עיכובים אפשריים בהקמת יחידות ייצור ומתקני אגירה עשויים להוביל לפגיעה ברמת האמינות של אספקת החשמל. פגיעה זו מתבטאת בגידול משמעותי בשעות שבהן משק החשמל לא יוכל לספק את מלוא הביקוש, כך עולה מדוח ביקורת המדינה בנושא פיתוח משק החשמל לקראת שנת 2030.
שאול גולדשטיין מנכ"ל נגה: אנחנו במצב לא טוב ולא מוכנים למלחמה אמיתית" (ארכיון - 20.06.24) // INSS
יש לציין כי על פי מסמכי נגה, החברה ממשלתית הישראלית לניהול משק החשמל במדינה, קיימת סבירות גבוהה שיקרו עיכובים. תוצאות הסימולציה שערכה נגה לתרחיש זה משקפות 6.5 שעות אי-אספקה של מלוא הביקושים בשנת 2027 ו-9.9 שעות אי-אספקה בשנת 2028 - עד פי 3.4 משעות אי-האספקה שתוכננו בתוכנית הפיתוח, דבר שעשוי להתבטא בנזקים למשק.
עיכובים אלה, עלולים להסב למשק נזקים כבדים בהיקף של 776 מיליון ש"ח בשנת 2027 ו- 2.44 מיליארד ש"ח בשנת 2028. שיעור הגידול המצטבר הצפוי בשיא הביקוש לחשמל עד שנת 2030, עומד על 33% משיא ביקוש של 14.6 גיגה ואט ב 2022 ל 19.4 גיגה ואט.
בדוחות מבקר מדינה קודמים צוין כי תכנון התשתיות במשק החשמל בישראל מאופיין בראייה קצרת טווח ולשנים מעטות בלבד, וכי במשך שנים משק החשמל מתנהל ללא תוכנית אב. זאת, לעומת מרבית המדינות המפותחות בהן תכנון משק החשמל נערך לטווח של 10-20 שנים. בישראל, התכנון עומד על 8 שנים בלבד, לאחר שהוארך מחמש שנים. זאת על אף המאפיינים הייחודיים של ישראל, כגון היותה אי-אנרגטי, הצפיפות בה, הפערים בין אזורי ייצור החשמל בפריפריה לאזורי הצריכה שהם בעיקר אזור המרכז, ועוד.
עוד צוין בדוחות קודמים כי מקטע הייצור התפתח ללא תוכנית מתכללת ונשען על החלטות של מנהל המערכת ורשות החשמל, ועל תוכניות ספציפיות שגובשו בהתאם ליעדים שונים של הממשלה. בביקורת עלה כי משרד האנרגיה לא תיקן את הליקוי עליו הצביע משרד מבקר המדינה בדוחות קודמים בדבר היעדר גיבוש תוכנית אב למשק החשמל, ולפיכך, תכנון משק החשמל מתבצע ללא ראייה מתכללת ארוכת טווח.
לוחות הזמנים שקבע משרד האנרגיה לגיבוש ואישור מלאי תכנוני של מתקני ייצור, הדרושים לשנים 2028-2029, הותיר פרק זמן של חמש עד שש שנים בלבד להקמת תחנות כוח. פרק זמן זה עלול להיות בלתי מספק, לעומת זמן הקמת תחנת כוח פרטית בישראל, שמשכה שש עד שבע שנים.
בנוסף, קיים פער בין תחזיות היצע הגז למשק החשמל שערכה נגה, ולפיהן קיים סיכון למחסור באספקת הגז למשק החשמל החל משנת 2026, לבין תחזיות רשות הגז, אשר לפיהן לא צפוי מחסור בגז למשק החשמל. אם התחזית למחסור בגז תתממש, הנזק מכך מוערך בכ-186 מיליון שקלים לפחות בשנת 2030. עוד נמצא כי לנגה, האמונה על הכנת תוכניות הפיתוח של מקטע הייצור, אין נתונים על היקפי הגז הזמינים לייצרני החשמל השונים, בין היתר מאחר שמדובר במידע מסחרי של יצרנים פרטיים. בהיעדר נתונים אלה, נפגעת יכולתה של נגה לתכנן ולתפעל את משק החשמל באופן המיטבי.
לגבי היקפי הייצור באנרגיות מתחדשות בישראל, נמצא כי הם היו נמוכים מהיעדים שקבעה הממשלה באופן עקבי. כך, היעד לשנת 2020 - 10% ייצור באנרגיות מתחדשות, הושג רק בסוף שנת 2022. היקף זה נמוך אף בהשוואה למדינות ה-OECD, בהן עמד הייצור מאנרגיות אלה בשנה זו על 31.3% בממוצע. בסוף שנת 2023, אחוז זה בישראל עמד על 12.5%, לעומת יעד הממשלה ליצור 30% אנרגיות מתחדשות ב 2030.
בנוסף, חח"י עדיין לא השלימה פרויקטים מתוכניות פיתוח קודמות בהיקף כולל של כ-4.7 מיליארד שקלים. 27% מהפרויקטים מתוכנית הפיתוח לשנים 2018 - 2022 טרם הסתיימו ונגררו לתוכנית הפיתוח לשנים 2023-2030.
דוח המבקר התייחס להרעה במצב הפיננסי של חח"י מאז שנת 2020, שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בעלייה של כ-26.3% בחוב הפיננסי ובירידה של כ- 10.9% ברווח התפעולי שלה. כפועל יוצא מכך, חח"י אינה עומדת ביעדים הפיננסיים שנקבעו לה. מגמה זו עתידה להמשך עד לשנת 2030. לאור זאת, קיים סיכון לאי-יכולת לממש את תוכנית הפיתוח במלואה, בין היתר, בשל ניסיון העבר לפיו חח"י לא ביצעה את תוכניות הפיתוח במלואן על רקע דומה.
בשורה התחתונה, נכתב כי פעולות משרד האנרגיה, האמון על קידום משק החשמל, אינן מספיקות כדי לקדם את הקמת תשתיות החשמל הדרושות בשנים הבאות בקצב הנדרש. עקב כך הסיכון של אי-מימוש תוכנית הפיתוח הוא גבוה.
ממשרד האנרגיה נמסר "משרד האנרגיה והתשתיות פועל ללא לאות על מנת להבטיח ביטחון אנרגטי ואנרגיה נקייה וזמינה לכלל תושבי ישראל. המשרד לוקח בחשבון את השינויים הדרמטיים, ההתפתחויות הטכנולוגיות והתרחישים השונים במשק, ופועל להטמעתם ולתכנון המשק עשורים קדימה, זאת על מנת שלישראל יהיה משק מודרני, אמין, יציב ונקי".
לדברי מתניהו אנגלמן, "ממשלת ישראל אינה נערכת מספיק לנזקים שעלולים להיגרם למשק בגין עיכובים בהקמת יחידות ייצור ומתקני אגירה".
רשות החשמל מצרה על כך שמבקר המדינה בחר להתעלם ממכתב התגובה ששלחה הרשות לטיוטת הדו"ח לפני כחצי שנה. מפאת קוצר היריעה נגיב בקצרה לטענות המרכזיות אותן בחר המבקר לפרסם תוך התעלמות מהתייחסות הרשות.
להלן תגובת הרשות:
1. לעניין תכנית הפיתוח, רשות החשמל אכן סבורה כי התכנית שהוגשה על ידי נגה אינה מספקת את צרכי משק החשמל. התכנית אינה מספקת בהיבטי ההספק הנדרש למשק, אינה בוחנת את מלוא פוטנציאל הייצור הסולארי, מגבילה את כמות האגירה ועוד. הרשות פעלה להגדיל באופן ניכר את ההספק שיוקם בשנים הקרובות, מעבר להמלצות שהופיעו בטיוטת תכנית הפיתוח למקטע הייצור.
2. לעניין תכנון ארוך טווח, המבקר מוזמן להתעדכן בהחלטת הממשלה שעברה כחלק מהחלטות התקציב לשנת 2025 וביניהן קבלת המלצות הצוות הבין-משרדי בהובלת מנכ"ל משרד האנרגיה לעניין צרכי הקמת ההספק הקונבנציונאלי עד שנת 2040.
3. לעניין ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, הרשות ציינה במספר רב של מענים לדו"חות המבקר וגם הפעם כי בחירתו של המבקר לבצע השוואה פשטנית של ישראל למדינות אחרות מתעלמת מייחודיותה של ישראל ומהחלטות הממשלה הרבות שהתקבלו בנושא זה בשנים האחרונות.
4. לעניין מימון תכנית הפיתוח, מבקר המדינה אינו מעודכן במצב הפיננסי של חברת החשמל. בדיווח שפרסמה החברה ביום 15 לאוגוסט 2024 ניתן לראות כי החוב של חברת החשמל הוא הנמוך מזה עשור. על כן הקביעה כי "מגמת ההרעה במצבה הפיננסי של החברה צפויה להימשך" היא הפוכה לחלוטין למציאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו