קרוב לוודאי נתקלתם בירקות ובפירות האלה בירקנייה, תהיתם לעצמכם לרגע מה הם ומה אפשר לעשות איתם והמשכתם להכניס לשקית עגבניות ותפוחי אדמה. "אבי פיין, הוא בעלים של "משק פיין". עוד בשנת 1920, לפני קום המדינה, משפחתו החלה לעסוק בחקלאות בגבעת עדה ובשנת 2016 נטל המשק חלק ב"מחאת הפלפלים" והקים מיזם "מהחקלאי לצרכן" במחירים הוגנים. ביקשנו ממנו לעשות לנו סדר בירקות ובפירות שאנחנו פחות מכירים. כמה מהם הפתיעו אותנו לא רק מבחינת מראה.
אל תהיו מרירים - חציל לבן
מדובר בזן ננסי שפותח מחציל סגול רגיל. מטרת הפיתוח הייתה, בין השאר, ליצור חציל נטול טעמים מרירים. טעמו של החציל הלבן הקטן הזה, שגודלו כשל תפוז, מעט מתקתק. הוא מצוין למילוי וטעים מאוד גם כשהוא כבוש. אפשר למצוא בשווקים בין החודשים מרץ עד יולי.
בין כרובית לברוקולי - ניצני כרובית
אל תופתעו אם תתקלו לפתע בשווקים בירק שנראה כמו שילוב בין כרובית לברוקולי. ניצני כרובית הוא ירק שהגיע לארץ רק לאחרונה וגדל מחודש דצמבר ועד סוף מאי. טעמו דומה לזה של כרובית עם ניואנס מעט אגוזי. אפשר לאכול אותו חי, צרוב על מחבת, צלוי בתנור, מוקפץ בווק, מטוגן ועוד - בדיוק כפי שמכינים כרובית. הירק משתלב נהדר עם טחינה, צזיקי, יוגורט, איולי וכו'.
בטיסה ישירה מטיבט - תות עץ פקיסטני
מאזור טיבט בהימלאיה הגיע לארצנו הקטנטונת "תות עץ פקיסטני" או בשמו הנוסף: "תות אפגני". טעמו מתוק בהרבה מטעמו של התות הרגיל והמוכר. אורכו במהלך ההבשלה שלו הופך בין 8-15 ס"מ (תלוי בזן) המוהל שלו הופך עסיסי ומתוק ויש לו מרקם נגיס. כיף להניח אותו על השולחן ופשוט לנשנש. העונה שלו מתחילה בחודש אפריל ותוכלו למצוא אותו בשווקים עד חודש יולי.
אנשים מוכנים להילחם עליו - פיטאיה
הפרי הטרופי הזרחני שנמכר בחו"ל בשם "פרי הדרקון" הוא, למעשה, סוג של קקטוס. המרקם שלו דומה לשל סברס, אבל יש לו גרעינים קטנטנים בפנים, קטנים מאלה של הסברס. מקורו באמריקה הלטינית והוא גדל, בין היתר, בקולומביה. מעניין לדעת כי הוא לא מתרבה בכוחות עצמו אלא באמצעות הפריה ידנית. כדי להנות ממנו אפשר לפתוח אותו כפי שפותחים סברס, להוריד את "הכתר", לחרוץ פסים לאורכו ולקלף כמו שמקלפים תפוז. קיימים סוגים שונים של הפרי, בהם: פיטאיה לבנה, אדומה וכן "ביצי דרקון" - זן קטן של הפרי עליו אנשים מוכנים להילחם עליו. הוא דמוי ביצה, צבעו סגול עמוק ויש לו מתיקות גדולה יותר מאשר לפיטאיה הרגילה. לפיטאיה חיי מדף ארוכים מאוד ואפשר להחזיק בו בערך שלושה שבועות.
נסו אותו אם אתם משתעלים - הצנון השחור
הצנון השחור עשיר בשמנים אתריים, כמו, יוד, אשלגן, מגנזיום וויטמין C. הוא עשוי לתרום לחיזוק מערכת החיסון, הוא יעיל לשיעול ומסייע בדילול ליחה. התכונות שלו די דומות לשל בצל ושל שורש חזרת, אבל טעמו עדין יותר. טעמו דומה לשל צנון עם ניואנסים מתקתקים ופחות חריפות. זהו שורש שאפשר לבשל או לאכול אותו חי. אפשר גם לגרד אותו בפומפיה ולהכין ממנו סלט חי נפלא עם מעט דבש מלמעלה.
כמו שילוב של מלפפון ובננה - קיוואנו
המקור של הקיוואנו הוא בדרום אפריקה והוא הוצג לראשונה בארץ פברואר 2017 לאחר שגדל בחממות בקיבוץ כיסופים. הוא מכיל הרבה סיבים תזונתיים ויותר ויטמין C מאשר מכיל תפוז. הטעם שלו מזכיר שילוב בין מלפפון מעט תפל לבננה שאינה מתוקה. גם הטקסטורה שלו מזכירה את זו של הבננה. מבחוץ הוא קוצני ומזכיר קקטוס. טיפ: הוא משתדך נהדר עם יוגורט. רוכלים שמוכרים אותו בדוכנים בארה"ב, ממליצים ללקוחות לתת אותו לילדים עם מעט סוכר ולאכול אותו חי. כדי להנות ממנו תוכלו לחתוך אותו לחצי ולאכול את החלק הפנימי שלו עם כפית.
משובחת כמו יין אדום - כרובית סגולה
הכרובית הסגולה היא, למעשה, פיתוח מיוחד מזן של כרובית רגילה. צבעה נוצר על ידי אנתוציאנינים - חומר אותו היא מכילה ונמצא גם בענבים אדומים ומכאן גם ביין אדום. היא עשירה בסיבים תזונתיים, חומצה פולית וויטמין C ודומה בטעמה לכרובית.
צמח במקום מלח - סליקורניה
צמח תבלין, אפשר לומר גם צמח מלח, שהיה בעבר גידול בר באזורים של עתלית וים המלח. חוקרים אקלמו אותו בישראל לאחר מחקר של מספר שנים בשיתוף משרד החקלאות ואוניברסיטת בן גוריון. ניתן להשתמש בו במקום מלח ולהוסיף אותו לסלט. אפשר לאכול אותו גם כפי שהוא. זהו צמח בשרני, שדומה מעט לאספרגוס מבחינת מראה ומרקם.
