מה שהחל כמבצע אמריקני בודד, הפך בשנים האחרונות לחודש שלם של קניות והנחות גם בארץ - והצרכן הישראלי מוצא את עצמו מול שפע של מבצעים, הנחות וקופונים מכל כיוון. תקופה זו מלווה גם בלא מעט סכנות, שאנחנו לא תמיד רואים ולכן לא תמיד ברור לנו כיצד להתמודד איתן.
מגאדג'טים ועד לפריטי אופנה
"יותר מכל חודש אחר בשנה, בחודש זה אנו מוצפים בפרסומות ובמבצעים על מוצרים שמלכתחילה כלל לא תכננו לרכוש", אומרת שרון לוין, מנהלת הסברה בארגון "פעמונים" (עמותה ללא מטרות רווח). "האתגר האמיתי הוא להבחין בין קניות אימפולסיביות לבין הזדמנויות אמיתיות. עבור משפחות המתכננות רכישות גדולות לבית, כמו מוצרי חשמל או ריהוט, זה דווקא יכול להיות הזמן האידיאלי לרכישה מושכלת בהנחה משמעותית". המשמעות - לא תמיד קנייה לא מתוכננת היא לא רצויה, או כזו שגורמת להפסדים.
בחרו בשופינג: המונים במרכזי הקניות ברחבי הארץ ביום הבחירות | // צילום: יניב זוהר, ביג מרכזי קניות
מלכודת כלכלית
תופעה מדאיגה שצפה ועולה בשנים האחרונות, ובמיוחד במהלך חודש זה, היא שקניות הפכו לצורת בילוי כשהמטרה היא הקנייה עצמה - ולא המוצר הנדרש. "השילוב של נגישות דיגיטלית, מבצעים אגרסיביים ותחושת 'הזדמנות שאסור לפספס' יוצר סערה צרכנית שעלולה להוביל להוצאות מיותרות", לוין מסבירה, "אנחנו שוכחים שחיסכון אמיתי הוא לא לקנות מוצר שאין בו צורך, גם אם הוא מוצע בהנחה של 70%".
קל מאוד להיסחף לחוויה הכמעט "משכרת" של שופינג, במיוחד כאשר הכל זמין ונגיש. "בתקופה הזאת אנחנו קונים הרבה מתוך רצון למלא חוויה או להשיג תחושת 'פיצוי' ונחמה מסוימת, בגלל המלחמה.
"אנחנו רוצים לפנק את עצמנו בתקופות הקשות, מה שבהכרח מעלה את כמות הקניות שלנו. זה בסדר כל עוד אנחנו מודעים לכך שהקניות נובעות מתוך צורך מסוים שאנחנו מנסים לספק, ולא מתוך צורך ממשי", לוין אומרת.
הכל במרחק נגיעה
בימים אלו, שבהם פשוט כל כך לקנות הכל, בכל מקום ובכל זמן – מקניות בסופר ועד לבגדים או מוצרים לבית – ניתן באופן טבעי גם לעשות יותר קניות. "ניתן לרכוש כמעט כל דבר בלחיצת כפתור פשוטה", אומרת שרון, ומוסיפה כי בתקופת המלחמה יש אף נטייה לאגור מזון ומוצרים, מתוך פחד קיומי. "זה קרה גם בקורונה, עם נייר טואלט וביצים, ולאחרונה זה התבטא בשישיות של מים שאנשים רכשו לשעת חירום. זה נותן אשליה של ביטחון", היא מסבירה. "לא פעם מטרגטים אותנו ברשתות החברתיות, כך שאוטומטית קופצות לנו פרסומות לגבי מוצרים שאולי נרצה לקנות. לכן קל להתפתות ולקנות עוד ועוד דברים, מה שגורם לצריכה מוגברת באופן משמעותי".
גם המבצעים מהווים חלק ממניפולציה מתמשכת שמופעלת על צרכנים, שבמסגרתה נגזר עלינו דד-ליין מסוים כדי לרכוש מוצר בהנחה. "כצרכנים אנחנו לא רוצים לפספס את הקנייה, כי נותנים לנו תחושה של דחיפות, שנקנה כל עוד יש מבצע. הקהל הישראלי לא אוהב 'לצאת פראייר', ולכן לא פעם הוא קונה בזמן הזה - אלא שהאפקט של זמן מוגבל הוא לא אמיתי, כי כל הזמן יש מבצעים, קופונים והנחות".
לא הכל שחור
אם אנחנו צריכים לקנות ספה לבית או מוצר חשמלי, יכול להיות שחודש הקניות הוא אכן זמן טוב לרכישה. מצד שני, לא תמיד ההנחות הן ממשיות, כי לעיתים "מקפיצים" את המחיר לגבוה יותר מהמחיר המקורי - זאת על מנת להדגיש את משמעות ההנחה. בעניין זה ממליצה לוין "לערוך בדיקה והשוואת מחירים מעמיקה לפני הרכישה".
אז מה ניתן לעשות כדי להימנע מקנייה לא חכמה?
"יש כמה דרכים להתמודד עם הסוגיה", לוין מסבירה, "בהן: הכנת רשימת קניות מדויקת מראש, השוואת מחירים יסודית ואף בחינה מעמיקה של עלויות נלוות כמו משלוח ומיסים. במיוחד בתקופה של יוקר מחיה מתמשך," היא מסכמת, "חשוב להבין שמבצע אמיתי הוא כזה שעונה על צורך אמיתי, ולא כזה שיוצר אותו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו