נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בישיבת הממשלה הערב (ראשון), על נושא התקציב לשנת 2024, כי הצעדים שהציעה הממשלה בתקציב הנוכחי אינם מספיקים וחשוב להקדים צעדים כמו העלאת המע"מ לשנת 2024.
כזכור, "ישראל היום" חשף את הגזרות הכלכליות שאותם מבקשים פקידי האוצר להעביר בתקציב כדי לאושש את ישראל כלכלית על רקע הוצאות המלחמה.
בין השאר מדובר בהעלאת מיסים, במס הכנסה על שכר דירה, בהקפאת נקודות זיכוי על ילדים, הקפאת הרפורמה בתחבורה הציבורית, מס על הזמנות מאתרי קניות בחו"ל, "מס נטפליקס" וגם ביטול הטבות למסיימי תואר אקדמי.
לדברי הנגיד, אמיר ירון: "הצעדים המוצעים בהצעת המחליטים הם בכיוון הנכון וטוב שכך. חשוב מאוד שצעדים אלו ייושמו. ברצוני להדגיש כי לאחר ניתוח הצעדים המוצעים – הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, עולה כי סך היקף ההתאמות עדיין קטן מהגידול הפרמננטי של 20 המיליארדים שהוזכר לעיל. בפרט, ההיקף של הצעדים המוצעים בצד ההוצאות מוגבל, ומחדד את קוצר היריעה להתכנסות באמצעות ריסון ההוצאות בתקציב".
"העלאת מע"מ כבר ב-2024 ולכל המאוחר עד תחילת 2025"
"יתירה מזאת", מדגיש הנגיד, "האתגר בולט אף יותר לאור העובדה שמעבר לסוגיית המלחמה, הצעת התקציב כוללת תוספת לא מבוטלת בגין הוצאות שתוקצבו בחסר בתקציב 2024 ולהן אופי פרמננטי גם כן".
"לאור כל זאת, קשה לראות כיצד ניתן לבצע את ההתאמות האמורות לעיל ללא נקיטת צעדים להגדלה פרמננטית של ההכנסות כגון העלאת מע"מ, וצעדים אחרים שצפויים להניב הכנסות בהיקף מספק. משום כך חשוב לאמץ צעדים כאלה כבר עם התקציב הנוכחי כדי לשכנע את הציבור והשווקים בנחישות הממשלה לשמר תוואי פיסקלי אמין. יתירה מזאת, בהינתן סדרי הגודל העדכניים של ההתאמות הנדרשות נכון היה אף להקדים את היישום של חלק מההתאמות בצד ההכנסות כגון מע"מ לשנת 2024 וודאי שחשוב ליישמן לכל המאוחר עד תחילת 2025".
הנגיד הדגיש עוד כי כדי שהשווקים יגלו "סובלנות" כלשונו כלפי הגירעון הגדול בשנת 2024, חשוב שהחלטות הממשלה בתחום התקציב יוליכו לכך שישראל לא תצעד לעבר תוואי חוב עולה באופן מתמשך.
ניהול סיכונים
"תפיסה של השווקים שישראל צועדת לעבר תוואי שכזה עלולה לגרור עליית תשואות, פיחות ואינפלציה ופגיעה בצמיחה העתידית. מדובר בניהול סיכונים. בהקשר זה אזכיר שבשווקים אפקט התגובה השלילי הוא לא תמיד ליניארי. קשה לנבא מתי תתרחש נקודת הפיתול שבה השווקים יתמחרו מחדש את הסיכון הזה, אך ככל שההתאמות הללו לא קורות, ההסתברות לכך גדלה. שימור האמינות הפיסקלית בנסיבות הנוכחיות כרוך במאמץ ניכר, אך זהו מאמץ הכרחי המהווה חלק מ"מס רצינות" שנכון לשדר לשווקים כבר בעת הזאת".
"הכלכלה הישראלית איתנה ביסודה", הוסיף ירון, "ויש לה את המאפיינים הנדרשים לשגשג גם בשוך המלחמה. אך הדבר לא יקרה מאליו. חשוב לזכור שצמיחה כלכלית נשענת קודם כל על משק יציב וביטחון המשקיעים".
לבסוף אמר הנגיד כי "למדיניות הממשלה בהתמודדות עם שלל הקשיים תוך שמירה על אחריות פיסקלית יש משמעות מכרעת ליכולתו של המשק להתאושש מהשפעות המלחמה ולשוב לצמוח במהרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו