מחקר מדעי: חיסוני הקורונה גורמים לתופעות לוואי מטרידות בקרב נשים

מחקר חדש מעלה חששות לגבי ההשפעות השליליות האפשריות של חיסוני הקורונה, בדגש על דימום נרתיקי בלתי צפוי שחוות נשים שאינן מקבלות מחזור באופן קבוע. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לתמצת את תוצאות המחקר, שנערך על ידי קריסטינֶה בְּליקְס ועמיתיה מהמכון הנורווגי לבריאות הציבור באוסלו.

המחקר התמקד בנשים שבדרך כלל אין להן מחזור סדיר, כגון נשים לאחר גיל המעבר ואלו הנוטלות אמצעי מניעה הורמונליים. למרות שהמחקר לא התעמק בסיבות מאחורי הדימום הבלתי מוסבר, הוא העלה קשר אפשרי לחלבון ה’ספייק’ של נגיף הקורונה שמשמש את החיסונים נגד הנגיף. חשוב לציין שלמרות תופעת הלוואי הזו, באופן כללי, חיסוני הקורונה בטוחים ויעילים לשימוש.

החוקרים השתמשו בנתונים מ’מחקר יחידות האם, האב והילד הנורבגי’ – סקר מתמשך של בריאות הציבור במדינה. הסקר אסף מידע על השפעות המגיפה, כולל חוויות הקשורות לחיסון. בשלבים המוקדמים של המגיפה, חלק מהנשים דיווחו על דימום וסת כבד לאחר החיסון, מה שהוביל לחקירה מעמיקה יותר. המחקר ניתח למעלה מ-21,000 תגובות מנשים בשלבי גיל המעבר השונים, כולל אלו הנוטלות אמצעי מניעה הורמונליים. התוצאות חשפו ממצאים מפתיעים: בקרב נשים לאחר גיל המעבר, נשים בגיל המעבר ונשים לפני גיל המעבר שאינן מקבלות וסת באופן סדיר, 252, 1,008 ו-924 נשים, בהתאמה, דיווחו שחוו דימום נרתיקי בלתי צפוי.

פרט מחשיד בדיווחים אלה היה שכמחצית מכל קבוצה חוו דימום תוך ארבעה שבועות לאחר קבלת מנה אחת או שתיים של החיסון. נשים בגיל המעבר ונשים צעירות יותר הנוטלות אמצעי מניעה הורמונליים עמדו בפני הסיכון הגבוה ביותר, כאשר הסבירות שלהן לחוות דימומים בלתי צפויים הייתה גבוהה פי שלושה עד חמישה לאחר החיסון בהשוואה לתקופה שלפניו. בקרב נשים לאחר גיל המעבר העלייה היתה פי שניים עד שלושה.

נורבגיה הזריקה לאוכלוסייתה בעיקר חיסוני mRNA תוצרת מודרנה ו-Pfizer-BioNTech (החיסון שניתן בישראל), יחד עם אחרים כמו של AstraZeneca. באוקטובר 2022, סוכנות התרופות האירופית עדכנה את המידע על תופעות הלוואי של חיסוני mRNA כך שיכלול דימום וסת כבד.

דימום נרתיקי בלתי צפוי, במיוחד לאחר גיל המעבר, נחשב בדרך כלל לסיבה לדאגה רפואית משמעותית, העלולה להצביע על מצבים כגון קרצינומה של רירית הרחם או נגעים טרום סרטניים. בעוד שהגורם לדימום זה לאחר החיסון אינו ברור, ההכרה בו כתופעת לוואי פוטנציאלית חיונית לרופאים כדי לאבחן את המטופלות במדויק.

קייט קלנסי, אנתרופולוגית ביולוגית מאוניברסיטת אילינוי אורבנה-שמפיין, ערכה גם היא מחקר על שינויים בדימום הווסתי בעקבות חיסוני הקורונה, והגיעה לממצאים דומים לאלה של בליקס, מה שמחזק את המסקנות ומצביע על כך שלא מדובר בתופעה נדירה במיוחד. בליקס הדגישה כי בעתיד יש לבדוק את השפעותיהם של חיסונים ותרופות על המחזור – דבר שלא נעשה בעבר.