X

תערוכה חדשה על גבריאל 'גבי' חנוכה, צעירה יהודייה ממצרים שייסדה את בית אופנת העל קלואה

רבות סופר על הצלחת יהודים בתחום האופנה. דורות של מהגרים שעסקו בסחר טקסטיל הולידו אייקוני אופנה עכשוויים כמו דונה קארן, ראלף לורן, מארק ג'ייקובס, ועוד. אך סיפורה של מייסדת בית האופנה הצרפתי 'קלואה' שונה במקצת. התערוכה המוקדשת לה בוחנת באמצעות דגמים היסטוריים כיצד היא שינתה את פני האופנה עם סטייל חסר מאמץ, נשי וחדור רוח בוהמיינית

רוח בוהמיינית. הרוח של קלואה. צילום: Freeepik

בעולם האופנה הנשלט ברובו על ידי גברים המשמשים בתפקידי מפתח, קלואה, מותג האופנה הצרפתי האגדי שהקימה גבריאלה "גבי" אגיון (במקור חנוכה) לפני שבעה עשורים, עלה לאחרונה לכותרות כשמינה באוקטובר האחרון את צ'מנה כמאלי כמעצבת הבית. חזונה של אגיון, כך למדנו בסיוע ChatGPT, מבוסס על עיצוב לנשים על ידי נשים. חזון מקורי זה ממשיך להתקיים עם כניסתה של כמאלי לתפקיד, וכך ממשיכה גם מורשת של מנהלות קריאטיביות משפיעות שעיצבו את האסתטיקה של המותג לאורך השנים. כמאלי, בוגרת בית הספר לעיצוב פרסונס בניו יורק, שעבדה בעבר תחת המעצבות הנודעות של קלואה, פיבי פילו וקלייר ווייט קלר, מגלמת את הרוח שאגיון חזתה למותג עם אסתטיקה חסרת מאמץ, נשית וחדורת רוח בוהמיינית מרומזת.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Bar Refaeli (@barrefaeli)

שורשי בית האופנה קלואה והאישה פורצת הדרך שמאחורי הקמתו, הם נושא התערוכה 'מצב הרוח של הרגע: גבי אגיון ובית קלואה' המוצגת בימים אלו במוזיאון היהודי בניו יורק ותרוץ עד 18 בפברואר 2024. תערוכה זו סוקרת את שנותיו הראשונות של בית קלואה, ומציגה אנסמבלים אייקוניים המשקפים את התפתחות המותג. בתוך כך, היא גם שופכת אור על חייה של אגיון, על גישתה המהפכנית לאופנה ועל ההשפעה המתמשכת של יצירתה. שבוע לאחר נעילת התערוכה, אגב, יתחיל שבוע האופנה של פריז לעונת סתיו/חורף 2024/25, ויכלול כמובן קולקציית קלואה, הראשונה של המעצבת הבית הטריה.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Chloé (@chloe)

גבי אגיון, במקור גבריאל חנוכה, נולדה באלכסנדריה שבמצרים למשפחה יהודית אמידה ממוצא יווני-איטלקי בשנת 1921. אביה היה בעליו של מפעל טבק, ואימה הייתה עקרת בית עם חיבה עמוקה לאופנה צרפתית. בביתם היו דרך קבע מגזיני אופנה צרפתית שגבי הנערה דפדפה בהם בעניין רב. האם והבת נהגו לשכור את שירותיהן של תופרות שיצרו עבורן דגמים אהובים עליהן. העיסוק הזה, יחד עם הצרפתית שהייתה שגורה בפיה הודות לחינוך פרטי מעולה, היו בסיס מצוין לתחילת קריירת האופנה של גבי. בגיל 19 היא נישאה לריימונד אגיון, בן למשפחה יהודית איטלקית עשירה של יצואניות כותנה. הם נפגשו עוד בבית הספר היסודי, בהיותם בני שבע. למרות מוצאו המעמדי הגבוה, לריימונד אגיון היו תפיסות סוציאליסטיות, מה שהשפיע על רעייתו.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Chloé (@chloe)

בשנת 1939 ביקרה גבי לראשונה בפריז. היא ליוותה את בעלה להמשך לימודי רפואה, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה גרמה לבני הזוג לחזור למצרים באופן זמני. ב-1945 הם שבו לפריז, והיו מעורים בחיי הבוהמה והאליטה האינטלקטואלית בעיר אותה תקופה. בין היתר התרועעו עם טריסטאן צארה, פול אלואר ופבלו פיקאסו.

נקודה מרכזית בחייה של אגיון הייתה ב-1952. השמועה גורסת כי היא אמרה לבעלה "אני חייבת לעבוד, לא מספיק לי רק לאכול ארוחת צהריים", וייסדה מותג אופנה שהיה לאחד ממותגי היוקרה הראשונים לנשים (ולנשים בלבד). בתקופה שבה רכישת בגדים אופנתיים בחנויות הייתה נדירה, היא שאפה לדמוקרטיזציה של האופנה על ידי הצעת בגדים מוכנים ללבישה (ready-to-wear) עם סגנון ייחודי. היא קראה למותג שייסדה על שמה של חברה, והשיקה ליין ראשון עם שש שמלות בהשראת מועדוני הספורט במצרים שנתפרו בדירתה.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Gabriela Hearst (@gabrielahearst)

גישתה לאופנה הייתה מהפכנית; מתוך השקפה סוציאליסטית, מטרתה הייתה להביא אופנה איכותית להמוני נשים, תוך שימת דגש על עיצובים רגועים וקלילים יותר בניגוד לחליפות הנוקשות והמחויטות של התקופה. היא דחתה את השיטות המסורתיות להצגת קולקציות, ובחרה בפרזנטציות מזדמנות על ארוחת בוקר במוסדות פריזאיים פופולריים כמו קפה דה פלור בשדרת סיינט ז'רמן בגדה השמאלית. הסגנון היה נינוח, קל להתאמות ושינויים. בין לקוחותיה באותה תקופה היו ג'קלין קנדי, בריג'יט בארדו, מריה קאלאס וגרייס קלי. ב- 1971 נפתח בפריז בוטיק ראשון של קלואה. חזונה ופיקחותה של גבי השתלמו. השמלות זכו להצלחה עצומה והעסקים נסקו.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Chloé (@chloe)

גאונותה של אגיון לא הייתה טמונה בכישורי העיצוב שלה, אלא ביכולתה לאצור כישרון. המותג שלה פעל בתחילה כקולקטיב, שהציג עיצובים של מעצבים עצמאיים שונים, כולל קרל לגרפלד הצעיר, שהצטרף לקלואה ב-1963. לאחר מכן, ב-1966, קיבל שליטה בלעדית על עיצובי הבית ושימש כמנהל קריאטיבי עד 1983, אז החליפה אותו סטלה מקארתני. עבודתו של לגרפלד בקלואה מילאה תפקיד מרכזי בגיבוש מצב הרוח של כל רגע, כפי שהוא תיאר אותו. מכאן כמובן, שמה של התערוכה. ב- 1985 מכרה גבי אגיון את חלקה בקלואה לתאגיד דנהיל, הידוע היום בשם ריצ'מונט, קונגלומרט יוקרה שממשיך להחזיק במותג. למרות השינוי בבעלות, היא לא ניתקה את קשריה עם המותג, שכן השפעתה נמשכה עד פטירתה בשנת 2014 בגיל 93.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Chloé (@chloe)


הרוח והחזון התקדימיים של גבי אגיון ממשיכים להשפיע על זהותו של בית קלואה, ומבטיחים שהשפעתה על עולם האופנה תישאר נצחית. מעצבת הבית היום, צ'מנה כמאלי, ידועה בשימוש המופתי שלה במרקמים וצבעים, ולעתים קרובות משלבת אלמנטים רומנטיים בהשראת וינטג' ביצירותיה. עבור קלואה, היא שואפת לשלב מורשת היסטורית עם רגישות עכשווית, תוך התמקדות בפריטים שהם גם נצחיים וגם רלוונטיים לאישה המודרנית.

התערוכה 'מצב הרוח של הרגע: גבי אגיון ובית קלואה' במוזיאון היהודי בניו יורק עורכת מחווה לתרומתה של האישה שהעזה להגדיר מחדש את נוף האופנה ומדגימה באמצעות דגמים היסטוריים אייקוניים משנות ה-60, ה-70 וה-80, את הרוח הבוהמיינית המרומזת של המותג שהפכה לשם נרדף למותג קלואה. הנרטיב שזור דרך חילופי ההנהגה, כאשר מעצבות כמו סטלה מקרטני וקלייר ווייט קלר (שכזכור עיצבה עבור בר רפאלי את שמלת החתונה המקסימה שלה), משאירות חותם בל יימחה על זהות הבית.

ככל שעולם האופנה מתפתח, המחויבות של קלואה לחגוג את מהות הנשיות נמשכת. כשצ'מנה כמאלי לוקחת את המושכות, מורשתה של גבי אגיון ממשיכה, וטווה נרטיב שמתעלה על זמן וטרנדים. התערוכה במוזיאון היהודי משמשת תזכורת נוקבת לרוח הבלתי מעורערת שממשיכה לאפיין את קלואה – מותג שעכשיו יותר מתמיד מאמץ את 'מצב הרוח של הרגע'.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Chloé (@chloe)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר