דו"ח חדש של מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי) חושף שורה של כשלים חמורים בהתנהלות חברת קצא"א, האחראית על תשתיות הדלק החיוניות של ישראל. הממצאים המדאיגים מעלים כי במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע שומר החומות, המדינה עמדה על סף משבר דלק חמור בשל חוסר מוכנות והיערכות לקויה.
"לקו הצינור אירופה-אסיה חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל. ממשלות ישראל לא השכילו להיערך כנדרש לשעת חירום והשתהו בקבלת החלטות", קבע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
לפי הדו"ח, נמל אשקלון הושבת עקב איומים ביטחוניים, בעוד נמל חיפה ומקשרי הדלק באשדוד היו בסכנת השבתה במקרה של הסלמה בחזית הצפון. במקביל, נמל אילת לא היה כשיר לפריקת דלקים בשל מגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה. כתוצאה מכך, נאלצה קצא"א להיערך בזמן קצר ולהכשיר יכולת פריקה מהירה של תזקיקים ישירות למשאיות באילת, ללא יכולת אחסון והזרמה מהאתר.
הביקורת מצביעה על סיכונים סביבתיים משמעותיים: כ-47% מקו הנפט הגולמי המחבר בין אילת לאשקלון עובר באזורים ברמת רגישות סביבתית "גבוהה עד גבוהה מאוד", כאשר 101 ק"מ מהצנרת עוברים בשמורות טבע וגנים לאומיים. למרות המלצות משנת 2015 להתקנת מגופי בטיחות נוספים, הדבר טרם בוצע.
הדו"ח חושף גם ליקויים חמורים בניהול החברה: קצא"א מעסיקה דובר שהורשע בפלילים, ריצה תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות ונקנס ב-900,000 שקל. החברה משלמת ליועץ המשפטי החיצוני כ-2.5 מיליון שקל בשנה בממוצע ללא אישור רשות החברות הממשלתיות, תוך שימוש בפטור ממכרז.
בנוסף, החברה נכשלת בייצוג הולם: רק 17% מחברי הדירקטוריון הן נשים, ושיעור הנשים בהנהלה עומד על 13% בלבד. בדירקטוריון אין כלל ייצוג (0%) לאנשים עם מוגבלות, ליוצאי אתיופיה ולעולים חדשים.
עיכוב בקבלת החלטות
המבקר מתח ביקורת חריפה על התמהמהות הממשלה בקבלת החלטות. כך למשל, הדיונים בעניין הסכם מד-רד ומדיניות אפס תוספת סיכון נמשכו כשנתיים וחצי, כאשר המשרד להגנת הסביבה נותר במחלוקת עם יתר משרדי הממשלה. גם לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד סיכום עבודת הצוות הבין-משרדי במאי 2024, הממשלה טרם דנה במסקנות והמלצות הצוות.
בתחום הפיננסי, הדו"ח מצביע על כך שהחברה השקיעה בשנת 2022 בניירות ערך סחירים וספגה הפסדים כתוצאה מירידת ערך ומהפרשי שער. בנוסף, החברה אינה מציגה את תוצאות פעילותה לפי מגזרי פעילות מרכזיים, דבר המקשה על בחינת יעילותה.
המבקר ממליץ כי ראש הממשלה, יחד עם שרי האנרגיה והאוצר, יבחנו את האפשרות להעביר את האחריות על קצא"א למשרד האנרגיה, נוכח חשיבותה למשק האנרגיה ולאור המעבר הצפוי לאנרגיות מתחדשות.
קצא"א: "ההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה על קצא"א סיכנו את הביטחון האנרגטי"
תגובת קצא"א לדו"ח מבקר המדינה: ''מבקר המדינה קובע בדו"ח בנושא קצא"א - ההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה סיכנו את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל במלחמת 'חרבות ברזל'. קצא"א מברכת על דו"ח מבקר המדינה שקבע באופן חד משמעי שההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה על קצא"א סיכנו את הביטחון האנרגטי של ישראל ערב מלחמת חרבות ברזל, פגעו במשק הדלקים, בשל היעדר כשירות לפריקת תזקיקים, במוכנות לחירום, במלאים ובשימור היתירות.
"עוד ציין המבקר כי קצא"א היא גורם מרכזי וחיוני במשק האנרגיה בזמן שגרה ובזמן חירום. התייחסותו של המבקר לאימוץ מסקנות הצוות הבין-משרדי, בראשות אמיר ברקן, בעניין הרחבת הפעילות בנמל אילת מהווה חיזוק להחלטת הממשלה, ועל משרד רוה"מ, משרדי הביטחון, האנרגיה והאוצר והמל״ל, לפעול בהקדם ליישום החלטת הממשלה, מול המשרד להגנת הסביבה.
''מאז הטלת ההגבלות התריעה קצא"א שוב ושוב על הסיכון שבמימושן ועל השלכותיהן על משק האנרגיה והביטחון האנרגטי- דוח מבקר המדינה מוכיח את טענות קצא"א מעבר לכל ספק. מאז ומתמיד וביתר שאת מאז ה-07.10 קצא"א ועובדיה המסורים פועלים סביב השעון לאספקת אנרגיה רציפה לגופי הביטחון ולמשק בישראל והם ימשיכו לעשות כך. קצא"א מצוידת בכל האמצעים המקצועיים ביותר להגנה על ערכי הטבע, הים והסביבה ועומדת בכל התקנים הבינלאומיים''
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו