מה מאפיין ציפורים? עם עניתם שזו היכולת לעוף – אתם טועים, כמובן. פינגווינים לא יודעים לעוף. גם יענים לא. וכבר בתקופת הדינוזאורים היו כאלה בעלי נוצות שלא עפו. עד כה לא היה ברור למדע מה מבדיל בין ציפורים שיודעות לעוף לכאלו שלא – אך כעת, חוקר צפרות ישראלי גילה דרך פשוטה להבין אילו מיני ציפורים לא יכולים לעוף, מה שחושף גם חלק מהסיבה לכך.
יוסף כיאט, בעל תארים מהאוניברסיטה הפתוחה, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת חיפה וכיום עמית מחקר פוסט-דוקטורט במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו, בחן מעל 300 דגימות מציפורים מודרניות, ומצא הבדלים במאפייני הנוצות הראשוניות של ציפורים שעפות לעומת כאלו שלא.
לפי המחקר שלו, שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Proceedings of the National Academy of Sciences, למשל, לציפורים מעופפות יש תמיד בין 9 ל-11 נוצות ראשוניות, בעוד שלפינגווינים יש 40 ולאמו (יען אוסטרלי) אין נוצות כאלו בכלל; בנוסף, אצל ציפורים מעופפות הנוצות הללו אינן סימטריות, בעוד בקרב ציפורים שאינן מעופפות הן סימטריות.
אך המחקר לא הסתפק בציפורים מודרניות – כיאט שיתף פעולה עם הפלאונטולוג ד"ר ג'ינגמאי אוקונור העובד במוזיאון פילד. אוקונור חוקר את האבולוציה של נוצות ויכולות תעופה ביצורים מתקופת הדינוזאורים. על ידי יישום הממצאים של כיאט על מאובנים בני 120-160 מיליון שנה, הם יכולים כעת להעריך אילו דינוזאורים ידעו לעוף ואילו חיו רק על הקרקע.
יחד עם צורות נוצות א-סימטריות המותאמות לדינמיקה אווירית, מספר הנוצות נותן לחוקרים כלי מסודר לניתוח דינוזאורים מסתוריים עם נוצות כמו קָאוּדיפְּטֶריקְס – שמצד אחד, נספרו אצלו 9 נוצות ראשוניות, אך מצד שני צורת הכנפיים שלו הוגדרה כלא מתאימה לטיסה.
על ידי לימוד האופן שבו השתנו מספרי הנוצות עם הזמן, עבודתם של קיאט ואוקונור גם מעלה תיאוריות לגבי מקורות הטיסה בקרב דינוזאורים דו-רגליים. הממצאים מראים שטיסה התפתחה רק פעם אחת, ולא מספר פעמים באופן עצמאי. אבל התמונה רחוקה מלהיות שלמה – שלבים מוקדמים של התפתחות כנפיים מנוצות עדיין נותרו לוטים בערפל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו