לאחר שנתקע במשך למעלה משלושה עשורים בים ודל ליד אנטארקטיקה, קרחון A23a, הקרחון הגדול בעולם, החל לנוע צפונה לכיוון מים חמים יותר. מדענים מהסקר האנטארקטי הבריטי (BAS) אישרו את ניתוקו של A23a באמצעות תמונות לוויין’ ועוקבים אחר התקדמותו.
A23a משתרע על פני שטח של כ-3,672-4,000 קמ”ר, מה שהופך אותו לגדול יותר ממדינת רוד איילנד בארה"ב וכפול בגודלו מלונדון רבתי. עובי של 400 מטרים גרם לחלקו התחתון להיתקע בקרקעית הים, מה שמנע ממנו לנוע עם זרמי האוקיינוס במשך למעלה מ-30 שנה.
בשנת 1986 התנתק A23a ממדף הקרח פילכנר, אך נשאר מקובע בשל משקלו ועומקו. בשנת 2020 הוא החל להצטמצם מספיק כדי להשתחרר מקרקעית הים, והחל במסעו האיטי צפונה. עם זאת, במקום להיסחף לכיוון האוקיינוס האטלנטי הדרומי, הוא נלכד בתופעה הידועה כעמודת טיילור – מערבולת מים מסתובבת, הנגרמת מפגיעת זרמי האוקיינוס בהר תת-ימי. תופעה זו גרמה ל-A23a להסתובב במקום, כאשר הוא משלים סיבוב כל 24 ימים, ועיכבה את מסעו הצפוי צפונה.
לאחרונה הבחינו מדענים כי A23a נחלץ מעמודת טיילור, וכעת הוא נסחף צפונה לכיוון המים החמים יותר של האוקיינוס האטלנטי הדרומי. מומחים צופים כי במהלך מסעו, הקרחון עשוי לנוע לכיוון האי התת-אנטארקטי דרום ג'ורג'יה, שם יפגוש טמפרטורות חמות יותר, שככל הנראה יובילו להתפרקותו לקרחונים קטנים יותר, ולבסוף להמסתו. האזור סביב אי דרום ג'ורג'יה ידוע כ"בית הקברות של הקרחונים", מכיוון שקרחונים ענקיים רבים נסחפים לשם ומתפרקים.
ד"ר אנדרו מייג'רס, אוקיינוגרף בסקר האנטארקטי הבריטי, אמר כי "אנחנו סקרנים לדעת אם הוא יעקוב אחר אותו מסלול כמו קרחונים גדולים אחרים שהתנתקו ממדף הקרח האנטארקטי, וחשוב עוד יותר: מה תהיה ההשפעה על המערכת האקולוגית המקומית?". הביוגיאוכימאית לורה טיילור, שחקרה את A23a מספינת מחקר, הדגישה את היתרונות הפוטנציאליים של תנועת הקרחון על מערכות אקולוגיות באוקיינוס: "אנחנו יודעים שקרחונים ענקיים אלה יכולים לספק חומרי הזנה למים שדרכם הם עוברים, ויוצרים מערכות אקולוגיות משגשגות באזורים שאחרת היו פחות פוריים", היא ציינה.
מסעו של A23a מספק הזדמנות משמעותית למדענים לחקור כיצד קרחונים ענקיים משפיעים על המערכות האקולוגיות סביבם, כולל רשתות מזון ורמות פחמן באוקיינוס. חוקרים על סיפון RRS Sir David Attenborough (כן, הספינה הבריטית החוקרת את אנטארקטיקה קרויה על שם מגיש הטלוויזיה) אספו נתונים מהמים סביב A23a כחלק מפרויקט BIOPOLE. באמצעות דגימות שנאספו סביב הקרחון, הם מקווים לקבל תובנות לגבי סוגי החיים העשויים להתפתח בקרבת הקרחון וכיצד הוא משפיע על הפחמן באוקיינוס ועל האיזון שלו עם האטמוספירה.
בעוד A23a נמס, הוא ישחרר ברזל ומינרלים שמעשירים את המים ומעודדים התרבות של פיטופלנקטון, המהווה את בסיס שרשרות המזון באוקיינוס. עם זאת, מדענים מודאגים גם מההשלכות הרחבות יותר של שינויי האקלים על האזורים הקוטביים.
הסקר האנטארקטי הבריטי ממשיך לעקוב אחר המצב. דובר ממחלקת התקשורת של BAS אמר שהמדענים שלהם "ממשיכים לעקוב אחר המצב", ויעדכנו שוב כאשר יהיה על מה. מומחים מעריכים כי A23a ימשיך את מסעו באוקיינוס הדרומי בעקבות הזרם הסובב-אנטארקטי, אשר מניע כמות מים הגדולה פי מאה מכל הנהרות בכדור הארץ יחד.
מדענים להוטים לראות כמה זמן A23a ישמור על מעמדו כקרחון הגדול בעולם, ומה יגלה מסעו האוקייני על המערכות האקולוגיות הימיות באנטארקטיקה. לאחר יותר משלושה עשורים של ‘קיפאון’, תנועתו מעניקה למדענים הזדמנות חסרת תקדים ללמוד את הדינמיקה של קרחונים גדולים ואת השפעתם על תהליכים אוקייניים גלובליים. אמנם, הוא לא יגרום לשרשרת תגובות בנוסח "היום שאחרי מחר", אך הוא בהחלט עשוי לשמש מקרה מבחן לבדיקת השינויים העולמיים שיכולים להתרחש מהמסת קרחוני ענק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו