מה באמת מניע אותנו? חוקרים מאוניברסיטת HSE ומבית הספר להגיינה ורפואה טרופית בלונדון גילו את התשובה: 15 מניעים בסיסיים שהתפתחו לאורך האבולוציה האנושית מכוונים את ההחלטות והבחירות שלנו בכל יום.
במקום להתבסס על מודלים פסיכולוגיים מסורתיים כמו פירמידת הצרכים של מאסלו, החוקרים בחנו מה אפשר לאבות אבותינו לשרוד ולהתרבות. מחקרם, שפורסם בכתב העת Personality and Individual Differences, מספק הבנה חדשה של המניעים האנושיים.
החידוש העיקרי במחקר אינו רק בזיהוי המניעים, אלא בהבנת הקשרים ביניהם. "באמצעות טכניקות פסיכומטריות מבוססות רשת (network), יכולנו לצפות כיצד מניעים מתייחסים זה לזה", מסבירה אלבינה גליאמובה, חוקרת במרכז למחקר חברתי-תרבותי ב-HSE. "למשל, המניעים של אהבה וטיפוח ממוקמים קרוב זה לזה ברשת, מה שהגיוני מנקודת מבט אבולוציונית, שכן דאגה לצאצאים מגבירה את סיכויי ההישרדות שלהם".
איך פועלת מוטיבציה?
עורכי המחקר ערכו סקר מקוון בקרב יותר מ-500 משתתפים, שהתבקשו לדרג 150 היגדים הנוגעים להעדפות יומיומיות, פחדים, תשוקות ושאיפות חברתיות. ההיגדים התבססו על מניעים שזוהו בעבר במחקרים אחרים כמשקפים צרכים פיזיים, מיניים או חברתיים. לדוגמה: "אני נהנה לרכוב על רכבות הרים", "אכילה פחות חשובה לי מכפי שנראה לרוב האנשים", ו"אני מקדיש זמן רב לשמירה על קשר עם חבריי".
לאחר ניתוח קפדני של תשובות המשתתפים, החוקרים חילקו את 15 המניעים לחמש קטגוריות:
- סביבתית: צבירה (Hoard) ויצירה (Create)
- גופנית: פחד (Fear), גועל (Disgust), רעב (Hunger) ונוחות (Comfort)
- רבייתית: תשוקה מינית (Lust), משיכה (Attract), אהבה (Love) וטיפוח (Nurture)
- פסיכולוגית: סקרנות (Curiosity) ומשחק (Play)
- חברתית: השתייכות (Affiliate), מעמד (Status) וצדק (Justice)
החוקרים זיהו קשרים פונקציונליים בין המניעים, התורמים להבנה עמוקה יותר של המוטיבציה וההתנהגות. למשל, לצדק יש קשרים חזקים לטיפוח ולסקרנות, מה שמרמז שהוא פונקציה של דאגה לרווחתם של אחרים וגם של צורך לדעת היכן עלולות להתרחש התנהגויות אנטי-חברתיות.
המחקר חשף שני מניעים כבעלי מרכזיות מיוחדת: מעמד ומשחק, שמקושרים למספר הגדול ביותר של מניעים אחרים. "מעמד הוא מפתח להשגת מטרות רבות אחרות", מסבירה גליאמובה. "הוא מספק גישה למשאבים שמגדילים את סיכויי ההצלחה בחיים, כולל משיכת בני זוג".
בכל הנוגע למשחק, בניגוד לתפיסתו כפעילות פנאי גרידא, המחקר מגדיר אותו באופן רחב יותר. המדדים ששימשו החוקרים לבחינת מניע המשחק כללו: "חשוב לי ליהנות בכל מה שאני עושה", "אני אוהב ללמוד מיומנויות חדשות" ו"אני נהנה להרהר ברעיונות חדשים".
על פי החוקרים, המשחק "עוזר לפתח את המיומנויות הנדרשות לשמירה על מעמד חברתי ולהסתגלות לנסיבות משתנות". החוקרים רואים במשחק מנגנון אבולוציוני חיוני המסייע לרכוש כישורים חדשים ולהתמודד עם עולם דינמי.
מי מתמקד במעמד ומי בנוחות?
המחקר גילה הבדלים מעניינים בין גברים לנשים. נשים נוטות להתמקד יותר בטיפוח ונוחות, בעוד גברים מוטרדים יותר ממעמד ומשיכה מינית - דפוסים שהחוקרים קושרים לתפקידים האבולוציוניים המסורתיים.
גם הגיל משנה את סדר העדיפויות. צעירים מתמקדים במעמד ומשחק, בעוד עם ההתבגרות, פחד ודאגה לנוחות תופסים מקום חשוב יותר. "בתחילת החיים אנחנו שואפים להבטיח את מקומנו בחברה, ומאוחר יותר, המיקוד עובר לבטיחות והישרדות", אומרת גליאמובה.
יישומי המחקר רבים - החל משיווק ממוקד יותר ועד טיפול פסיכולוגי מותאם אישית. לדברי החוקרים, "הבנת המניעים האבולוציוניים שמפעילים אותנו מאפשרת ליצור פתרונות שהופכים את חיי האנשים לנוחים, בטוחים ומעניינים יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו