בסוף השבוע הודיעה נאס"א על הזוכות במכרז להנחתת אסטרונאוטים על הירח במסגרת תוכנית Artemis, ששואפת להחזיר את האנושות לירח אחרי פסק זמן בן 40 שנה ולהקים הפעם בסיס קבוע בדרך להתיישבות מחוץ לכוכב הלכת שלנו. במקביל, ציינו באתרי מדע את העובדה שבערב חג המולד (עוד שלושה שבועות בדיוק) נציין 55 שנים לתמונה הראשונה של כדור הארץ שצולמה מהחלל, כאשר פרנק בּוֹרמן, ויליאם אנדֶרְס וג’ים לוֹוֶל, האנשים הראשונים שהקיפו את הירח, צילמו את "זריחת הארץ", כפי שמכונה התמונה המפורסמת.
הדבר גרם לנו לחשוב על האופי השונה של החיים על גופים שמימיים אחרים – בין היתר העובדה שאם קשה לנו כיום לארגן את סדר היום שלנו על כדור הארץ, הרי שבכל אחד מגרמי השמיים הללו אורכו של יום שונה לחלוטין. אז פנינו ל-Perplexity ול-ChatGPT כדי לברר מהם אורכי היום על גרמי השמיים הסבירים ביותר (לפחות באופן יחסי) להתיישבות אנושית.
חמה: מעבר לעובדה שטמפרטורת השטח של הכוכב הקרוב ביותר לשמש לא ממש פרקטית לחיים אנושיים, גם הלו"ז שלו לא ממש שפוי: הכוכב משלים סיבוב סביב עצמו (מה שאצלנו היה נחשב יום) כל 1408 שעות, שהן 58 ימים ו-15 שעות על פני כדור הארץ. לעומת זאת, סיבוב שלו סביב השמש – כלומר שנה – נמשך 88 ימי ארץ בלבד. אך הפרט הכי מדהים הוא שבשל פערי המהירות בין סיבובו על צירו לבין סיבובו סביב השמש, היא זורחת בו רק פעם ב-180 ימי ארץ – כלומר פעם בשנתיים מקומיות או שלושה ימים מקומיים.
נוגה: הכוכב הנחשב לנשי מציג לו"ז מטורף עוד יותר – יום על נוגה נמשך כ-117 ימי ארץ, בעוד שנה נמשכת עליו 225 ימי ארץ. עם זאת, למעשה, ונוס משלים הקפה סביב השמש מהר יותר מכפי שהוא משלים סיבוב סביב עצמו (243 ימי ארץ) – אך הוא מסתובב סביב השמש בכיוון ההפוך לכיוון הסיבוב סביב עצמו. כך קורה שהשמש זורחת על נוגה פעמיים בשנה מקומית, למרות שהוא משלים סיבוב רק פעם בשנה וקצת. בכל מקרה, אף אחד מאיתנו לא יזכה לראות יום או שנה על נוגה – האטמוספירה שלו כל כך חמה, שאפילו גשושיות חזקות במיוחד לא מצליחות לשרוד בקרבתו.
הירח: על הלוויין הטבעי שלנו נמשך כל יום כ-29.5 ימי ארץ – כלומר חודש בדיוק על כדור הארץ. נזכיר כי זו הסיבה לכך שמכדור הארץ נראה תמיד רק צד אחד של הירח – מהירות הסיבוב שלו סביבנו וסביב עצמו זהה לחלוטין, ואנחנו רואים כל לילה את השמש מתקדמת מעט על פניו, עד ל"מולד הלבנה" – הלילה שבו היא מסיימת להאיר את "הצד האפל" שלו, שפונה הרחק מאיתנו, ובשמיים שלנו נראה רק קצהו הימני במקום קצהו השמאלי שנראה בלילה הקודם. ביהדות, זה הלילה שבו מתחיל חודש חדש. שנה, כמובן, נמשכת על הירח 365 ימים, מאחר וההקפה שלו סביב השמש תלויה בזו שלנו.
מאדים: הכוכב הסמוך אלינו הוא גם זה שמי שיעבור אליו יצטרך להתרגל ללו"ז הכי פחות שונה. יום על מאדים נמשך 24 שעות ו-37 דקות על כדור הארץ. מצד שני, מכיוון שהוא רחוק יותר מהשמש ואיטי יותר מכדור הארץ, שנה נמשכת עליו 687 ימי ארץ – קרוב לפי שניים משנה שלנו.
אירופה, אנקדלוס וטיטאן: צדק ושבתאי, שני כוכבי הלכת שאחרי חגורת האסטרואידים, עשויים מגזים, ולכן עליהם לא תהיה התיישבות לעולם – אבל כמה מ-95 הירחים של צדק ו-146 ירחי שבתאי נחשבים מבטיחים יחסית במובן זה: אירופה, ירח של צדק שיום בו אורך כ-3.5 ימי ארץ; אֶנְקֶדַלוּס, ירח שבתאי שבו נמשך יום כ-1.4 ימי ארץ; וטיטאן, ירח שבתאי נוסף שיום בו אורך 15.9 ימי ארץ.
קֶרֶס: גוף נוסף במערכת השמש שאינו כוכב, אך נחשב למושבה אנושית עתידית הוא האסטרואיד הגדול ביותר בחגורה שבין מאדים לצדק. אורך היום בו הוא כ-9 שעות ו-4 דקות.
שני הכוכבים החיצוניים, אוראנוס ונפטון, הם ענקי קרח, כך שהם פחות רלוונטיים לשיקולי התיישבות אנושית. למי שמצפה למצוא כאן את פלוטו נזכיר שהוא כלל אינו מוגדר כוכב לכת, אלא כננס – אחד מבין עשרות אלפי גופים המרכיבים את חגורת קויפר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו