מומחים מודאגים: "שימוש גובר בגז קצפות כסם מסיבות בקרב צעירים"

גורמי מקצוע טוענים לעלייה בשימוש ב"גז קצפות", או בגז צחוק, בתור סם מסיבות, אך למשרדי הבריאות, הרווחה והחינוך אין נתונים המאפשרים לגבש תמונת מצב מלאה של היקף התופעה - כך עולה מדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

בדוח מצוטטת טלי יוגב, ראשת אגף מניעה, טיפול ושיקום ברשות הלאומית לביטחון קהילתי: "הפופולריות של גז הקצפות גוברת בקרב צעירים, בין השאר בשל המחיר הנמוך, זמינותו ומעמדו החוקי. השימוש גובר בעיתות משבר, כגון הקורונה ומלחמת חרבות ברזל". להערכתה, הדבר קשור לעלייה במצבי לחץ, בחרדה ובפגיעה בתחושת הביטחון.

מסקר שערך ד"ר יוסי הראל־פיש עולה כי 6.3% מתלמידי כיתות ז'-י"ב דיווחו ב־2023-2022 כי התנסו בהרחת חומרים, אך לא בהכרח בגז. משרד החינוך אומר שחלה עלייה במספר המקרים של שימוש בגז קצפות שהגיעו להיוועצות במשרד: שישה ב־2023 לעומת שניים ב־2021.

ד"ר שחר שלי, מנהל המחלקה הנוירולוגית בביה"ח רמב"ם, מעיד כי ב־2024 הגיעו אליו שלושה מטופלים בעקבות שימוש בגז, לעומת אחד ב־2023. הוא ציין כי תמונה דומה עולה מבתי חולים אחרים, אך הוסיף כי לא נאספו נתונים בנושא.

ד"ר יעל לוריא, מנהלת המרכז הארצי למידע בהרעלות ברמב"ם, אומרת כי מתחילת 2023 ועד אמצע יולי 2024 הגיעו אליה 26 פניות בנושא. מכיוון שאין חובת התייעצות בנושא, הנתונים לא משקפים את היקף השימוש והפגיעה. מ־2021 נפתחו במשטרה 22 תיקים בשל מכירה או החזקה של כמויות גדולות של הגז, או בשל עבירות הקשורות בו.

סיכון לנזק מוחי

הגז, חמצן דו־חנקני N2O, משמש בתעשיית המזון לייצור קצפת, ובמערכת הבריאות להרדמה, לטשטוש ולשיכוך כאב. בשנים האחרונות הוא משמש סם מסיבות, בשל תחושת האופוריה הנגרמת עם שאיפתו, וכן בשל העיוותים שהוא גורם בתפיסת הזמן והמרחב. השפעתו מהירה ומתפוגגת בתוך דקות.

צריכת הגז עשויה להוביל לפגיעה בהכרה ולאיבוד קואורדינציה, ושימוש לטווח ארוך עלול לגרום לנזקים בריאותיים, כמו הפרעות בתפקוד מערכת הלב והדם, הפרעות נוירולוגיות והמטולוגיות, וכן חנק או חוסר חמצן אחרי כחצי דקה של שאיפה רצופה, שעלול לגרום גם לנזק מוחי. בפברואר עלה חשש לשימוש בגז לאחר שצעיר מצא את מותו. עוד הצטברו עדויות שהוא עלול לגרום להתמכרות.

לפי הדוח, לרשויות אין דרך יעילה להתמודד עם מכירת הגז, שכן ניתן לרכוש אותו באתרים כמו "אמזון" ו"אלי אקספרס" ובטלגרם, מבלי להצהיר על כך. משרד הבריאות מפקח על שימוש לצרכים רפואיים, למשל במרפאות שיניים. נוהלי היבוא של החומר לתעשיית המזון לא מגבילים את שיווקו, ושירות המזון במשרד הבריאות לא מפקח על נקודות המכירה. לדברי המשטרה, יש קשיים בהתמודדות עם השימוש לרעה בגז במסגרת החוקית הקיימת, ולכן "ההיתכנות להגשת כתבי אישום פליליים היא נמוכה עד אפסית".

ח"כ בועז ביסמוט, יו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, שיזם את כתיבת הדוח: "בשנים האחרונות, ובעיקר מאז הקורונה והמלחמה, גז הקצפות הפך לסם מסיבות פופולרי בקרב ילדים ובני נוער. הגז זול דדוזמין לשימוש, ועלול לגרום לחנק ואף לנזק מוחי בשימוש בתדירות גבוהה. עם זאת, למשרד הבריאות ולמשטרה אין די נתונים על היקף התופעה או על יכולת ההתמודדות עימה. הסם לא רשום בפקודת הסמים המסוכנים, ונחשב חוקי.

"לכן, יש צורך לקיים דיון מעמיק להעלאת המודעות לנושא השימוש לרעה בגז, ולבחון כיצד המשטרה יכולה להרחיב את יכולת האכיפה והפיקוח סביב השימוש בסם המזיק. המענה צריך לאזן בין השימוש הלגיטימי בגז לצרכים רפואיים, לבין איסור השימוש לרעה ומניעת שיווקו בשוק השחור".