בין דיכוי לגאווה לאומית: מדוע יהודים עדיין נשארים באיראן?

"האנטישמיות מרימה את הראש יותר מבעבר, הסובלנות פוחתת והחשדנות כלפי היהודים גוברת, אך צריך להבין שהיהודים באיראן גאים מאד בתרבות ובמורשת שלהם. צריך להבין שהזהות הלאומית של יהודי איראן היא איראן ולא אף מדינה אחרת, כולל ישראל". במילים אלו מצליח דיוויד ניסן, מומחה לאיראן וקצין מודיעין לשעבר שנולד וגדל בטהרן לתאר את המתרחש בקהילות היהודיות במולדתו ב-16 החודשים האחרונים.

כשניסן מתבקש לשפוך מעט אור על הקהילה היהודית באיראן, שהייתה בעבר ספינת הדגל של הקהילות היהודיות במזרח התיכון, הוא משיב שלמרות ההגירה הגדולה מימי המהפכה ועד ימינו, הקהילה עדיין מנהלת אורח חיים יהודי בשלמות: "ישנם 30 בתי כנסת פעילים, בתי ספר יהודיים, קצבים ומסעדות כשרות ואפילו מפעל מצות. היהודים לא סובלים מרדיפה ומפגיעה והם מורשים לנהל אורח חיים יהודי ללא הפרעה. הזכויות שלהם בתור מיעוט דתי רשמי באיראן מעוגנות בחוק ובחוקה ויש להם אפילו נציג בפרלמנט".

מה הם האתגרים של הקהילה היהודית באיראן של 2025?

"כידוע, החוק באיראן הוא חוק ההלכה האסלאמית (שריעה) ולכן הוא מפלה באופן מוחלט בין מוסלמים למי שאינם משתייכים לדת. האתגר העיקרי של הקהילה היהודית כיום הוא ההפרדה בין ציונות ליהדות. הם נדרשים להפגין באופן בולט את הניתוק הזה ולהוכיח את נאמנותם לאיראן, שרואה בציונות דבר בלתי לגיטימי ומגונה. גם המצב הכלכלי הקשה באיראן משפיע על הקהילה היהודית, שרובה ככולה גם ככה במעמד סוציו אקונומי נמוך".

הקהילה היהודית באיראן חוותה בעבר תקופות קשות ומאתגרות, הראשונה שבהן הייתה לאחר הכיבוש המוסלמי במאה בשביעית, והשנייה קרתה במהלך המאה ה-16, לאחר שהשיעים הפכו לזרם השולט באיראן. בשתי התקופות הללו סבלו היהודים מפוגרומים ואפליה, אך לאחר עלייתו לשלטון של מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה האחרון של איראן, זכו היהודים לחוות את תור הזהב שלהם, שכלל בין היתר השתלבות של היהודים בתפקידי מפתח בחברה ובכלכלה באיראן.

בעקבות המהפכה הצטמצמה הקהילה היהודית, שכללה בתקופת השיא כמעט 100 אלף יהודים, ל-9,000 יהודים בלבד שמתגוררים כיום בטהרן, שיראז ואספהן. לדברי ניסן, רבים מבני הקהילה לא מתכוונים ללכת לשום מקום: "מי שרוצה לצאת מאיראן יכול, אבל אנחנו רואים שלמרות שבעבר היו ניסיונות לתמרץ את היהודים לעלות לישראל, מעטים נענו להצעה. רוב היהודים שחיים באיראן לא רואים בישראל אלטרנטיבה טובה יותר שלמענה כדאי לקפל הכל ולעלות אליה, בעיקר בגלל סיבות תרבותיות וכלכליות, אך גם ביטחוניות".

על הקהילה הזו, שמנהלת עד היום אורח חיים יהודי בערים הגדולות והמפוארות ביותר באיראן, עורכים החל ממחר (שני) ב"אנו – מוזיאון העם היהודי" סדרת מפגשים בשם "מבטים על יהודי איראן". רבקה אדרת, מהלת מדור סדרות התוכן ומפגשי הקולנוע ב"אנו", מספרת בראיון ל"ישראל היום" על הסיבה שבגללה יזמה את הסדרה: "כל העולם נושא בשנים האחרונות את עיניו לאיראן בגלל הסגירות שלה, המשטר הבעייתי בלשון המעטה, האיום הגרעיני ואורח החיים ששונה לחלוטין מהחיים במערב. הקהילה היהודית שנשארה במקום המסקרן הזה היא לא מאוד קטנה והיה עבורי מעניין ללמוד על אופי הקהילה, כיצד היא מאורגנת, מי הם העומדים בראשה וכיצד היא משתלבת בחברה המוסלמית".

מה כל כך מיוחד בקהילה היהודית באיראן?

"מדובר באחת הקהילות העתיקות ביותר בעולם. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא מגילת אסתר שמראה כיצד לקהילה היהודית באיראן הייתה השפעה על ההיסטוריה שלנו כעם. כמן כן, היה מעניין ללמוד על המצוקות, ההגבלות והקשיים של יהודי איראן וכמובן השאלה הגדולה: מדוע הם בכל זאת נשארים שם ולא עולים לארץ, מהגרים ללוס אנג'לס או לונדון, על אף כל הקשיים. כל אלו מוסיפים נופך עמוק של מסתוריות וסקרנות בכל הנוגע לקהילה הזאת".

מלבד המפגש עם דיוויד ניסן, יתקיימו במוזיאון "אנו" שורת מפגשים מסקרנים שיעסקו בין היתר במוזיקאים של יהודי איראן, בשאלה האם סיפור מגילת אסתר התקיים במציאות, ההשפעה של ראש השנה הפרסי על מנהגי פסח, סודות המטבח הפרסי ואפילו סיפורו המסתורי של ארגון הנשים היהודיות באיראן.

עודד רביבי, מנכ"ל "אנו", מוסיף רגע לפני עלייתה של הסדרה: "מוזיאון העם היהודי פועל לספר את סיפורן של הקהילות הללו. בעת הזו סיפורה של קהילת יהודי איראן רלוונטי מתמיד ושופך אור על היבטים מרתקים ועמוקים - לא רק על הקהילה הזו, אלא על סיפורו של העם היהודי כולו.

"דרך סיפורה של קהילת יהדות איראן, אנו נחשפים לכוחם של שורשים היסטוריים ותרבותיים, זהות לאומית אל מול דתית שיש להם השפעה על עיצוב הסיפור ההיסטורי והעכשווי של כולנו. חשוב להזכיר כי חיזוק תחושת השייכות של יהודי התפוצות ומחויבותנו כמדינה לשמש עוגן בטוח עבור כל היהודים המבקשים לעלות לישראל היא משימה לאומית, אשר ללא ספק חשובה היום יותר מתמיד".