בית ספר לקופים: "הם מגיעים אלינו ללמוד כיצד לתקשר עם קופים אחרים"

במקלט הקופים הישראלי מתגוררים מאות קופים, רבים מהם יוצאי מעבדות • מייסדת ומנהלת המקום שיתפה בתהליך שעוברים הקופים המגיעים אליו – וסיפרה על כמה חיבורים מרגשים במיוחד

קופי הגנון הירוק באבו ויונס, במקלט הקופים הישראלי. צילום: באדיבות מקלט הקופים הישראלי

מאז הוקם בשנת 1996 על ידי ד"ר תמר פלדמן, שמנהלת את המקום עד היום, מקלט הקופים הישראלי הציל את חייהם של קופים רבים, וגם של חיות אחרות שהגיעו אל המקום, הראשון בעולם שמשקם קופים יוצאי מעבדות.

מאז 2021, מנהלת עמותת המקלט מבצע שמטרתו לקלוט את 1,000 קופי המקוק שנותרו במחוות מזור, אשר גודלו, בין היתר, כדי להיות מיוצאים למטרות מחקר. "החווה נסגרה על ידי המדינה, ואנו נענינו לבקשת רשות הטבע והגנים לטפל בקופים שנשארו בה, במקום עצמו עד שנוכל להעביר את כולם אלינו למקלט", סיפרה ד"ר פלדמן ל"ישראל היום". "כיום חיים אצלנו כ-800 קופים מ-16 מינים שונים, רובם קופי מקוק. כשקופים מגיעים אלינו, לא פעם אנו רואים התנהגויות אבנורמליות כתוצאה מהפגיעה הנפשית שחוו. בתהליך רגיש ומקצועי, עוברים הקופים חיבור לקופים אחרים במה שאנו קוראים לו 'בית הספר לקופים', שבו הם לומדים את הניואנסים של התקשורת בין הקופים, ובכך הם לומדים לחיות בשלווה בחברת בני מינם".

מקלט הקופים הישראלי // צילום: עמותת תיירות חבל מודיעין

מעבר להצלת הקופים עצמם, העמותה פועלת גם בפן החינוכי, וזאת כדי להסביר לציבור הרחב על הקופים. "המקלט הוא מקום שבו יוכל כל אדם להכיר קופים תוך כדי הבנה שיש לכבד אותם ואת המרחב שלהם. העמותה מציעה סיורים לימודיים לאוכלוסייה רחבה החל מילדי גן, בתי ספר, סטודנטים ועד לגמלאים", אמרה ד"ר פלדמן.

בהמשך דבריה, היא הסבירה על פעילויות השיקום שמתחוללות במקלט, כשתיארה מה קורה לגור קופים שנקרע מהוריו ומסביבתו הטבעית: "גור כזה צמוד לאמו בחצי השנה הראשונה לחייו, והוא שומר על קרבה רבה אליה לפחות עד סוף שנתו הראשונה. זו תקופה קריטית עבורו, שבה הוא מפתח את הביטחון הנדרש לו להתמודדות עם הסביבה. בנוסף לניתוק מאמו, נגזלת מהגור גם הזכות הבסיסית לחיות עם קופים אחרים, דבר המעצים את הסבל ואת התסכול שלו".

אחד מהמקרים האלו הוא זה של נד, קוף בבון שבמשך שנים רבות ישב לבדו בגן חיות ברפיח שברצועת עזה, עד שחולץ והגיע אל המקום. "אחרי תקופת ההסגר, הוא עבר להתגורר סמוך לליה ונירה, שתי קופות בבון שהוצאו מפינת חי. ביום הראשון, ליה, שהיא מאוד תקשורתית, ניסתה להתקרב אליה, וכשהוא לא נרתע ממנה היא החלה לגעת בו במכוון ולסרק את פרוותו. נד, שזו הייתה פעם הראשונה שבה הוא סורק, כל כך התלהב מהמחווה, שהוא הפנה את כל גופו אליה – ומאז היא מטפחת את פרוותו בכל הזדמנות. התנהגות הסירוק משמשת בעיקר לחיזוק הקשר החברתי בין הקופים".

הקופים טודו ודיוניסוס במקלט הקופים הישראלי, צילום: באדיבות מקלט הקופים הישראלי

אנשי המקלט מנסים לחבר בין קופים ניצולים מאותו סוג, אך לא הדבר מתאפשר תמיד, מה שמצריך חיפוש אחר הקוף המתאים ביותר ממין אחר שישמש חבר לאותו קוף. "כך קרה עם רותם, גונון לבן סנטר שנותר לבד, ולכן הוחלט להעביר אותו לביתן של רקפת וכלנית, שתי קופות גונון ירוק מבוגרות. היינו במעקב צמוד לראות כיצד נוצרת החבורה הזו, שכן קופי הגונן הירוק קטנים בהרבה מקופי גונון לבן סנטר, וכולם אכן מסתדרים באופן נהדר מאז שהם עברו להתגורר ביחד", סיפרה.

מה מצבם של הקופים החיים בטבע?
"מצבם בכי רע. אזורי המחיה של הקופים מצטמצמים בשל הרס היערות וכניסת האדם ליותר ויותר לשטחי הקופים וחיות הבר האחרות. מרבית מיני הקופים נמצאים ברמה מסוימת של סכנת הכחדה. אחת התופעות העצובות ביותר היא תופעה שהולכת ומתעצמת של לכידת גורי קופים לצורך צילום סרטונים ברשתות החברתיות. אלו חיים קשים מאוד, אז אל תעשו לייק ואל תשתפו את אותם סרטונים".

במקום מטפלים במאות קופים ממינים שונים. ד"ר תמר פלדמן // צילום: באדיבות מקלט הקופים הישראלי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר