שלום עכשיו, מלחמה לפני זה: מה הנורווגים עשו לפני הסכם אוסלו?

מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת לארכיאולוגיה אנתרופולוגית מערער על ההנחה הרווחת כי רמות האלימות בתקופת הוויקינגים בנורווגיה ובדנמרק היו דומות. צוות חוקרים בינלאומי, שכלל אקדמאים מנורווגיה, גרמניה וארה"ב, גילה כי האלימות הבין-אישית – כלומר, אלימות שאינה מבוצעת כעונש על ידי הרשויות – הייתה הרבה יותר נפוצה בנורווגיה לעומת דנמרק. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד על ההיסטוריה הסופר-אלימה של הנורווגים.

הממצאים מתבססים על ניתוח שרידי שלדים מתקופת הוויקינגים בשתי המדינות. בנורווגיה, 33% מהשלדים הראו סימני פציעות שהחלימו, מה שמעיד על כך שעימותים אלימים לא היו נדירים. יתרה מזאת, 37% מהשלדים הראו סימני טראומה קטלנית (כלומר, פציעות שגרמו למוות), המדגישים את השימוש התכוף והקטלני בכלי נשק. לעומת זאת, בדנמרק, רק כ-6% מהשלדים הראו סימני מוות אלים, וכמעט כולם היו תוצאה של הוצאות להורג ע”י הרשויות.

הבדל משמעותי נוסף נמצא בנוכחות של כלי נשק בקברים: בנורווגיה, החוקרים זיהו יותר מ-3,000 חרבות מסוף תקופת הברזל ותקופת הוויקינגים, בעוד שבדנמרק נמצאו רק כמה עשרות. ממצא זה מלמד שכלי נשק מילאו תפקיד משמעותי בזהות ובמעמד החברתי של הוויקינגים הנורווגים, ומדגיש עוד יותר את הקשר של התרבות הזו לאלימות.

זאת לעומת החברה הדנית, שהייתה ריכוזית יותר, עם היררכיות חברתיות ברורות וסמכות מרכזית חזקה, שהיתה מפעילת האלימות המרכזית, ולכן האלימות בדנמרק הייתה יותר "מאורגנת", וקשורה בעיקר להוצאות להורג רשמיות. הדבר בא לידי ביטוי גם בבניית מבני ענק וביצורים, במיוחד בתקופת שלטונו של המלך האראלד בלוֹטאנד (המוכר כיום בתרגום האנגלי, בלוטות’) גוֹרְמְסֶן במאה ה-10, שהדגימו את הנטייה של החברה הדנית לעבודה מתואמת והיררכיות חברתיות מאורגנות יותר.

החוקרים מציעים כי המבנה החברתי הנוקשה יותר של דנמרק הביא לכך שהאלימות הייתה פחות תכופה ויותר ‘שיטתית’. לעומת זאת, החברה הנורווגית המבוזרת יותר חוותה יותר אלימות בין ‘אזרחים’, כפי שמעידות הפציעות הרבות שנמצאו בשלדים. הדבר גם מחזק את התיאוריה הרחבה יותר שלפיה סמכות חזקה יותר והיררכיות חברתיות מאורגנות יותר יכולות להפחית את רמות האלימות הכוללות בחברה על ידי ריכוז השימוש בכוח תחת שליטה רשמית.