"אני לא נבהל מהטענות שלכם ומברך עליהן, כי רק מהשטח לומדים. תמשיכו לאתגר אותנו". כך אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון הטרי אביעד פרידמן במפגש ראשון מסוגו עם קבוצה מצומצמת של כ-70 מבכירי ענף הבנייה למגורים, בהם מנכ"לים ויושבי ראש של יזמיות הבנייה הגדולות בישראל.
המפגש נערך לאחרונה במרכז מורשת בגין בירושלים. זהו הראשון בסדרת מפגשים עם שרים, ראשי ערים ומקבלי החלטות, ביוזמת עיתון נדל״ן היום מבית ישראל היום, בהנחייתו של העורך והפרשן עופר פטרסבורג.
במשך כ-3 שעות תיארו הנוכחים בפני המנכ"ל, שלווה בצמרת מקבלי ההחלטות בתחום, את הכשלים מהם סובל כיום הענף. האירוע התקיים בליווי המכון לרפורמות מבניות והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה.
על שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, שאמור היה להגיע לכנס אך הוזעק לדיון חירום של קבינט הקורונה, אמר פרידמן: "השר נמצא שם על מנת להגן בכל כוחו על הענף, כדי שימשיך לעבוד בתקופת הקורונה, כולל מי שנותן את ההיתרים".
את הדיון ליוותה מהבמה כל צמרת משרד הבינוי והשיכון: מנכ״לית חברת דירה להשכיר - ענבל דוד, ראש המטה להאצת שיווק הדיור - יורי גמרמן, מנהל אגף בכיר לשיווק - אריאל רוזנברג, האדריכלית הראשית במשרד - ורד סלומון-ממן, וראש הרשות להתחדשות עירונית - אלעזר במברגר. הנציגים הבטיחו להמשיך לקיים את הפורום הזה על מנת לפתור את מצוקות הענף.
במברגר: ״אני קורא לכם, היזמים והקבלנים, להיות שותפים למהלך המדהים של התחדשות עירונית בישראל, שצובר תאוצה ובסוף ישנה את פניה של המדינה".
רוחות השינוי כבר כאן
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, פתח את המפגש באמירה כי רוחות השינוי שהבטיחה הממשלה מורגשות היטב בתחום הבנייה והדיור. "זו הפעם ראשונה שמתקבלת החלטה נגד עמדת הדרג המקצועי באוצר. יש לנו כאן ממשלה ומשרד שיכון שבאו לעבוד. עד היום כל ההחלטות היו בכיוון הנכון, להגדלת היצע הדירות. שרי האוצר, הפנים והשיכון מבינים שהפתרון היחיד לעליית המחירים הוא הגדלת ההיצע".
מלבד ההחלטה על הבאת עובדים זרים, החמיא סרוגו לממשלה גם על הארכת חוק הוותמ"ל, חלופת שקד לתמ"א 38, המהלך לרישוי עצמי וכן על תקצוב הסכמי מסגרת לקידום התחדשות עירונית מול הרשויות המקומיות בחצי מיליארד שקל.
לדבריו, צעדים אלה הם רק קצה הקרחון ביחס להיקף הפעילות הנדרש. "אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב מהיר. מייד אחרי העברת התקציב הממשלה צריכה להתחיל בחשיבה ארוכת טווח. איפה תגור האוכלוסייה? עלינו להקים שני מטרופולינים חדשים, אחד בצפון והשני בדרום, כל אחד בן 1.5 עד 2 מיליון תושבים. יש כסף בישראל. שוק ההון מנהל 2 טריליון שקל, שרובו מופנה לחו"ל".
חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומנכ״ל צמח המרמן: ״ישראל תכפיל את אוכלוסייתה עד 2050 מ-9.3 מיליון תושבים ל-18 מיליון. 9 מיליון התושבים הנוספים זקוקים ל-3 מיליון דירות. יש להגדיר 2 חטיבות קרקע בנות כ-100 אלף דונם כל אחת בנגב ובגליל לטובת הקמת 2 ערים חדשות״.
דיור בר-השגה הכרחי
יו"ר המכון לרפורמות מבניות עו"ד שרגא בירן, אשר הופקד בדיון על נושא דיור בר השגה ואף הציע פתרון למצוקת הדיור, פנה לפרידמן ואמר: "אל תחזור על שגיאות העבר. אני מתפלל שתפתחו דף חדש. אני מקווה שתהיינה אזניים כרויות למחקר שערכנו במכון לרפורמות מבניות, כי אין עוד ענף שכל כך רווי באי דיוקים כמו ענף הבנייה. כמות האינטרסים שמשחקים כאן כל כך גדולה".
עו"ד בירן הדגיש בדבריו את חשיבות הנושא גם מנקודת מבט של פוליטיקאים: "בגין עלה לשלטון בגלל השכונות, ומפא"י גמרה את הקריירה שלה כי הזניחה את השכונות. זה לקח לכל מי שמחזיק בשלטון היום. ב-2008 יזמנו את הנושא של הרשות הלאומית להתחדשות עירונית והתחילו להתייחס לשכונות. ברוב הערים פחות מ-50% מהשטח בנוי, ויש לדאוג היום בראש ובראשונה ליותר מ-730,000 משקי בית בישראל, שאין להם קורת גג יציבה".
ראש ארגון קבלני ירושלים, בועז ישראל, ציין כי "הבעיה היא שלא משווקים קרקעות. היו דיבורים על רכס לבן, והוא לא מתקדם. אנחנו אוהבים טבע, אבל אוהבים יותר בני אדם. יש שטחים שאינם מקודמים בבירת ישראל בגלל התנגדות של ארצות הברית".
נשיא לשכת הקבלנים בישראל רוני מזרחי אמר: "יש לנו קרקע, צריך רק לקפל שרוולים ולתכנן. המינהל שולט בקרקעות. צריך לפתח אזורים חדשים. צריך להקים עוד 4-5 ערים חדשות לאוכלוסיה הצעירה. זה לא אומר שלא יישארו שטחים ירוקים".
לגבי תוכנית מחיר מטרה לזוגות צעירים, שבה החליט השר אלקין לבחור במקום מחיר למשתכן, אמר: ״זוהי אומנם תוכנית הרבה יותר פשוטה ואפקטיבית ממחיר למשתכן, אולם עדיין אינה מעניקה פתרון הולם למי שמבקש דיור מוזל באיזור הביקוש. הצעתי להגדיל ב-30% את זכויות הבנייה של הקבלנים באיזור הביקוש (שבס-כחלון), ומתוך זה להפריש בחזרה 20% לדיור מוזל ועוד 10% לדיור מסובסד להשכרה".
שמגר ואקנין, הבעלים של "גשם החזקות": "יש לשנות את חוק התכנון והבנייה, כך שיאפשר לבקש הגדלה של יותר מ-20% תוספת צפיפות, בעיקר בפריפריה, שם יש תוכניות בניין עיר עם יחידות דיור ענקיות של יותר מ-160 מ״ר. לקבוע את התוספת לפי גודל הדירה, ולא באחוזים. בנוסף, לאפשר הקלות שלא במסגרת תב״ע חדשה, כמו איחוד וחלוקה, העברת חניונים תת-קרקעיים לעל-קרקעי במקומות בעלי צפיפות נמוכה (חיסכון של 150 אלף שקל בעלות ביצוע של יחידת דיור)״.
ענבל דוד, מנכ״לית ״דירה להשכיר״ סיכמה את הנושא: ״דווקא עכשיו, בתנאי אי ודאות כלכלית, פרויקטים של שכירות לטווח ארוך בכל רחבי הארץ מציעים אלטרנטיבה זמינה, המאפשרת לשוכרים ליהנות מכל היתרונות של דירה״.
לא לדחוק את העובדים
בבוקר יום המפגש אישרה הממשלה את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים, אשר כלל כמה רפורמות חשובות לענף, ביניהן הבאה של 30 אלף פועלים זרים. זוהי החלטה שהצליח משרד השיכון לקדם בניגוד לעמדת הדרג המקצועי באוצר. "היה משא ומתן קשה ולא ירדנו אפילו בפועל אחד", אמר פרידמן.
איציק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, דווקא ביקר את ההחלטה על הגדלת מכסת העובדים הזרים ואמר: "הייתי שמח אם לא היו דוחקים עוד פעם החוצה את העובד הישראלי. לצערי, הממשלה פשטה רגל בכל הקשור להכשרת עובדים. הצלחנו לעשות הסכם קיבוצי מהטובים בעולם. תנאי העבודה מהטובים בעולם. במקום לעודד ישראלים לבוא לעבוד בענף, מציפים אותו בעובדים זרים".
לדבריו, "חסרים 3,000 מנהלי עבודה בענף הבנייה. יש אתרים שעובדים ללא מנהל, ואנו רואים את התוצאות במספר הנפגעים. מי שטיפל בבעיית הנפגעים זה ההתאחדות וההסתדרות, למרות שזה לא התפקיד שלנו. יש 27 מקצועות בענף הבנייה שמלמדים רק בחברות הבנייה. למה? תראו מה קורה בעולם. באירופה הכשרה מקצועית זה אבן יסוד של כל ממשלה".
רונית שבירו, מבעלי חברת הבנייה רמי שבירו, הפנתה אצבע מאשימה לחברות הסיניות, שפועלות באישור משרד השיכון. ״החברות הללו, בבעלות ממשלת סין, עם זרועות תמנון, משתלטות לנו על הענף. הן אומרות לנו במפורש – אנחנו הולכות להחליף אתכם". עוד ציינה כי הממשלה חייבת לתמרץ את העיריות על מנת לעודד אותן לאשר בנייה.
מריו זוזל, יו״ר חברת אלמוגים החזקות: ״חברות סיניות השתלטו על שוק כוח האדם. יש לחזור לשיטה הקודמת, בה הפועלים היו מיובאים ישירות על ידי הקבלנים. צריך לחזור לשיטה שמאפשרת להשתתף בכל המתחמים ולזכות באחד, תוך שימת דגש על מחיר הזכייה, ככה שלא תיווצר עלייה במחיר בגלל מחיר הקרקע. חשוב לבזר את הזכייה, כך שלא יהיה יזם אחד שלקח הכל״ .
הוועדות הורגות אותנו
סביב הבירוקרטיה התפתח דיון מעמיק. מנכ"ל חברת לוינשטיין, שאולי לוטן: "חייבים לזרז את הבנייה באמצעות כללים ברורים. לא צריך להטיל על היזם לקיים מו"מ מפרך עם הרשות. מצדי שיקחו 70% היטל השבחה. בנוסף, תב"עות צריכות להיות פשוטות. יש להוסיף בודקי תוכניות, וחייבים להפסיק עם דרישות בלתי חוקיות".
בעלי חברת הכשרת היישוב והמנכ״ל, עופר נמרודי, אמר: "הוועדות המחוזיות הורגות אותנו. 5-6 שנים לאשר תב"ע. למה? יש לנו 41 פרויקטים של התחדשות עירונית. 80% חתימות, ואין תוכניות. יושבים כאן עשרות יזמים, עם מרץ וחזון, ולא נותנים להם לבנות. בשכונת קריית משה ברחובות אישרו את התב"ע של משרד השיכון לפני שנים, אבל לרמ"י לא בא לשחרר את הקרקע המשלימה".
יוסי אברהמי, מנכ"ל חברת הבנייה יוסי אברהמי: "הפקידים ברשויות המקומיות ישנים, ואנחנו בני ערובה שלהם. אנחנו לא יכולים להגיד להם כלום, כי אנחנו מפחדים מהם. האדריכלים שלנו 30 ו-40 שנה במקצוע, תנו להם לאשר את הוצאת ההיתר. לא יכול להיות שבמינהל אני מחכה שנה שלמה שיביאו שמאי".
חיים קראדי, מנכ"ל פרשרובסקי מניבים: "מרגע קבלת החלטה על הפשרת קרקע לוקח במדינת ישראל לעיתים אף מעל 20 שנה, בגלל הליכים בירוקרטיים ארכאים, חוסר בכוח אדם מיומן, אי תיאום בין הגופים השונים ועוד שלל בעיות. על מנת לשפר את התהליך יש לפשטו ולקצרו. לרישוי עד תב"ע בתוקף ורישוי מתב"ע עד היתר בנייה יש לקבוע סד זמנים עם תיגמול כספי או קנסות לוועדות הרלוונטיות״.
שמחה גרדינגר, בעלי קבוצת נתיב פיתוח, אמר: "צריך לפעול לפי חוקי שוק פשוטים ובסיסיים. תגדילו היצע ושחררו קרקעות. כרגע המצב קשה, המחירים מתייקרים, זה מסחרר את כל המשק".
דן פרנס, מנכ״ל קרסו: ״חשוב שכל הגורמים המעורבים ברגולציה יהיו מתואמים, וככל הניתן בזהות אינטרסים. נכון להיום הרשויות המקומיות עם אינטרס מנוגד לשלטון המרכזי. זה מייצר עיכובים ושיבושים רבים וקשים״.
אפי שקדי, בעלי חברת אפי קפיטל: "לכולם ברור שהבעיה העיקרית היא היצע. הגדלת ההיצע תיקח זמן. כיום יש עשרות אלפי יחידות דיור עם תב״עות בתוקף, אשר נמצאות בהליכי רישוי ארוכים ומיותרים. כל פקידה יכולה לעכב ללא סיבה הגיונית תוכניות גדולות. כדאי להקים מחדש את מטה הדיור עם הגדרות אחריות מדוייקות ולהטיל מנגנון קנס ופרס על הרשויות".
יו"ר לשכת השמאים, חיים מסילתי: "רמ"י הוא שחקן בשוק. ככזה אין לו זכות למנות את השמאים. כבר חודש אין שומות ברמ"י, כי 100 שמאים שאמורים לספק שומות לא עובדים. אין מספיק שמאים לפי תיקון 84. צריך שיהיו 100 שמאים, כך שקבלן יחכה חודשיים לשומה מכרעת, לא חצי שנה".
ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, אמר כי "החוק הנוכחי לעידוד דיור להשכרה לא עובד. ההטבות צריכות להיות דיפרנציאליות למי שמשכיר 5, 10 ו-15 שנה. בנוסף, צריך להוציא את נושא היתרי הבנייה מהרשויות המקומיות".
דורון עטיה, בעלים ומנכל אסיה סיירוס: ״על השר להתמקד ברגולציה, תוך הקניית סמכות לאדריכלים לצורך הוצאת היתרים, הגדלת ההיצע והשקעה בתשתיות כגון רכבות מהירות, מכוני טיהור וכדומה”.
איל גלעד, שמאי מקרקעין, מנכ״ל גלעד את ענת יזמות ובנייה: "יש לשווק כמה שיותר קרקעות מתוכננות. לא לאפשר לחברות בודדות להשתלט על מתחמים שלמים. יש להפקיע מיידית מהרשויות המקומיות את הזכות להוצאת היתרי בנייה ולעבור לרישוי עצמי״.
התחדשות, רבותי, התחדשות
איל הנדלר, יו"ר ובעלים קבוצת כנען: "על ראשי המדינה להפנים שטיפול בנושא הדיור זו משימה לאומית, שמצריכה השקעה מחשבתית ותכנונית רבה לצד משאבים. המערכת חייבת לעבור שינוי מהותי בסדר הארגוני ובהתייעלות ובדרך זו לייצר תהליכים שיעזרו לטפל במצוקת הדיור ולהגדיל את היצע הדירות. יש להגביל את משך הטיפול בתביעות לשנה אחת ולקבוע זמן של עד חצי שנה לקבלת היתר. בהיבט התכנוני-אסטרטגי, יש תמימות דעים לגבי המקום של הוועדות המקומיות וסמכותן, והבנה שיש לשים את השיקולים הלאומיים לפני השיקולים המקומיים הרוויים בפוליטיקה ובניגודי עניינים. חייבים להפקיע את סמכויות התכנון של תוכניות בניין עיר ולא רק בתחום ההתחדשות העירונית מהוועדות המקומיות ולהשאיר את הסמכות בוועדות המחוזיות בלבד. הרשויות המקומיות יוכלו כמובן להביע את דעתן ולהגיש התנגדויות כמו כל גורם".
אביעד פרידמן התייחס להחלטה לייעד חצי מיליארד שקל להסכמי מסגרת עם רשויות שיקדמו התחדשות עירונית. "גילינו שראשי ערים לא רוצים התחדשות עירונית, כי יש להם הסכם גג שבו הם מקבלים כסף על בנייה בשטחים פתוחים, בעוד שבהתחדשות עירונית הם רק מוציאים כסף. מעכשיו, ראשי הרשויות הראשונות שיוציאו היתרים של בניית התחדשות עירונית, הם אלה שיקבלו את הכסף".
נחשון קיויתי, יו״ר ובעלי קבוצת בסר, קרא לעודד בתמריצים את היזמים לקדם התחדשות עירונית ולקבוע באופן חוקי את מקסימום תוספת השטחים לבעלי הדירות, תוך כדי התחייבות לעמידה בלוחות הזמנים. "השוק פרוץ, והתחרות מכניסה מאכערים שמפזרים הבטחות לבעלי הקרקע.
התוצאה היא הגדלת תקציב ההקמה ועליית מחירי הדירות". בנושא החניה אמר שיש לחזור לתקן של חניה אחת לכל דירה שגודלה מעל 50 מ"ר. "לא ניתן למכור דירות ללא חניה אחת לפחות", טען.
אייל בהרי, מנכ"ל קבוצת בהרי-צים: ״הפתרון האסטרטגי צריך להיות במינוף התחדשות עירונית, כולל בפריפריה, מה שיגדיל את ההיצע ויפתח אפשרויות לדיור מוזל בפרוייקטים קיימים".
ארנון פרידמן, מנכ״ל חברת אשדר מקבוצת אשטרום: "אני מציע להשקיע בתמריצים לאישור תוספת יחידות דיור לרשויות המקומיות, לעודד את ההתחדשות העירונית ולתגבר את כוח האדם המקצועי בוועדות התכנון. השקעה בתשתיות תאפשר תוספת יחידות דיור בהסכמים מול הרשויות״.
פיני מלכה, מנכ״ל משותף בחברת מעוז דניאל: "צריך להוביל החלטות סופיות לביצוע מטלות ציבוריות ולקבוע את אופן חישוב ההשבחה בפרויקטים של פינוי-בינוי כדי ליצור ודאות. יש לתמרץ את הרשויות במענקים על עמידה בלוחות זמנים לאישור, תכנון וביצוע פינוי-בינוי. שחרור צוואר הבקבוק באישורי רמ״י להקצאת קרקע משלימה ושיווק קרקעות צמודות דופן. חייבים להחדיר בכולם מוטיבציה חיובית לעבודה לטובת הציבור".
לרסן את ההשתוללות
האם המדינה רוצה בכלל להוריד את מחירי הדיור, במציאות שבה רוב התושבים הם בעלי דירות? יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ציין באירוע: "האוצר גוזר היום בסביבות 60% מיסים ישירים ועקיפים מכל דירה שנמכרת. אם דירה נמכרה עד לא מזמן ב-2 מיליון שקל, אז האוצר היה מקבל 1.2 מיליון שקל. היום, כשמחיר אותה דירה עלה ל-3 מיליון שקל, האוצר מקבל כ-1.8 מיליון שקל ממיסים מבלי להניד עפעף. כנ"ל רמ"י, שלאור התנהלותה מחירי הקרקע רק הולכים ומאמירים. ככל שהמחירים גבוהים יותר רמ"י מרוויחה יותר. לכן אין לאוצר ולרמ"י שום אינטרס שמחירי הדירות או הקרקעות יירדו. זוהי גם אחת הסיבות לכך שרמ"י לא מקצה קרקעות משלימות להתחדשות עירונית ומערימה קשיים. כמובן שעלות הדירה מגולגלת לבסוף על הרוכשים".
רונית שבירו אמרה כי "מחירי הדירות שעולים בקצב מסחרר אינם טובים לא ליזמים ולא לציבור הרוכשים, כי הם מסמלים חוסר יציבות ועלולים לגרום לציבור הרחב אי יכולת לעמוד בתשלומים ולזעזע את הקרקע המוניטרית של הבנקים״.
מריו זוזל מאלמוגים: ״אין קשר בין הערכת השמאי לשווי הקרקע לבין המחיר של הזכייה. מחיר הזכיה לפעמים 500% יותר - ראו תוצאות מכרז רמת שרון ודומיו״.
היזם חנן מור, יו״ר קבוצת more: "הבעיה היא ההיצע. המשימה הדחופה ביותר שלכם היא להוציא לפועל עשרות אלפי דירות שכבר זכינו בהן ומחכות להיבנות. אני אגיד כאן משהו לא פופולרי, אבל התחילה השתוללות של רכש קרקעות במחיר מופקע, ועל המדינה לתת על כך את הדעת ולפעול לריסון ההשתוללות".
ערן סיב, נשיא התאחדות קבלני השיפוצים: "תוך חצי שנה אפשר בקלות להפוך 50,000 משרדים לדירות מגורים ( מינימום 40 מ״ר משרד). הבעיה שאף אחד מראשי העיר לא יסכים לקבל פחות ארנונה. יש לחייב את ראשי הערים לשנות ייעוד ממשרדים לדירות מגורים, וכך מחיר הדירות יירד פלאים בפרק זמן קצר״.
קוקטייל שימושים
ורד סולומון-ממן, האדריכלית הראשית של משרד השיכון, ציינה שהיא מתחברת מאוד לבקשת משרדי הממשלה לעבוד יחד, כדי לספק מעטפת צרכים לאוכלוסייה. ״במיוחד במטרופולין צפון ודרום שם משרד הבנוי והשיכון פעיל ומשקיע במיוחד, אנו יוזמים חשיבה אזורית. למשל ישבנו במעלות תרשיחא בשולחן עגול יחד עם 15 ראשי רשויות מהאזור, אחרי שעבדנו שנה וחצי על תוכנית אב.
קראנו למשרדי הממשלה להתחבר לתכנית האזורית, שמטרתה למנף נכסים בגליל. אנחנו מספקים את היצע הדיור, אך כמובן שבמקביל צריך לדאוג למקומות תעסוקה איכותיים, להקים מוקדי חינוך ותרבות מתקדמים ולהקים תשתיות תחבורה ואנרגיה, כי זה מה שימשוך אוכלוסייה לאזורים הללו״.
רון אבידן, מנכ"ל חברת אזורים: "עירוב שימושים זאת מגמה שתלך ותגבר, ובראש וראשונה תצליח במרכזי הערים. זה תואם את אופי המקום, והתושבים הם כאלה שמקבלים ואפילו מבקשים את עירוב השימושים. כרגע עולה התנגדות, כי מרבית האוכלוסייה רגילה שפה גרים ובמקום אחר עובדים או קונים, אבל יש שינוי בטעמים".
יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג: "לאחר שפיתחנו יכולות לקדם הליכים מורכבים באופן דיגיטלי, הגיע הזמן שמוסדות התכנון יעברו רפורמה שתייעל ותקצר את עבודתם באופן מהותי, כך שהדרך להיתר תימשך פרק זמן הגיוני. כך נזכה לראות תנופת בנייה מואצת ועלייה משמעותית בהיקף הפרויקטים בביצוע, בהתחלות הבנייה ובמסירת דירות לרוכשים".
נחשון קיויתי: "הפתרונות לבעיית הדיור ולמחירים העולים נמצאים בכיסם של המשרדים השונים העוסקים בתחום, ובעיקר במשרד השיכון, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד התחבורה. כל משרד נושא באחריות המלאה לשאלה איך הנדל"ן ומחירי הדיור ייראו בשנים הקרובות. חייב להיות שיתוף פעולה בין המשרדים להגשמת המטרה".
שי בירן, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, סיכם: ״אם כל ההמלצות של החברים כאן יתקבלו, ייפתח פוטנציאל של המון התחלות בנייה. אבל כדי שהבנייה תתחיל באמת, צריך שיהיה מי שיבנה״.
שגיא ניב, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב: "לפני שמחפשים פתרונות צריך להגדיר נכון את הבעיה. עמדתי הינה שהבעיה העיקרית איננה מחירי הדיור או היצע הקרקעות כי אם הפיזור הדמוגרפי של אוכלוסיית ישראל לאור תכנון שאינו נותן פתרון הוליסטי של סביבת מגורים מאוזנת ואיכותית בפיזור דמוגרפי נכון אלא נמצאת באזורים מרכזיים בישראל בלבד.
"החוסר בהיצע קרקעות זמינות למגורים הינו חוסר במשאב כמו חוסר בכל משאב אחר, לדוגמא כ"א, רק שהפתרון בהפיכת המשאב לזמין לוקח יותר זמן בשל הליכי תכנון וכמו כן נתקל בחסמים בירוקרטיים וחוסר של יד אחת מכוונת מסונכרנת בין גופי ממשלה, רשויות מוניציפאליות וגופי תכנון.
"לטעמי נדרשת ראייה הוליסטית תכנונית שתייצר אזורים / מטרופולינים שיכללו את כל המרכיבים שיוצרים אקוסיסטם איכותי של מגורים. בין המרכיבים ניתן לציין: היצע מגורים איכותי, נגישות תחבורתית ותחבורה ציבורית, פארקים לתעסוקה סמוכים למגורים שיהיו אטרקטיביים לחברות ממגזרים שונים, שירותים מוניציפאליים איכותיים, מוסדות חינוך (לרבות מוסדות אקדמיים), בריאות (לרבות בתי חולים קרובים), בילוי ופנאי וכדומה.
"מהלך הוליסטי שכזה יכול להיווצר רק בשילוב ידיים ויצירת שולחן עגול של משרדי הממשלה הרלוונטיים השונים (על תת הפעילויות שעליהן הם אמונים, כמו רמ"י, ועדות תכנון וכדומה), ביניהם משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד המסחר והתעשיה. המהלך צריך להתבסס על יישום מהלכים ויצירת ודאות ארוכת טווח המתבססים על שיקולים מקצועיים (בשונה משיקולים פוליטיים), ודאות אשר תגובה בחקיקה מתאימה, הקצאת משאבים מתאימים לטווח הארוך.
"פיזור של אזורי מגורים איכותי בפריסה גיאוגרפית רחבה במדינת ישראל, שיהוו מוקדי משיכה לאוכלוסייה הקיימת והגדלה של מדינת ישראל, יפחית את הלחץ על אזורים ספציפיים ומכאן את עליית המחירים המאפיינת אותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו