עם בואו של גל הקור: כך תגנו על עצמכם מהיפותרמיה

עם ירידת הטמפרטורות שכבר מורגשת בכל הארץ, גוברים הסיכונים הרפואיים שמביא החורף • ד"ר עודד וקסברג, מנהל תחום רפואת המשפחה ב"מאוחדת", עוזר לכם להיערך: "הימנעו מצריכת אלכוהול במצבי קור, במידה ונזהה תסמינים קלים ננסה להעביר את הנפגע למקום חם"

אמבולנס בחורף בצפת (ארכיון)

מצב של קור עז וממושך חושף את האדם לסיכונים שונים, ביניהם היפותרמיה, המוגדרת כירידה של טמפרטורת הגוף מתחת ל-35 מעלות צלזיוס. במצב זה, מופר האיזון הדרוש לגוף לצורך שמירה על תפקוד תקין.

"בעת חשיפה לקור תסמינים מחשידים לירידה בעלת משמעות בחום הגוף כוללים: תחושת עור קר כולל שינוי צבע ללבן/כחול, רעד וצמרמורת, ירידה בתפקוד, עייפות, חולשה, מתן שתן תכוף בשונה מהרגיל, נשימה מהירה מהרגיל גם במנוחה, תחושת דופק מוגבר, מיעוט באכילה ובשתייה, בלבול, חוסר התמצאות, דיבור לא ברור עד כדי ירידה ניכרת במצב ההכרה", מסביר ד"ר עודד וקסברג, מנהל תחום רפואת משפחה בקופת חולים מאוחדת. "ירידת טמפרטורת הגוף מתחת ל-32 מעלות צלזיוס הינה מצב מסכן חיים".

שלג בקיבוץ אלרום בתחילת החודש, צילום: אייל מרגולין ג'יני

מקובל לחלק היפותרמיה לשלוש דרגות: קלה, בה חום הגוף הוא בין 32-35 מעלות צלסיוס ובאה לידי ביטוי בתסמינים שתוארו מעלה; בינונית, בה חום הגוף הוא בין 28-32 מעלות צלסיוס, וביטוייה עשויים לכלול בנוסף גם רעד בלתי נשלט, נוקשות שרירים, האטה בקצב הלב, ירידה בלחץ הדם, וערפול הכרה; קשה, בה טמפרטורת הגוף צונחת מתחת ל-28 מעלות צלסיוס, וביטוייה אובדן הכרה, הפרעות קצב קשות עד דום לב, דיכוי נשימתי ואף מוות.

"תינוקות, נשים הרות, קשישים ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות כגון: סוכרת, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות, מחלות ריאה, מחלות כלי דם, מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות שונות נמצאים בקבוצת סיכון גבוה במיוחד להיפותרמיה. גם אנשים שנאלצים לשהות בחוץ כגון דרי רחוב, עובדים חיוניים, חיילים על משמרתם מצויים בסיכון גבוה להיפותרמיה", מסביר ד"ר וקסברג.

"חשוב להיערך מראש על מנת למנוע היפותרמיה", אומר ד"ר וקסברג, "ראשית להקפיד על טמפרטורה של בין 21-24 מעלות צלסיוס בבית, ללבוש בגדים מתאימים, להתכסות בשמיכות מתאימות בעת שכיבה או מנוחה ולהימנע מיציאה מהבית אם אין צורך. חשוב לשים לב שאנחנו שותים לפחות 8 כוסות מים ביום, אוכלים 5-6 ארוחות קלות, ושאנחנו ערניים לשינויים שמתפתחים.

ד"ר עודד וקסברג, צילום: ענבל מרמרי

יש להימנע מצריכת אלכוהול, שכן אלכוהול לא מחמם את הגוף אלא גורם לאובדן חום. במצב קור קיצוני רצוי לנוע כל הזמן, פעולת השרירים מייצרת חום. מי שחייב לשהות בחוץ בתנאי קור יכולים להגן על עצמו באמצעות הפסקה להתחממות במקום סגור ומחומם. גם שתייה חמה יכולה להועיל".

"במידה ונזהה תסמינים קלים של היפותרמיה ננסה להעביר את הנפגע למקום חם יותר, נפשיט בגדים רטובים, נוסיף שכבה נוספת של לבוש ונעלה את טמפרטורת החדר", מדריך ד"ר וקסברג, "במידה ונזהה תסמינים חמורים יותר כגון אובדן תחושה, בלבול, קושי בדיבור, רעד בלתי נשלט – נקרא לסיוע ונפנה מייד לקבלת טיפול רפואי. במצבים אלה יש חשיבות לזיהוי ומתן טיפול מיידי. אם הנפגע בהכרה מלאה, רצוי לתת לו משקה חמים אך אם אינו בהכרה מלאה, יש להימנע ממתן שתיה או מזון בשל סכנת חנק ולדאוג להעברה לבית חולים קרוב מהר ככל הניתן".

גשם בירושלים, צילום: אורן בן חקון

במצבי היפותרמיה קשים מטפלים במספר דרכים על מנת להעלות את חום הגוף אל הטמפרטורה התקינה, בין היתר על ידי מפזרי חום מבוקרים, מזרונים מחממים, סדינים מחוממים, מנורות חימום, מתן נוזלים מחוממים ישירות לקיבה ו/או לוריד ובמצבים קשים במיוחד אף בחימום הדם ע"י מכונת המודיאליזה או מכונת לב-ריאה.

ד"ר וקסברג מזהיר מסכנה נוספת של קור ממושך - כוויית קור: "הנגרמת כאשר כלי הדם באצבעות הידיים והרגליים, האף והאוזניים מתכווצים, מה שמפחית את זרימת הדם לאותם אזורים. תחילה נראה העור חיוור או כחלחל ובהמשך עם התפתחות הכוויה עשויות להופיע תחושת צריבה, כאב ולעיתים אף אובדן תחושה. במקרים חמורים, הרקמה עשויה להפוך לשחורה בעקבות התפתחות נמק. טיפול בכווית קור מחייב העברה למקום בטוח וחמים, הסרת בגד רטוב, קיבוע אזור פגוע ועטיפת הכווייה בבד יבש והעברה מהירה למתקן רפואי".

כיצד ניערך לגל הקור?

  • ודאו שטמפרטורת הבית יציבה סביב 21-24 מעלות צלזיוס, באמצעות אמצעי חימום בטוחים כגון רדיאטורים ומזגנים. אם משתמשים בקמין או בתנור גז חשוב לאוורר את הבית כדי למנוע הצטברות גזים מסוכנים.
  • תינוקות עד גיל חודשיים מתקשים לווסת את חום הגוף ולכן יש להלביש אותם בשכבת בגדים נוספת (לעומת המבוגרים), כולל גרביים. בני חודשיים ומעלה מומלץ להלביש בשתי שכבות ולדאוג לכובע וכפפות בעת יציאה מהבית. חשוב להסיר את הכובע בזמן השינה כדי למנוע סכנת חנק.
  • צמצמו אזורי גוף חשופים לקור והימנעו משטיפה/הרטבה ממושכת במים קרים. אין ללבוש בגדים רטובים.
  • עדיף להישאר באזור חמים ואם כבר יוצאים החוצה, חשוב לבחור מסלולי הליכה מוגנים מרוח ולהימנע מחשיפה ממושכת לקור.
  • יש לבדוק את האף, האוזניים והאצבעות, במיוחד אצל אנשים עם מחלות כרוניות כמו סוכרת, בהם כדאי לבדוק גם את כפות הרגליים. אצל תינוקות וילדים, כדאי למדוד את חום הגוף באמצעות מגע בחזה או בגב, ולא בכפות הידיים או הרגליים, אשר עשויות להטעות.
  • כדאי להצטייד במזון מראש למקרה של הפסקת חשמל, יש להכין ערכת חירום הכוללת שמיכות חמות, לבוש תרמי ופנסים, ולדאוג לרשום את מספרי החירום שיהיו זמינים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר