משאבי ענק לרכוש במהירות מכשירי הנשמה ואמצעי מיגון, אך לא ניתן להתגבר על המחסור ארוך השנים בתקנים ובהכשרה של אנשי צוות שהוכשרו להפעיל אותם. מיטות וציוד רפואי אפשר לקנות ולייצר בתוך שבועות , להכשיר רופאים לוקח שנים רבות. 

המסקנה הברורה היא שעכשיו בטווח המיידי בעת המגיפה שכבר מתרחשת צריך לתת לרופאים ולרופאות והצוותים הרפואיים העומדים בחזית המגיפה את המיגון טוב ביותר על מנת לא לאבד אף אחד בזמן המלחמה בנגיף הקורונה .   בטווח הבינוני צריכים לתמוך במערכת הבריאות ולהקצות לה תקציב לחירום מיידי על מנת להיות ערוכים ומוכנים לשיא המגיפה של הקורונה שעשויה להגיע לפי הערכות לשיא בחורף הקרוב . ובמקביל  צריך להעביר תקציב רב שנתי ארוך טווח על מנת להביא לשיקומה של מערכת הבריאות ולהערכות לקראת האתגרים הבאים ולהזדקנות האוכלוסייה".

תגובת הסתדרות האחים והאחיות בישראל לדו"ח מבקר המדינה:

יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל, אילנה כהן: "דו"ח מבקר המדינה מחייב את מדינת ישראל המצויה כעת במלחמה במגיפת הקורונה, להיערך מידית ולהקצות מאות תקנים של אחיות שיכנסו לתוך המערכת, על מנת להתמודד עם תרחיש הקצה שעל פי הערכות משרד הבריאות יגיע בחורף הקרוב, ובו 25,000 אזרחים יזדקקו לאשפוז בטיפול נמרץ".

לצד זאת, חובה על ראש הממשלה שהוא המנהל העליון של כל המשבר הזה, לתת הוראה חד משמעית ומידית להעניק לכל אחות ואח ולכל הצוותים הרפואיים בבתי החולים בקהילה ובבריאות הציבור, מיגון מלא ובדיקות מהירות לאבחון נגיף קורונה בעת חשד למגע עם חולה. הבדיקות של הצוותים הרפואיים צריכות לקבל עדיפות עליונה ולהיבדק עוד באותו היום על מנת למנוע הדבקה נוספת של צוות רפואי. כל מחלקה כזו שנסגרת פוגעת ביכולת הלאומית להלחם בקורונה ופוגעת במורל של הלוחמות והלוחמים בחזית".

עוד הוסיפה, כי "מדינת ישראל חייבת להיערך לחיסון האוכלוסייה בעוד כשנה כאשר יושלם החיסון לקורונה, ועליה להשלים את הקצאתם של 220 תקני אחיות בריאות הציבור, ולהקצות את התקציבים הנדרשים על מנת לעמוד במשימות השוטפות של רפואה מונעת, לצד חיסון האוכלוסייה מפני הקורונה.

אנו מצויים "ביום הדין" של מערכת הבריאות הציבורית בישראל ועל ממשלת ישראל להתעשת ולהקצות תקציב רב שנתי לשיקומה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו